מדריך: הרכיבו מפרט למחשב החדש
אם אתם עומדים בפני שדרוג מסיבי של המחשב, או שוקלים לקנות מחשב חדש - המדריך הזה יעזור לכם להחליט ולהבין בדיוק מה כתוב באותיות הקטנות של המפרטים
לעתים קרובות אנו נתקלים בצרכנים הרוכשים מחשבים הכוללים רכיבים יקרים או מיותרים, או שהם אינם מייחסים די חשיבות למסך או לספק הכח. המדריך הזה מיועד למשתמשים מתחילים ולכל מי שמתקשה לקבוע את המפרט הטכני המתאים עבור מחשב חדש.
אמנם, רכיבי מחשב מתחלפים בקצב תכוף למדי, אך הנחיות כלליות להרכבת מפרט נשארות קבועות, ולכן, אנו מאמינים כי יש מקום למדריך יסודי, אשר יסביר גם למתחילים כיצד להרכיב מפרט בעצמם.
פרופיל המחשב וקביעת התקציב
לפני שנגררים להוצאות כבדות מדי, עליכם לדעת כמה פרוטות מצויות בכיסכם עבור קניית מחשב. תמיד ניתן לחרוג עוד ועוד, אבל היות ומחשוב זה תחום כה רחב, מערכת מחשב עשויה לעלות 3,000 עד 10,000 שקלים - הגבול העליון שאנו מציבים למערכת שפויה ולא מוגזמת ללא מסך. לכן, צריך לקבוע לעצמכם רף סופי לסכום שבדעתכם להוציא.
לאחר מכן, עליכם לחשוב מה יהיו השימושים להם מיועד המחשב: האם המחשב מיועד למשחקים, לעבודה משרדית? לצורך יצירה גרפית - דו או תלת ממד? לכל אחת מהדרישות יש רכיבים מועדפים ודגש
שונה שיש לשים לב אליו בתקציב. כל בחירה תשים דגש על רכיב אחר במערכת ותיתן לו עדיפות על פני רכיבים אחרים. קביעת סדר עדיפויות במפרט תקבע את הרכיבים שנבחר.
לדוגמה, אם אתם צריכים מחשב למשחקים עליכם להוציא יותר על כרטיס המסך מאשר המעבד. אם תקציבכם דל, מומלץ לרכוש מעבד זול (כגון Athlon חד ליבתי, או אפילו Sempron) עם כרטיס מסך מטווח הביניים.
לעומת זאת, מחשב לעבודה משרדית יוכל לספק את הדרישות של המשתמש אפילו עם כרטיס מסך מובנה בלוח האם (On-Board) סביר.
אינטל לעומת AMD
לאחר שקבעתם לעצמכם את השימוש העיקרי במחשב החדש, יש לבחור מעבד. חשוב להדגיש שקביעת ייעוד המחשב תקבע לרוב את תוצרת המעבד עליה יבוסס: AMD או אינטל, ואיזו משפחת מעבדים.
לשימוש משרדי בלבד באמת שאין צורך להשקיע במעבד חזק במיוחד, וניתן להסתפק גם במעבדים זולים, חד-ליבתיים.
אמנם, המעבד משחק תפקיד שולי במשחקים, אך יש יתרונות קלים למעבדים מסוימים. באופן מסורתי, מבחינת יחס עלות-תועלת, מעבדי AMD היו משתלמים יותר למשחקים (כאשר ההתלבטות הייתה בין Pentium 4 לבין Athlon 64, אי שם בעבר הרחוק - לפני שנה וחצי). אך כיום, עם הדור החדש של מעבדי אינטל, ה-Core 2 Duo וה-Core 2 Quad, המצב התהפך, והמעבד הזול ביותר של אינטל בתחרות רצינית עם מעבדי השוק הבינוני של AMD.
תחרות המחירים בין היצרניות היא שקובעת איזה מעבד עדיף בכל רגע ספציפי. עקב מחירים משתנים קשה להתעדכן באופן שוטף, ומומלץ לבדוק ולקרוא טרם הקניה. יחד עם זאת, עושה רושם כי ידה של אינטל על העליונה - לפחות לתקופה הקרובה.
