בולטון: עוד נחזור למצב שקדם למלחמה בלבנון

ג'ון בולטון מתוסכל. השגריר לשעבר של ארצות הברית באו"ם, שהוביל את קבלת החלטה 1701 במועצת הביטחון, שהביאה לסיום הלחימה בין ישראל לחיזבאללה בלבנון, סבור שהמלחמה לא השיגה את יעדיה - ולא רק בגלל ששני החיילים החטופים אהוד גולדווסר ואלדד רגב לא הוחזרו לישראל.

"חזרנו למה שניסינו להימנע ממנו – סתם עוד הפסקת אש במזרח התיכון", הוא אומר בראיון מיוחד שהעניק ל-ynet. "האיום של חיזבאללה לא סולק, ובמובנים רבים, הוא נותר כפי שהיה. חיזבאללה אולי לא ערוך בדרום לבנון, אבל הוא מהווה איום גדול יותר לממשלת סניורה ונשאר איום על ישראל. אני חושב שנחזור לנקודה שבה היינו ביולי בשנה שעברה".

"אני לא חושב ש-1701 השיגה את המטרה עליה הכריזה ארה"ב" ,טוען בולטון, ידיד אמיץ של ישראל. "המטרה היתה להשתמש בעימות כדי לשנות את הנסיבות האסטרטגיות באזור... קיבלנו החלטה במודע ב-1701 לדחות את נושא פירוק החיזבאללה לקבלת החלטה נוספת - אבל אנחנו אפילו לא קרובים לזה".

לא חוסמים את הגבול עם סוריה. כוח האו"ם בלבנון (צילום: סי"צ)

בהחלטה נקבע שמי שיחליף את צה"ל בדרום לבנון, וימנע את התחמשותו מחדש של חיזבאללה יהיה כוח רב לאומי - אבל לא דומה לכוחות יוניפי"ל שישבו בשטח מאז נסיגת צה"ל. בולטון מצידו, מטיל ספק רב ביכולותיו של הכוח הרב לאומי החדש שהתפרס בדרום לבנון. "אני מודאג שהוא יהפוך להיות יוניפי"ל 2. אני חושש שאנחנו קרובים לזה עכשיו, למרות שנמצאים שם חיילים מצבאות צרפת ואיטליה. בפועל, כוח האו"ם אינו חוסם את הגבול הסורי, וחיזבאללה מתחמש. אין להם את המנדט לחסום את הגבול בלא שיתוף פעולה של ממשלת לבנון וזו הבעיה בגלל שממשלתו של פואד סניורה חלשה".

ביזבזנו ארבע שנים עם איראן

בקדנציה הראשונה של ג'ורג' וו' בוש, עוד לפני שמונה לשגריר באו"ם, שימש בולטון (58) כתת-מזכיר המדינה לטיפול בנושא הגרעיני. הוא מומחה לנושא הגרעין, ובקיא בו מאוד, ולטעמו, בשעה זו חובה להתחיל לפעול באגרסיביות להפלת המשטר הנוכחי בטהרן, כי זה הדבר היחיד שיעצור כעת את שאיפותיה הגרעיניות של איראן. "בזבזנו יותר מדי זמן על הדיפלומטיה של השלישיה האירופית. הגיע הזמן להגביר את הלחץ על איראן בצורה דרמטית", הוא קובע.

בולטון סבור שכדי להחריף את העיצומים נגד איראן, "עלינו להגביר את הלחץ הכלכלי, יותר ממה שנעשה כעת במועצת הביטחון". לטענתו, המדיניות של מועצת הביטחון נחלה הצלחה מסויימת במוסדות פיננסים, אבל לדבריו, "יש לעשות יותר כדי למנוע מאיראן להגיע לציוד וטכנולוגיות".

מאחר שהוא סבור שלא נותר זמן רב לפעול, "השורה האחרונה היא שצריך לזרוק את השלטון באיראן. הם שואפים לנשק גרעיני כבר 20 שנה. יש לנו דוגמאות היסטורית שכאשר משטר ששואף לנשק גרעיני מתחלף - המשטר החדש מוותר על הנשק הגרעיני. כך היה בדרום אפריקה, וגם באוקראינה, קזחסטן ובלרוס לאחר נפילתה של ברית המועצות. גם לוב ויתרה על נשקה הגרעיני, לאחר שראתה מה עשינו לסדאם חוסיין", הוא סיכם.

- האם מישהו פועל להפלת המשטר באיראן?

"אני חושב שיש הרבה חוסר שביעות רצון באיראן מהמשטר. יש יותר חוסר שקט ממה שאנשים מאמינים. הממשלה בקשיים בגלל נפילת מחירי הדלק, יש ניהול כושל של מגזר הנפט, יש פחות משאבים לחלק כדי להחזיק את האוכלוסייה מרוצה. הרבה איראנים בגולה יודעים מה המצב. זה לא פתרון מהיר אבל זה לא אומר שאנחנו לא צריכים לפעול להשגתו. איראן קרובה לנקודה שבה תהיה לה שליטה מלאה על מעגל הדלק הגרעיני, ולנקודה שבה מניעת העברת ציוד וידע מבחוץ לא תספיק. אין לנו הרבה זמן, לכן כל המאמצים הדיפלומטים פועלים לטובת האיראנים. הזמן פועל לטובתם".

