אסטרונאוטים בטיפול

בעבור רבים, האסטרונאוטים נתפסים כגיבורי על בחליפות כתומות וכסופות, שהילכו על פני הירח, ביקרו בתחנת החלל הבינלאומית ויצאו למשימות נועזות במקומות בהם אדם לא ביקר מעולם. אולם תחת קליפת המיתוס הזוהר, מסתתרים אנשים רגילים לגמרי, המתמודדים עם קשיים בריאותיים ופסיכולוגיים שבמקרים מסוימים אף מסכנים את חייהם ושלומם של חבריהם לצוות.

התקשורת כמעט ואינה מתעניינת בחייהם של גיבורי העבר, שהילכו על אדמת הירח בין 1969 ל-1972, לאחר ששבו לכדור-הארץ בשלום וחזרו לחייהם הרגילים. רק מעטים יודעים שבאז אלדרין האגדי התמכר לאלכוהול, אדגר מיטשל החל לחקור תופעות על טבעיות, ואילו ג'יימס אירווין חזר בתשובה, הפך לקתולי אדוק ולפני מותו אף יצא לחפש את תיבת נוח על הר אררט. כעת, תנסה נאס"א לבדוק מה גרם לשינוי המהותי כל כך בחייהם של האסטרונאוטים, שסימלו בעבור רבים את אחד מההישגים החשובים של האנושות בכלל וארה"ב בפרט, וכיצד השפיעה החוויה הקצרה יחסית שלהם בחלל על מצבם הנפשי.

בעקבות האשמתה של האסטרונאוטית ליסה נובאק בניסיון חטיפה ורצח, בוחנת סוכנות החלל האמריקנית שורה של אפשרויות למניעת משברים על רקע פסיכולוגי במהלך משימותיה. מתברר שבנאס"א כבר חשבו על הסיכונים האפשריים, וחיברו מדריך הכולל שורה של הוראות כיצד לנהוג במקרה של התנהגות אובדנית או פסיכוטית של אסטרונאוטים בעת שהייה בחלל. לפי המסמכים, אותם חשפה השבוע סוכנות הידיעות אי.פי, חבריו לצוות יקשרו את ידיו ורגליו של האסטרונאוט המתפרע באמצעות נייר דבק ויקשרו אותו באמצעות חבל חזק. במידת הצורך, ניתן יהיה גם להזריק לו סמי הרגעה כדי לטשטש אותו ולמנוע ממנו לפגוע בעצמו, בחללית וביתר חבריו למשימה.

"שוחחו עם המטופל בזמן שאתם מרסנים אותו", מסבירות ההוראות המפורטות. "הסבירו לו מה אתם עושים, ושאתם כובלים אותו כדי להבטיח את שלומו".

למרות המידע המפורט, ההוראות אינן מפרטות מה צריכים האסטרונאוטים לעשות לאחר שהאסטרונאוט המתפרע רוסן ונקשר. לדברי דובר נאס"א, ג'יימס הארטספילד, רופא המשימה הנמצא בחדר הבקרה שבכדור-הארץ ומפקד המשימה בחלל יתייעצו ויחליטו כיצד לנהוג בכל מקרה לגופו. בין היתר תיבחן אפשרות לנטוש את המשימה ולחזור לכדור-הארץ במקרה ומדובר במשימה של מעבורת החלל, או לשלוח את האסטרונאוט בחזרה הביתה במידה והאירוע יתרחש בתחנת החלל הבינלאומית.

"במידת הצורך - להפעיל כוח רב"

חברי המשימה הנותרים עשויים להזדקק לכוח רב כדי להכניע אסטרונאוט שיצא מכלל שליטה, מאחר ואין על סיפון תחנת החלל או המעבורת שום כלי נשק. אקדח אינו בא בחשבון, מאחר וכדור עשוי לנקב את דופן החללית ולהרוג את כל אנשי הצוות. "נאס"א קבעה כי אין צורך בכלי נשק משום סוג בחלל", אמר הארטספילד.

סוכנויות החלל האמריקנית והרוסית חיברו ב-2001 את הנהלים למעבורת החלל הבינלאומית, ולדברי הארטספילד, למשימות מעבורת החלל יש נהלים כמעט זהים. למרות זאת, נאס"א סירבה למסור לתקשורת את חוברת הנהלים, וטענה כי עורכי הדין של הסוכנות טרם אישרו את הפרסום.