מחשבים שעובדים בעיקר עם תוכנות ספציפיות, כמו פוטושופ, יפיקו יותר ממעבד מתוצרת אינטל באופן גורף, מכיוון שישנן תוכנות רבות שעברו אופטימיזציה למעבדים אלו. אם המטרה בשימוש במחשב היא שימוש בתוכנה ספציפית, מומלץ לחפש גרפים השוואתיים של מבחני מאמץ בין מעבדים שונים על תוכנה זו, כדי לדעת איזה מעבד מומלץ עבורה - דבר שכיח עבור תוכנות נפוצות. לפעמים נתונים אלו אף מצויינים באתר החברה של יצרנית התוכנה.
מחשב לקולנוע ביתי
לאחרונה מתעורר שוק חדש של מחשבים שנועדו להיות מרכז מדיה ביתי, וכשמם כן הם – HTPC (ר"ת Home Theater Personal Computer) ולהם דרישות ספציפיות משלהם, שמעצבות את התקציב בצורה שונה מהמוכר - דגש גדול יותר על
המארז שיוצב במרכז הסלון, שני דיסקים קשיחים - להרצת מערכת ההפעלה באחד, ולצורך אחסון בשני, פינה בתקציב לכרטיס טלויזיה מסוג PVR (ראשי תיבות של Personal Video Recorder) בעל יכולות הקלטה, שיהפוך את המחשב למעין "ממיר מקליט" כמו YES Max או Hot Magic.
דרישה נוספת וחשובה לא פחות היא שמחשבים אלו יהיו שקטים ביותר, כלומר מקוררים ללא מאווררים רועשים, או באמצעות מאווררים שקטים במיוחד. נוסף על כך, מומלץ לרכוש דיסקים קשיחים שקטים יותר עבורם. כל אלו באים בנוסף לדרישות האחרות מהמחשב, כגון אם הוא ישמש לקידוד ואחסון וידאו או למשחקים.
כמה ליבה?
האם כדאי לרכוש פלטפורמה חד ליבתית או דו ליבתית? מהו מעבד כפול ליבה? ובכן, מעבד כפול ליבה הוא בעצם שני מעבדים, שעובדים בכפיפה אחת על משימות שונות במקביל. לפיכך, ריבוי פעולות יפיק את הרוב ממעבדים כפולי ליבה (שיתוף קבצים ומשחקים בו זמנית, לדוגמה. תוכנות שעברו אופטימיזציה לריבוי מעבדים, וכן הלאה).
יש לציין שמערכת ההפעלה Windows XP יודעת לנצל פונקציה זו כבר היום, אך ברוב המשחקים היא עדיין לא באה לידי ניצול, על אף שסנוניות ראשונות בתחום המשחקים המנצלים כפולי ליבה כבר החלו להופיע (לדוגמה, Quake 4).
כאן חשוב להוסיף הערה: מעבדים מרובי ליבות הם כנראה עתיד עולם המחשוב, ויותר ויותר תוכנות לומדות לנצל זאת. לכן, עקב ירידת המחירים של כפולי ליבה בתקופה האחרונה, קשה להמליץ על קניה של מעבד שאינו כפול ליבה בכל תקציב ולכל שימוש. היחידים להם אפשר בלב שלם להמליץ על מעבדים בודדי ליבה הם אנשים שזקוקים למחשב לשימוש משרדי בלבד, ושהתקציב לא מאפשר להם לקנות מעבד שהוא מעבד דו-ליבתי.
הגדרה ריאלית
לבסוף, חשוב לציין שהגדרת התקציב צריכה להיות ריאלית. למרות שהטכנולוגיה מתחלפת, אין זה אומר שרכיבים ישנים הופכים לזולים יותר - לרוב פשוט לא ניתן להשיג אותם יותר. לכן יש להבין שתקציב מחשב למשחקים (ללא מסך) יתחיל בערך מ-3500 שקלים, ותקציב מחשב לעבודה משרדית יתחיל מכ-2000 שקלים.
