מוכרח לשיר
שלשה שירים מתוך "ספר הכמיהה" - קובץ שירים שכתב לאונרד כהן, שרואה כעת אור בעברית בתרגומו של קובי מידן. פרסום ראשון
במשך היום
אני יושב כאן
ליד החלון
מחכה לך
שתחלפי בריצה קלה
במדי הצלוב שלך
את מזכירה לי את עצמי
אולי (אני תוהה בלי תכלית)
אוכל לנחם אותך
אני אוהב את התלמים שבין עינייך
ואת פגעי החרדה
בהבעתך הקפוצה
פנייך הן הפנים החדשות
הפנים הבאות
פנים של חוסר התנסות אובייקטיבית
ובחרת ללכת בנתיב השריר
לעבר כאבך
כמה פרטית את
במחשבתם של הכול
אני מצדיע לך
רוח אמיצה
אשר בלעה כה הרבה
וטעמה כה מעט.
דבר
אני הוא הדבר שמוכרח לשיר
אני אוהב לשיר
לַדָבר האחר של אהובתי
ולאלי שלי היקר
אני אוהב לשיר לו ולה
ולפרווה התחתונה של המתוקה שלי
שהיא כל כך קדושה
שאני רוצה לזחול על ברכי
מצוק גבוה
ולהפליג סביב ולשיר
ברוח
הידידותית כל כך
לנשמתי הנוצתית
אני הוא הדבר
שרוצה לשיר
כשאני ניצב אל מול יריקות
השופטים ולעגם
הו אלוהים אני רוצה לשיר
אני הוא
הדבר שמוכרח לשיר
תארים
זכיתי לתואר משורר
ואולי באמת הייתי
זמן-מה
גם התואר זמר
הוענק לי בנדיבות
למרות
שבקושי יכולתי לשיר בלי לזייף
שנים רבות
נודעתי כנזיר
גילחתי את ראשי ולבשתי גלימות
וקמתי מוקדם מאוד
שנאתי את כולם
אבל נהגתי בנדיבות
ואיש לא חשף אותי
המוניטין שלי
כגבר של נשים היה בדיחה
שגרמה לי לצחוק במרירות
במשך עשרת אלפי הלילות
שביליתי לבד
מחלון בקומה השלישית
מעל פארק דוּ פורטוגל
צפיתי בשלג
צונח כל היום
כרגיל
אין כאן איש
אף פעם אין
למרבה החסד
הדיבור הפנימי
בוטל
ברעש הלבן של החורף
"אינני התודעה,
השכל, ולא הקול השקט שבפנים..."
בוטל גם הוא
ועכשיו קורא חביב
בשם מה
בשם מי
אתה בא
להתבטל איתי
במחוזות המפוארים
והמנוונים האלה
של פרטיות
חסרת תכלית?
מתוך "ספר הכמיהה" מאת לאונרד כהן, מאנגלית: קובי מידן, הוצאת כנרת זמורה-ביתן