המדריך של תחנת החלל הבינלאומית כולל 1,051 עמודים הכוללים שורה ארוכה של הנחיות לכל אירוע רפואי במהלך השהות בחלל, כולל עקירת שיניהם של האסטרונאוטים במקרים קיצוניים. למרות המדריך המקיף, רק חמישה עמודים מתייחסים למצבים פסיכולוגיים והתנהגותיים.

גם לצבא ארצות-הברית יש פרוטוקול מסוג זה, המסביר כיצד לרסן ולכלוא חברי צוות שאינם יציבים נפשית, המסכנים את שלומם או שלומם של אחרים במהלך משימות מבודדות, דוגמת צוללת גרעינית ומצבים דומים אחרים.

כאמור, הנושא עלה לאחרונה בעקבות הפרשה שהסעירה את סוכנות החלל האמריקנית. ליסה מארי נובאק (43), אסטרונאוטית של הסוכנות, נעצרה והואשמה כי ניסתה לחטוף ותקפה אישה שהתחרתה עימה על אהבתו של טייס חלל. המשטרה באורלנדו הודיעה כי נובאק תואשם גם בניסיון לרצח. נובאק, סרן בחיל הנחתים האמריקני, נשואה ואם לשלושה ילדים, היא מומחית לרובוטיקה שמשימתה האחרונה בחלל הייתה ביולי האחרון. הוא הואשמה כי התחפשה ובאיומי אקדח אוויר ותרסיס פלפל התעמתה עם קולין שיפמן משום שסברה כי היא מתחרה נגדה על ליבו של עמיתה לעבודה, האסטרונאוט וויליאם אופלין.

למרות שנובאק ביצעה את המעשים המיוחסים לה בעודה בכדור-הארץ, בנאס"א חוששים כי המבדקים הפסיכולוגיים וההכשרה הארוכה שעוברים האסטרונאוטים אינם מספקים. במקרה של התנהגות אלימה בחלל, נשקפת סכנה רבה לאסטרונאוט התוקף ולכל יתר חבריו לצוות המשימה, ולכן הודיעה נאס"א כי היא מתכוונת להחמיר את המבחנים שעוברים המועמדים למשימות בחלל, ולהקדיש תשומת לב מרובה יותר לאיתור ואבחון של בעיות התנהגותיות וחוסר יציבות נפשית.

לפי הנוהל החדש שעתידה נאס"א להכניס כבר בשבועות הקרובים, בבדיקת מצבם הפסיכולוגי של המועמדים לשורותיה יהיו חברים גם גורמים רפואיים מחוץ לסוכנות החלל. "המידע יוצלב עם זה שנאסף במעקב הרפואי המתמשך מזה עשרים שנה אחר האסטרונאוטים הפעילים והפורשים של נאס“א", אמר ריצ‘ארד ויליאמס, המנהל הרפואי הראשי של נאס“א במטה הסוכנות בוושינגטון.

כיום: מבדק של שעתיים בלבד 

כיום, המועמדים לתפקיד אסטרונאוטים עוברים מבדקים פסיכולוגיים במשך שעתיים כאשר הם מבקשים להצטרף לחיל האסטרונאוטים של נאס“א. נוסף על כך, הם עוברים בדיקה שנתית בידי רופאים המיומנים לאתר רמז כלשהו המעיד על אי נוחות או מצוקה התנהגותית. ואולם, האסטרונאוטים אינם נדרשים לעבור מבחנים פסיכולוגיים סדירים בנוסף לבדיקות הרפואיות שלהם - ובנאס"א יבדקו האם עובדה זו הביאה להמשך עבודתה של נובאק בסוכנות, ולכך שלא התגלו שום סימנים למצבה הנפשי.

אסטרונאוט שנכנס למצב פסיכוטי, עלול לגרום נזק עצום למשימה ולשלום חברי הצוות. בין אם מדובר בתחנת החלל הבינלאומית שבה נמצאים בדרך כלל שלושה אסטרונאוטים, או במשימת מעבורת שבה שישה או שבעה חברי צוות - לכל אדם תפקידים ומשימות מוגדרים ובמקרה שאחד מחברי הצוות אינו מסוגל למלא את משימותיו, הדבר פוגע משמעותית ביכולת התפקוד ומסכן את המשימה כולה.