מפרטים זולים מכך לייעודים שציינו יובילו לפשרות רעות מאוד בהרכבת המפרט, ויפגעו בטווח הארוך בהשקעה - מדובר על מין קו אדום ממנו כל שקל שתחסכו זה שקל שבעצם, באופן פרדוקסלי, תפסידו (בתחומים כגון אחריות, יכולת שדרוג, שימושיות ועמידה בתנאים שהוצבו בתחילה, וכיו"ב). ישנם אתרים רבים שעוסקים בהשוואה בין מוצרים. הטובים מבינהם – AnandTech, Tom’s Hardware, Xbit-Labs, HardOCP, Neoseeker, וגם HWzone, מספקים השוואות מדויקות בין מוצרים באותה קטגוריה.
אם לדוגמא, אתם מעוניינים במעבד זול, ואינכם יודעים אם עדיף Celeron או Sempron, ניתן להסתמך על תחושת בטן, נאמנות ליצרן או קניה שבטית ("ישראלים קונים אינטל כי AMD מתחמם, אפשר לטגן עליו ביצה", כדוגמא בדיונית), או שניתן להתבסס על מדדים ומבחנים השוואתיים עובדתיים. זהו המדד היחיד שצריך להנחות אתכם בקניית מעבד, לאחר קביעת ייעוד המחשב כפי שפורט בסעיף הקודם.
לאחר שבחרתם את משפחת המעבד לפי המחיר שעומד לרשותכם, ולאחר שהשוואתם מעבדים שונים יצרנים שונים ע"פ קריטריונים אובייקטיביים, ניתן לגשת לבחירת יתר החלקים, אותם תבחרו בצורה דומה לצורה בה בחרתם מעבד, בהתבסס על יתר התקציב שנותר לכם:
עוד ב-HWzone: לוח-אם ל-AM2: הניסיון של Saphire
כרטיס התצוגה
הנושא הפופולרי ביותר הוא כרטיסי מסך והשוואות של כרטיסים שונים נמצאות בשפע. כרטיסי המסך מחולקים לקטגוריות ע"פ ייעוד ומחיר:
1) רמת חיסכון, מתחת ל-500 שקלים (כרטיסים הנמכרים בחו"ל ב-100 דולר - Low End) ואינם נועדו למחשבי משחקים כייעוד עיקרי.
2) רמת מתחילים, כ-700-900 ש"ח (כ-130-180 דולר בחו"ל - Entry Level). נועדו לגיימר המזדמן או הדל באמצעים, התחלופה שלהם גבוהה אך יחס העלות/ביצועים שלהם הוא הטוב ביותר.
3) רמת ביניים, כ-1200-1500 שקלים (200-250 דולר בחו"ל - Mid Range). נועדו לגיימר רציני שמוכן להשקיע קצת יותר אך לא להשתגע. אורך חייהם עומד על כשנה וחצי של משחקים באיכות טובה ורזולוציות גבוהות במשחקים חדשים.
4) רמה גבוהה, מעל 1800 שקלים, בדר"כ מעל 300 דולר בחו"ל, נקראים גם High End. אלו נועדו לגיימרים שלא מתפשרים על איכות ורוצים לשחק ברזולוציות גבוהות, ועוד עם פילטרים מופעלים (סינון אניזוטרופי (AF), שמאפשר שמירה על חדות הטקסטורות במבט מרוחק, ו-Anti Aliasing - החלקת קצוות - המשפרים את איכות התמונה).
למרות יחס עלות ביצועים נמוך מהקטגוריות האחרות, המשוגעים לדבר לא יוותרו על כרטיס מהקטגוריה הזאת, גם על חשבון רכיבים אחרים שיכלו להיות חשובים יותר במערכות אחרות, שלא נועדו בעיקר לגיימינג. כרטיסים אלו יכולים לספק (בהערכה גסה בלבד ומתוך ניסיון, זהו אינו מדע מדויק) עד לשנתיים של ביצועים סבירים במשחקים חדשים, ברזולוציות גבוהות.
