שער המוגרבים: "למה להביך את ידידנו הערבים?"

"כולם שאלו אותי - מה יש לכם לחפש שם בחפירות הארכיאולוגיות? אפשר היה להרגיש את המצוקה הגדולה שלהם והרגישות הרבה מאוד שכבר מתעוררת, כאשר רק התחילו להתפרסם ידיעות שונות שישראל מתכננת את בניית הגשר החדש לשער המוגרבים". כך מספר ד"ר יצחק רייטר, מומחה לחקר סכסוכים, שחזר לפני כשבוע מירדן.

רייטר, המתמחה בנושא הירדני, ביקר בירדן במסגרת מחקריו ב"מכון ירושלים לחקר ישראל" והמחלקה לחקר סכסוכים באוניברסיטה העברית. את השאלות הקשות הציבו בפניו אנשי ממסד ואקדמאים ירדניים, מספר ימים לפני תחילת העבודות מעוררות המחלוקת.

רייטר אינו נכנס לסוגיה האם העבודות בשער המוגרבים מוצדקות, אלא תוהה האם ממשלת ישראל לקחה בחשבון, לפני שאישרה את ביצוען, את ההשלכות הרחבות שיכולות להיגרם בתזמון הנוכחי. לטענתו, "מפריצת מנהרת הכותל בספטמבר 96', דרך עלייתו של אריאל שרון להר הבית בשנת 2000 ועד לעבודות כיום, יש לאירועים הללו השפעה מהדהדת על העולם המוסלמי כולו. אי אפשר להתעלם מהניסיון המצטבר של אירועים שקרו בעבר".

לדבריו, "אנחנו עומדים להחליף גשר עץ מכוער בגשר קבע, אולי יפה יותר. השאלה היא, מה המחיר שאנחנו משלמים תמורת העבודה הזו בעיתוי הנוכחי? המחיר שישראל משלמת אינו שווה את התמורה שהיא מקבלת. היא אולי מקבלת מעבר יותר אסתטי, אבל משלמת במחיר של נכסים מדיניים ותדמיתיים, גם בעולם הערבי וגם בקהילה הבינלאומית. זהו מחיר שאינו מצדיק את התמורה המיידית".

הוא הוסיף כי "הממשלה הביאה בחשבון רק את הזירה הקרובה של ערביי ישראל והפלסטינים ולא לקחה בחשבון את הנזק הרחב יותר". הוא מאמין כי על ישראל, כדי לא להגיע למשבר הנוכחי, לדחות את ביצוע החפירות והעבודות לעיתוי שבו מתנהל משא ומתן מדיני לשלום עם הפלסטינים.

לדבריו, "הנושא הזה פורט על הנימים הכי רגישות של מוסלמים בעולם כולו. אנחנו מעמידים את ידידינו במצרים וירדן, בבעיה. אנחנו מצטיירים בעולם המוסלמי, בין אם הדימוי הזה מבוסס על עובדות מדויקות או מסולפות, באותם דימויים אנטישמיים שמציירים אותנו. של עם שרק גורם להרס ורוצה לפגוע במקומות הקדושים לדתות אחרות".

מתח שעלול להתפרץ בכל רגע. הר הבית ביום שישי (צילום: חיים צח) 

הוא מציע לממשלת ישראל לשים את עצמה לרגע במקום המשטר הירדני או המצרי. את העבודות בשער המוגרבים הוא מדמה ל"שטיח שנמשך להם מתחת לרגליים. הציבור המוסלמי בעולם הערבי, כולל בירדן ובמצרים, קם ומתקומם, בין השאר גם נגד ממשלות ידידותיות לנו".

"אם מישהו ייפול - יאשימו אותנו"

לעומתו, פרופ' רות לפידות, כלת פרס ישראל למשפט המתמחה בריבונות, חולקת על רייטר לגבי שאלת התזמון. לטענתה, "ישראל אחראית על הסדר והביטחון בעיר העתיקה ומחויבת לתקן את הגשר הזה כי הוא מסוכן. אם לא נתקן ומישהו ייפול יגידו - ישראל אשמה".

היא ערה לשאלת הריבונות על הר הבית וסבורה ש"מדינת ישראל, בין אם היא כובש צבאי ובין אם היא הריבון, עדיין אחראית שהמקום הזה יישמר". היא גם מציינת כי העיר העתיקה וחומותיה רשומים במרשם אתרי התרבות העולמיים של אונסק"ו כמקום בסכנה ושאת האחריות לתחזוק המקום קיבלה ישראל מהאו"ם.

באשר לשאלת הריבונות, לפידות מאמצת את הגישה ש"אם כבר מדובר על הר הבית, כדאי להימנע באופן כללי מוויכוח על ריבונות במקום כי לעולם לא נגיע להכרעה. הכי טוב שהריבונות תהיה שייכת לאלוהים". לדעתה, את המשבר בשלב הנוכחי, ניתן יהיה לפתור בעזרת הירדנים שיגיעו כדי להשתתף במבצע העבודות, "כמו בזמן שהכותל הדרומי עמד להתמוטט והירדנים באו ותיקנו אותו".

ממשרד ראש הממשלה נמסר כי "בטרם החלו עבודות ההצלה באזור גשר המוגרבים נערכו מספר דיונים שמטרתם היתה לבחון את כלל ההשלכות שיכולות להיות לפעילות באזור. בדיונים אלו השתתפו נציגים של כל הגופים שיש להם נגיעה כלשהי לנושא, ובהם: משטרה, שב"כ, משרד החוץ, רשות העתיקות,עיריית ירושלים וגורמי ביטחון נוספים.

"כל אחד מנציגי גופים אלו נתן את הערכתו לגבי הנושאים הנוגעים לתחומו, וכל ההשלכות נלקחו בחשבון בטרם הוחל בביצוע העבודות. כמו כן, כל הגורמים שיש להם נגיעה לאזור הר הבית – בזירה הבינלאומית - עודכנו בטרם החלו העבודות. העבודות מתבצעות מחוץ להר הבית בשקיפות מלאה ובימים הקרובים אף יותקנו מצלמות שיעבירו שידורים חיים, כך שכל מי שרוצה לעקוב אחריהן יוכל לעשות זאת".