שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    יבוא הגת זינק: לא רק לתימנים
    בשל הקרה שפגעה בתוצר המקומי של הגת, יובאו לארץ יותר מתשעה טון של הצמח כדי למלא את הביקוש הרב. מגדלי הגת מספרים שלא רק יוצאי תימן לועסים את הצמח, והוא הפך לפופולרי בקרב עדות רבות

    הישראלים צורכים יותר גת. בחודשיים וחצי הראשונים של שנת 2007 יובאה לישראל כמות של 9.1 טון של העלים הירוקים, זאת לעומת 8.4 טון מהצמח שיובא לארץ בכל שנת 2006. כך נמסר ל-ynet ממשרד החקלאות. מגדלי הגת אמרו כי הסיבה לגידול בייבוא הצמח נוצר בשל הפגיעה בתוצר המקומי בגלל הקרה בחורף. עוד הם מספרים כי לא רק יוצאי תימן לועסים את הצמח, אלא גם בין היתר אשכנזים.

     

    לפני שלוש שנים התיר משרד החקלאות לייבא גת לישראל. מייבאי הגת אמרו כי רוב החומר מגיע מאתיופיה, כאשר מדובר בסוג שונה מזה הגדל בארץ. בעוד שבגת הגדל בישראל לועסים את העלים, בגת שמיובא מיבשת אפריקה לועסים את הענף. בחודשי החורף מגיע מחיר חבילת גת מקומי ל-50 שקלים, בעוד שמחיר חבילה דומה של הגת מאתיופיה יכולה להגיעה ל-100 שקלים. לעומת זאת, בקיץ יורד המחיר לבין 20-30 שקלים לחבילה, בגלל שמדובר בצמח שגדל בעיקר בחודשי הקיץ.


    ישי עדני בשדה הגת (צילום: רענן בן-צור)

     

    למרות שהשימוש בעלי הגת חוקי בישראל, יש שמגדירים אותו כסם, מכיוון שהחומר הפעיל בצמח נמצא בפקודת הסמים המסוכנים והוא נאסר לשימוש מאז החלו לייצר ממנו במעבדות את החומר הסינטתי "חגיגת", שנמכר בפיצוציות. לאחרונה נכנסה לפקודת הסמים ונאסרה לשימוש גם נגזרת של החומר די-מתיל קתינון, ששימשה לייצור החומר "רקפת".

     

    גורם מתחום המלחמה בסמים ציין כי "אף אחד לא יודע לאן החומר משווק ובאילו תנאים הוא מאוחסן. איך אפשר לדעת שלא מייצרים מזה מיץ גת שאסור לשימוש אם אף אחד לא מפקח? מערכת הבריאות אחראית על בריאות הציבור. האם זה טוב למדינה שהצריכה עלתה כל כך הרבה? אולי החומר בכלל יוצא מהארץ לייצוא?"

     

    מתברר שמלבד מתן אישורים לא מתקיים כמעט פיקוח על ייבוא הצמח לישראל. ממשרד החקלאות נמסר כי פיקוח המשרד מתמצה ב"הנפקת רשיונות פיטו-סניטריים הקובעים את המצב הבריאותי של הצמח, ללא כל קשר לנושא המסחרי. ברשיונות שלנו אין הגבלת כמויות". לעומת זאת, גורם מתחום המלחמה בסמים מתריע: "50 שנה כולם הסתדרו עם מה שגדל בארץ ופתאום הצריכה עלתה בצורה חדה? זה חשוד".

     

    דוברת משרד הבריאות, ענבל יעקובס-מימון, מסרה בתגובה: " משרד הבריאות אינו מגביל את כמות הגת הנכנסת לארץ. המשרד אינו מתנגד לגידול צמח הגת או לייבואו בתנאי שהשימוש בו יהיה באופן המסורתי, בצורתם הטבעית כמיועדים ללעיסה. המשרד מתנגד לשימוש בחומרים הפעילים שבעלי הגת בצורתם הסינטטית או המזוקקת, לרבות שימוש בתוספי תזונה או במזון אחר המכיל חומרים אלה כדוגמת חליטות, גומי לעיסה וכדומה. אישור יבוא מוקדם לעלי הגת הטריים ניתן בכפוף להמצאת תעודה פיטוסניטרית מרשות מוסמכת בחו"ל על שם היבואן. עם הגעת המוצר קיימת דרישה לביצוע בדיקות מעבדה כתנאי לשחרורו מתחנת ההסגר".

     

    "עדיף ללעוס גת מלעשן סמים"

    ישי עדני ממושב גאולים שבשרון, שמגדל גת מזה שנים רבות, אמר ל-ynet כי לא רק יוצאי תימן לועסים את העלים. "יש לנו לקוחות מכל העדות ומכל המגזרים וכולם לועסים", אמר. על הגת שמיוצר בישראל הוא מספר: "את הגת שלנו ייצרנו מהגת החבשי המקורי והביקוש שלו רק הולך וגובר עם השנים. היום הלקוחות הם לא רק תימנים. מדי שנה אנחנו חשים בעליה בביקוש צעירים ומבוגרים כאחד. הרבה מבינים שעדיף ללעוס גת מאשר לשתות אלכוהול או לעשן סמים".

     

    בתימן שימש צמח הגת ללעיסה בעת ישיבה משותפת של הגברים. עדני: "הגברים היו יושבים בחדר מיוחד עם מזרונים, נרגילות לומדים תורה ולועסים גת, אבל היום הכל השתנה. מי שמרגיש בבית בנושא הגת הם העולים מאתיופיה שמגלים שבארץ יש גת כמו בארץ הולדתם. הגת אינו גורם ללועסים מצב של איבוד שליטה או הכרה אלה בעיקר של עירנות, יותר פוקוס והרגשה טובה. את הגת צריך ללעוס ולא לאכול, מספר שעות כדי לחוש בהשפעה שלו".

     

    אם פעם הגת היה בעיקר גדל בחצרות של משפחות תימניות אשר גידלו אותו לצריכה עצמית, בשנים האחרונות נכנסו מגדלים אחרים לענף בשל הביקוש הגובר. עדני: "מדובר בחקלאות מדוייקת אני יכול להעיד שאנחנו עושים הכל כולל בדיקות קרקע כדי לבדוק את רמת החומרים הכימיים בקרקע". עם זאת, לא קל לגדל גת בארץ ולהתפרנס ממנו בכבוד בעיקר בגלל מחיר המים. עדני: "בשנתיים האחרונות עלה מחיר המים. גת הוא צמח קייצי ובקיץ צריך להשקות אותו הרבה. אבל אנחנו מתאמצים לשרוד ולא לפגוע בטיב ובאיכות של הגת".


    פורסם לראשונה 18/03/2007 23:55

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ישי עדני עם הגת אותו הוא מגדל
    צילום: רענן בן צור
    מומלצים