יש לציין שכרטיס המסך הוא צוואר הבקבוק העיקרי בביצועים במשחקים, וכיום למעבדים ולכמות הזיכרון יש השפעה כמעט שולית על כך, ולכן אלו האחרונים, ידורגו בחשיבותם מתחת לכרטיס הגרפי במערכת משחקים, כפי שכבר צוין.
השתיים הבולטות
כיום ישנן שתי חברות בולטות המתכננות ומייצרות מעבדים גרפיים לכרטיסי מסך - ATI ו-nVidia.
שתי החברות מתחרות ביניהן ראש בראש בכל קטגוריה, וכל המעבדים הגרפיים שלהן נבדקים באופן תכוף באתרי הביקורות, ע"י מבחנים השוואתיים מקיפים.
כל ליבה גרפית נבדקת הן בעזרת תוכנות סינתטיות כגון 3DMark שנותנות הערכה לביצועי הכרטיס במשחקים בעזרת שיטת ניקוד אחיד, והן במשחקים נפוצים, שנותנים מדד לביצועי הכרטיס בתנאים אמיתיים. חשוב לציין שאין להסתמך על ביצועי כרטיס במשחק בודד אלא על מכלול המבחנים הסינתטיים והאמיתיים,
ישנם משחקים שתוכננו במחשבה על שבב גרפי של יצרן מסויים - כגון מנוע המשחק Doom 3 שתוכנן עבור NVIDIA, ומנוע Source עליו מבוסס המשחק Half Life 2, שנהנה מביצועים עדיפים עם כרטיסי מסך המבוססים על שבבים של ATI.
שני מיתוסים נפוצים הם כמות הזיכרון הגרפי וחשיבות יצרן הכרטיס:
כמה זיכרון זה משנה?
דבר ראשון, כמות הזיכרון של כרטיס המסך מהווה גורם בביצועיו לא פחות משהיא מהווה גימיק שיווקי של היצרן. הזיכרון הגרפי משמש לרוב לאחסון טקסטורות של משחקי מחשב. כתוצאה מכך, כמות גדולה יותר של זיכרון תאפשר אחסון של טקסטורות באיכות גבוהה יותר ושימוש בפילטרים לשיפור איכות התמונה. אך מכיוון שכרטיסי מסך Low End אינם מיועדים מלכתחילה למשחקים, אין חשיבות רבה לכמות הזיכרון, שכן השפעתו היא שולית.לעומת זאת, בכרטיסי High End בהחלט ייתכנו הבדלים בביצועים בין כרטיסים בעלי נפח זיכרון של 256MB לבין 512MB, המבוססים על אותו מעבד גרפי, מכיוון שלכרטיסים ישנה יכולת ממשית לנצל את הזיכרון עד תום. למעשה, מספר משחקים המבוססים על מנוע המשחק Doom 3 מציעים אפשרות לשימוש בטקסטורות באיכות גבוהה במיוחד, הזמינה רק לבעלי כרטיסי מסך עם 512MB זיכרון.
בשורה התחתונה, יש לוודא כי הפרש הביצועים הנובע מתוספת הזיכרון הוא מספיק כדי להצדיק את תוספת המחיר, שכן יחסי העלות/תועלת לכרטיסי High End הינם נמוכים מלכתחילה, והפרש המחיר יכול להיות לא פרופורציונלי לתוספת הביצועים.
המיתוס החברתי
המיתוס השני, כאמור, נוגע למוניטין החברה המייצרת את הכרטיס עצמו.
שתי החברות המובילות, ATI ו-NVIDIA, מכתיבות את צורת הכרטיס עם מעט מאוד חופש פעולה ליצרן הכרטיס, שמחויב לעמוד בדרישות המחמירות שלהן.