ערכות הרפואה הנמצאות בתחנת הבינלאומית כוללות תרופות הרגעה, תרופות נגד דיכאון ותרופות אנטי-פסיכוטיות. במעבורת החלל ישנן תרופות אנטי-פסיכוטיות וסמי הרגעה, אך הן אינן מצויידות בתרופות נגד דיכאון - משום שאלו משפיעות רק לאחר מספר שבועות לאחר תחילת הטיפול - והן לא יעילות למשימות המעבורת, האורכות פחות משבועיים בדרך כלל.

הכנה למשימות ארוכות טווח - לירח ולמאדים

לפי ההנחיות, האסטרונאוטים יוכלו לכבול את חברם המתפרע, ולתת לו כדורי האלדול המשמשים לטיפול בהתקפים פסיכוטיים ולמניעת התקף זעם ומאניה, וכדורי ואליום להרגעה. במידה והאסטרונאוט לא ישתף פעולה, יקבלו אנשי הצוות אישור לתת לו את התרופות בכוח באמצעות הזרקה לזרועו. לאחר מכן יחובר האסטרונאוט הקשור למוניטור, כדי לעקוב אחר הדופק, לחץ הדם ועוד.

"האסטרונאוטים בתחנת החלל הבינלאומית משוחחים מדי שבוע עם רופא הנמצא בכדור-הארץ, ואחת לשבועיים עם פסיכולוג", אמר הארטספלד. "כך ניתן לצמצם את הסיכון להתפרצות פתאומית, משום שבאמצעות שיחות אלו ניתן לאתר מראש מצבים בעיתיים שעלולים להתפתח להתפרעות המסכנת את שלום אנשי הצוות", הוסיף. עד היום, אף אחד מבין האסטרונאוטים שבילו במשימות בחלל לא נזקק לטיפול מסוג זה.

מלבד הסיכונים הבריאותיים של השהייה בחלל, ובפרט כאשר מדובר בשהייה ממושכת, כוללות המשימות גם סיכונים פסיכולוגיים. תחושת בדידות, מתח מתמיד ודיכאון הן תופעות מוכרות לחוקרים הבודקים את התנהגותם ומצבם הנפשי של האסטרונאוטים. כפי הנראה, שני קוסמונאוטים רוסים סבלו מבעיות נפשיות בעקבות משימותיהם לפני כמה עשורים, ואסטרואוט אמריקני נוסף ששהה ארבעה חודשים על סיפון תחנת החלל "מיר" לפני כעשור דיווח אף הוא על תשישות נפשית ומתח קשה.

אך התנהגותם ומצבם הפסיכולוגי של האסטרונאוטים מעניינת לא רק את אנשי סוכנות החלל האמריקנית. חוקרים רבים בוחנים את ההשפעות המזיקות של השהייה בחלל, על מצבם הנפשי של בני האדם הנמצאים בבידוד מוחלט מסביבתם הרגילה ובתנאים של כבידה נמוכה. כחלק מההיערכות למשימות ארוכות יותר, מהן לא ניתן לחזור לכדור-הארץ במקרה של מצב חירום, בודקים פסיכולוגים ורופאים שורה של דיווחים ונתונים שנאספו מעשרות משימות מאויישות לחלל.

התוכנית האמריקנית לשלוח משימה מאויישת נוספת לירח, ולהקמת בסיס קבע על פניו כ"קרש קפיצה" למשימות מאויישות במאדים, מצריכות היערכות פסיכולוגית אינטנסיביות, נוסף לפיתוחים הטכנולוגיים הרגילים.  בנאס"א מקווים כי שילוב של מבדקי קבלה מורכבים, מקיפים ואמינים יותר, בשילוב שיחות קבועות עם פסיכולוגים, יקטינו את הסיכון למצבי חירום על רקע נפשי בחלל, וייאפשרו לאסטרונאוטים לחזור הביתה בשלום מבלי שיזדקקו לטיפול כלשהו בשל תנאי המשימה הבעיתיים.