- כיצד מפילים את המשטר?

"הלוואי שהיינו מתחילים בכך לפני ארבע שנים. לחץ של מתנגדי המשטר מבפנים ולחץ דיפלומטי וכלכלי מבחוץ זה מה שצריך לעשות".

- ולא פעילות צבאית?

"אני לא חושב שהפעלת כוח צבאי היא הדרך המועדפת. זה צריך להיות צעד אחרון כדי למנוע מאיראן להשיג נשק גרעיני. איבדנו יותר מדי זמן על הדיפלומטיה של השלישיה האירופית. הגיע הזמן להגביר את הלחץ בצורה דרמטית".

- האם הגענו לנקודת האל חזור?

"האיראנים כבר מחזיקים בידע. אני חושב שיש להם בעיות בביצוע. יש לנו הבנה ברורה של המטרות האסטרטגיות שלהם. אנשים הגיוניים יכולים להתווכח על מתי הם יגיעו לזה, אבל לא על היעד שלהם. מודיעין אינו בטוח ואני לא הייתי בונה על השמועות שיש הרבה זמן".

- ומה ישראל צריכה לעשות בנידון? להשאיר את זה לטיפולו של העולם?

"ישראל צריכה להחליט בעצמה. כל מדינה שנאבקת על קיומה צריכה להתכונן לקראת פעולות שהיא מרגישה שהיא חייבת לעשות. אני לא מנסה לנחש מה היא תעשה".

- מה תהיה תגובת העולם אם איראן תותקף?

"אני בטוח שהרבה מאוד אנשים ייצאו מכליהם אם ארצות הברית תחליט לתקוף. לכן אם רוצים להימנע מזה, צריך להגביר את הלחץ עכשיו. חוסר היכולת של מועצת הביטחון להעביר החלטה רצינית על סנקציות נגד איראן אינה מסייעת לפתור את הנושא בדרך של שלום".

- האם יש דרך לפקח על מה שקורה בנושא הגרעין והטרוריסטים?

"קשה מאוד וכולנו מודעים למגבלות של הידע שלנו. לכן כל כך חשוב לפעול תחת הדוקטרינה של הנשיא בוש, ולמנוע מ'מדינות סוררות' להשיג נשק גרעיני. הסתמכות על הרתעה ובידוד לא תצליח לרסן טרור כמו זה של ארגון אל-קאעידה. חייבים למנוע מאיראן ומצפון קוריאה לפתח נשק גרעיני, לא רק משום שהן מסוכנות. כישלון באיראן וצפון קוריאה יאותת לגורמים נוספים לפעול אף הם להשגת נשק הגרעיני".

- היתה לך ביקורת על ההסכם שהושג עם צפון קוריאה?

"ההסכם הזה הוא שגיאה. הנשיא בוש אמר בתחילת הקדנציה שהוא לא רוצה לתת פרס למדינות סוררות, וזה בדיוק מה שקרה עם צפון קוריאה. העסקה שעליה הודיעו בפברואר היא פרס על התנהגות רעה. האיראנים עוקבים אחרי החזית הצפון קוריאנית מקרוב".

הרוסים תמיד שמרו על האיראנים

בולטון מאוכזב גם מהדרך שבה רוסיה מסייעת לאיראן לחמוק מעונש במועצת הביטחון של האו"ם, ומהכישלון הדיפלומטי בטיפול במשבר עם טהרן. "ניהלתי משא ומתן עם הרוסים בנושא הגרעין מאז 1991. כבר אז, רוסיה התגלתה כמגנה הגדולה ביותר של איראן במועצת הביטחון - מסיבות מסחריות, אסטרטגיות, ופוליטיות (כדי להתנגד לארה"ב). סין נוטה ללכת בעקבות רוסיה בנושא האיראני - באופן הפוך לתפקודה בנושא הצפון קוריאני, שבו סין מובילה את העניינים", הוא אומר.

לדבריו, "הרוסים הסבירו לאיראנים כיצד עליהם לנהוג - כדי שלא יוטלו על ארצם סנקציות מירביות. לרוסיה יש אינטרס להגן עד כמה שאפשר על הפעילות הכלכלית לפיתוח הכור בבושהר".

- כיצד אתה מסביר את המחלוקת החדשה בין רוסיה לאיראן סביב הכור בבושהר?

"זו פרשה מעניינת ואני רוצה לראות כיצד היא תתפתח. במשך ארבע שנים האצנו ברוסים לא להעביר לאיראנים מוטות דלק  (fuel rods). ברוסיה שוררים חילוקי דיעות: אלה שעוסקים באנרגיה יודעים שאיראן שואפת לפצצה גרעינית, אבל לא בטוח שבמשרד החוץ הרוסי יודעים את זה".