לכן, אין הבדל ממשי בין כרטיס של ASUS לכרטיס של Leadtek או Gigabyte. הבדלים מינוריים יכולים להיות במהירויות הליבה והזכרונות של הכרטיס שמועלות במפעל מעבר למהירויות המוצהרות של ATI ו-NVIDIA (דבר הנעשה לשבבים גרפיים נבחרים המסוגלים לעמוד במהירויות גבוהות מהתכנון המקורי) או בסוג הקירור המורכב על הכרטיס, אך לרוב אלו הבדלים קלים ולא משמעותיים.
המסקנה היא שעל פי רוב, יש לקנות את הכרטיס הזול ביותר המבוסס על השבב הגרפי הרצוי, כל עוד מדובר ביצרן מוכר, כדוגמת: ASUS, MSI, Leadtek, Albatron, Gigabyte, Club3D, eVGA, Sapphire, Connect3D, Gainward, XFX, PowerColor ואחרים.
עלות מול תועלת
הנושא האחרון הוא תשומת הלב שיש לתת לשיקול העלות/תועלת של ההשקעה בכרטיס מסך אל מול ההנאה שהוא יספק לכם: אין שום ספק שכרטיס High-End שעולה 3,500 שקלים יהיה טוב יותר (בכ-15%, בדרך כלל) מכרטיס חלש יותר שעולה 1,800 שקלים, אך השאלה היא - האם התועלת שתפיקו ממנו תהיה גבוהה יותר מהשקעה של כספכם בציוד היקפי טוב יותר, שיספק יותר הנאה מהשימוש במחשב?
הערה אחרונה: במחשבים שנועדו לשמש כתחנות עבודה גראפיות, קרי לשמש ליצירת מודלים ואנימציות תלת ממדיות בעזרת יישומים כגון MAYA או 3DS MAX, יש צורך בכרטיסי מסך ייעודיים מסדרת QUADRO של NVIDIA או מסדרת FIRE GL של חברת ATI.
לוח האם והזיכרון
קניית מעבד וכרטיס מסך אלו בחירות פשוטות יחסית ונשענות על מבחני ביצועים ותקציב, והיחס בהשקעה בהתאם לדרישות השימוש קניית לוח-אם וזיכרון מעט מורכבת יותר.
לכל מעבד יש מספר ערכות שבבים המותאמות לו, של יצרנים שונים. ערכות השבבים, הן בעצם "המוח" של לוח האם ובלעדיהן שאר חלקי המחשב, שכולם מחוברים ללוח האם, לא יכולים "לדבר" ביניהם.
מבחני ביצועים השוואתיים קיימים לערכות שבבים שונות ואותם ניתן למצוא ברשת, אך קיימים מבחר עצום של יצרנים שמייצרים מבחר דגמים עצום של לוחות אם לכל ערכת שבבים, כאשר הלוחות השונים נבדלים בתכונות, חריצי הרחבה,
יכולות קירור, פוטנציאל המהרה וכך הלאה.
להתחשב בצרכים
עצתנו היא, שלאחר שבחרתם את ערכת השבבים שמתאימה לכם ומומלצת למעבד שלכם, החליטו איזה פיצ'רים חשובים לכם בלוח האם - האם אתם צריכים FireWire? כמה כרטיסי רשת מובנים אתם צריכים? האם אתם זקוקים לכרטיס קול איכותי יותר? כמה חריצי הרחבה לזיכרון אתם צריכים? האם אתם חושבים על מערך SLI של יותר מכרטיס מסך אחד?
לאחר ששקלתם נקודות אלו, אנו ממליצים לקחת את לוח האם עם מינימום התכונות ההכרחיות, ולא "לקפוץ מעל הפופיק" - על מנת שתוכלו להשקיע יותר בציוד אחר. הכוונה היא שאם התכונה היחידה שבאמת חשובה לכם בלוח היא (לדוגמא) כרטיס הקול האיכותי המשולב, אולי כדאי לרכוש כרטיס קול נפרד עם לוח פשוט יותר, תמורת אותו מחיר - אך התוצאה שתקבלו באופן כללי תהיה מאוזנת ומשתלמת יותר.
פיתרון מובנה
יש לזכור שלוח האם הוא אומנם חשוב הן לשדרוגים והן להמהרה, אבל בביצועים כלליים אין הבדל משמעותי בין לוחות המבוססים על אותה ערכת שבבים, למרות שהמחיר יכול להיות גבוה פי שניים. חברות רבות מייצרות לוחות אם, אך ישנן כמה מומלצות במיוחד, ביניהן MSI, EPoX, Abit, Albatron, DFI, ASUS, Gigabyte ואף Sapphire (לערכות השבבים שמייצרת ATI).
לגבי לוחות אם כיום, יש לציין שרובם מציעים פתרונות רשת וקול מובנים שמספקים בצורה טובה את רוב הדרישות של המשתמש הממוצע. אניני הטעם (כלומר, האודיופילים) שביננו, או אלה שזקוקים לציוד סאונד מקצועי לעריכה, אולי מומלץ שיחפשו פתרון נפרד, ועל כן אנו מציעים להם להתייעץ בפורום המתאים.
הזיכרון
בחירת זיכרון היא מעט יותר פשוטה. הבחירה תלויה בלוח האם שבחרתם - אליו תצטרכו להתאים את סוג הזיכרון (DDR 1 או 2), כמות הזיכרון שאתם צריכים או יכולים לאפשר לעצמכם, והאם אתם מעוניינים בהמהרה.
ישנן חברות רבות המיצרות רכיבי זיכרון. מבין הטובות ניתן למנות את Kingston, GeiL, Crucial, Corsair, Samsung, TwinMOS, PDP, PQI, OCZ, Mushkin ו-ADATA. לא מומלץ לרכוש זכרונות של יצרנים לא ידועים או זכרונות ללא שם, שכן אורך החיים והאחריות שלהם מוגבלים.
כעת עליכם לבחור בין זיכרון מהיר - לכמות זיכרון גדולה יותר. האם אתם מעוניינים בשני מודולים של 1GB של זיכרון פשוט
שאינו נועד להמהרה, אף שנפחו יאפשר לכם זמני טעינה קצרים יותר, או שאתם מעוניינים בהמהרה שתשפר את ביצועי המערכת, ועל כן תקנו זיכרון ייעודי לכך שנועד למהירויות שעון גבוהות יותר, בעל תזמונים (זמני גישה למידע) נמוכים יותר.
אך שני מודולים של 512MB של זיכרון איכותי עולים כמו נפח זיכרון כפול מהסוג הקודם... כמובן שבתקציב לא מוגבל, ניתן יהיה ליהנות משני העולמות. במדור הביקורות של HWzone, תוכלו למצוא מגוון רחב של ביקורות על לוחות אם, מעבדים, זכרונות וכרטיסי מסך, שיסייעו לכם לבחור את הרכיבים המתאימים עבורכם, מבחינת הביצועים והתמורה לכסף.
מארז וספק
ברוב עסקאות המחשב שתמצאו בעיתונים, תראו בקטגוריה זו "מארז מפואר עם חלון + ספק 500". זו קטגוריה שהדיוטות נוטים לזלזל בה, אך זוהי אחת הקטגוריות החשובות ביותר - זו שתקבע את אורך חיי המחשב שלכם ונוחות השימוש והשדרוג.
ספק הכח קובע מהו המתח שיקבל כל רכיב ורכיב. לכל מערכת דרישת מתח שונה, כאשר כרטיסי מסך אימתניים ומעבדים זוללי מתח (כמו המעבדים מרובעי הליבה של אינטל), ריבוי כוננים קשיחים, ריבוי מאווררים וכן הלאה, ידרשו הספק גבוה בהרבה.
עוד ב-HWzone: לוח ההמהרה המושלם מבית ASUS
על מנת להבטיח את יציבות המערכת, בין אם באוברקלוק (המהרה של רכיבי המערכת אל מעבר למפרט היצרן, דבר הדורש יותר מתח ויוסבר בהמשך), ובין אם בעבודה שוטפת בעיתות של חוסר יציבות של רשת החשמל (בחורף, לדוגמה. או בקיץ או בעצם בכל עונה בישראל), מומלץ לקנות ספק איכותי שיוכל לספק יותר הספק מצורכי המערכת, ושיהיה
מתוצרת חברה ידועה (מפני שספקים עלומי שם בדרך כלל לא מספקים אפילו חצי מההספק הנקוב עליהם, וההספק אינו רציף ובעל תנודות) כגון HEC, Enermax, OCZ, Zalman, Tagan, Antec, FSP ו-Thermaltake.
אם אתם מתכננים מערכת עם כמה כרטיסי מסך, דעו כי ישנם ספקים מומלצים במיוחד למערכות אלו, שהספקם הוא לרוב מעל 500W (ויש שמגיעים עד 1000W), ומחירם בהתאם. על מנת לבחור ספק המתאים למערכת בעלת שני כרטיסי מסך, פנו לאתר של חברת NVIDIA או ATI, שם יפורטו הדגמים המומלצים.
חשוב להקדיש תשומת לב למארז
המארז הינו רכיב מעט פחות חשוב מאשר הספק מבחינת השמירה על כשירות החומרה שלכם, אך יש לו חשיבויות אחרות שישפיעו על השימוש במחשב החדש. חשוב שלמארז תהיה זרימת אויר טובה, על מנת לאפשר יציבות לאורך זמן עבודה ארוך. חשוב שיהיו בו מפרצי עגינה רבים לכוננים אופטיים או קשיחים נוספים. חשוב שהוא יהיה ממוגן רעש, במיוחד עבור מחשבי קולנוע ביתי, וחשוב שהוא יהיה נוח לפתיחה. חשוב שיהיו לו כניסות USB או כניסות אחרות בחזית, אם כי דבר זה הפך לסטנדרט גם במארזים זולים מאוד, ואין בעובדה זו בכדי להעיד על איכות המארז.
מארזים טובים מגיעים עם הרכבה ללא ברגים, דבר המקל על אנשים המשדרגים באופן תכוף. ואחרון חביב, לא יזיק אם המארז נראה טוב.
החומר ממנו מורכב המארז משנה גם הוא - האם מפח? מה עובי הפח? האם מאלומיניום? פלסטיק? רוב המארזים הזולים במיוחד מורכבים מפח דק וחלקי פלסטיק.
אלה בדרך כלל אינם מאפשרים מעבר טמפרטורה טוב עם הסביבה, ואינם עמידים כלל וכלל. מארזי פח עבה הנם כבדים ומגושמים, אך עמידים יותר והעברת הטמפרטורה היא טובה יותר.
לעומתם, מארזי אלומיניום יקרים משמעותית ועולים החל מ-700 שקלים. אך אלו מארזים קלים, עמידים ומעבירים חום בצורה מעולה. מחירי מארזים טובים מתחילים מ-400 שקלים ומעלה, אך ישנם מארזים נוחים לא פחות (אם כי קצת פחות מעוצבים) בסביבות ה-270 שקלים. חבילות טובות של ספק ומארז הן מעטות ונדירות, אך ישנן כמה כאלה שעולות בסביבות 600 שקל לספקי כח עם הספק גבוה, ו-350-400 שקלים למארזים עם ספקי כח בעלי הספקים נמוכים יחסית (כ-300W).
בכתבה השנייה: בחירת הציוד ההיקפי, כולל מסך, עכבר ורמקולים, אפשרויות הרחבה ומיצוי המערכת החדשה שלכם וכיצד לבחור את החנות שתספק לכם את הציוד.
הצטרפתם כבר לניוזלטר החדש שלנו? הוסיפו את כתובת הדואר האלקטרוני שלכם בתיבת הרישום התכולה מימין ותקבלו בימים ב'-ד' את מהדורת סיכום היום שלנו - עם קישורים מעניינים והערות על המצב
לפנייה לכתב/ת 
