סיפורי עמים
אז מה באמת נשתנה הלילה הזה? חיים חפר מחדש את סיפור יציאת מצרים ומגיש קטעים מההגדה האלטרנטיבית והמעודכנת למשפחה הישראלית המסבה לשולחן החג. והגדת לבנך ביום ההוא לאמור: מעשה בארבעה פקידי האוצר שישבו בבני ברק...
מה נשתנה? שבכל השנים היו שרינו ונסיכינו ושועינו גובים מאיתנו מיסים ומכניסים אל הכיסים.
שבכל השנים היו נוטלים מן המתנות והתשורות אשר שגרירי מדינות הים היו מביאים לחצר הממלכה, והנה התעופפה ציפור הזהב ונעלמה והלכה
שבכל שנה היו הקומבינות עולות מן הים וטורפות בהמה ואדם
והים איננו מלא
ומספר הקומבינטורים צף ועולה
שבכל שנה היה אליקום קובע: אין ראיות, אין ראיות
עד כי כינו אותו שופטינו וחזלינ"ו: אליק"ו (ראשי תיבות - אליקום יפתור קושיות ובעיות)
שהשנה אנחנו מסובין אל מול המרקע ורואים את המבקר בא בזרוע נטויה וביד חזקה
וכל בני ישראל הצופים בו רואים איך במושחתים אחז הפחד
כי המבקר אינו קורע רק את הים, הוא קורע להם גם את התחת
****
עבדים היינו לאוצר בירושלים וכל הלילות אנו אוכלים חמץ ומצה
והלילה עדיין יש בישראל כאלה שאצלם גם מצה לא תמצא
ואל תאמר כל דכפין ייתי ויכול
אם גם לך אין מה לאכול
ואל תאמר כל דיצריך ייתי ויפסח
כי יעקלו לך או ישדדו אותך אם את הדלת תפתח
אבל שאר ירקות יש ויש
לך אל הבסטות בשווקים
ואל פחי האשפתות שם את הזבל זורקים
ואם תתעלם מן המראה ומן הריח
אתה יכול לשיר "ושמחת בחגיך והיית אך שמח"
****
(בעל הבית מוזג כוס ערק אם הוא מזרחי וכוס וודקה אם הוא רוסי ואם הוא ישראלי יליד הארץ כוס מים ואם הוא אתיופי לא מוזג כי סגרו לו את הברז וכל אחד מהם שר בנעימת עדתו)כל המרבה לספר בגזירות האוצר הרי זה משובח
אילו לא שילמו לנו את משכורתינו
דיינו!
אילו לא התעמרו בתלמידינו ומורינו
דיינו!
אילו לא נתנו לבנקים לרכב על גבינו
דיינו!
אילו לא השפילו את זקנינו וחולינו
דיינו!
אילו לא גנבו את כספנו וכבודנו
דיינו!
פזמון חוזר: די דיינו די דיינו דיינו דייינו דיינו
על אחת כמה וכמה ששרי הממשלה הם עובדים חרוצים ורובם (מלבד השרות) לא נותנים קצוץ וכולם לא נותנים קצוצים ועל כל צרה וגזירה ומצוקה הם לוחשים "יש קיצוצים"
ועניי עמך ממלאים כוס דמעות והמהדרין כוס מרורים ושרים (לפי סדר הישיבה ומכניסים את האצבע האמצעית זאת של הנא לכוס ומתיזים ושרים)
נשים שרות:
הצלחנו
חסכנו
פתחנו
ערכנו
הרווחנו
ניצחנו
הגברים שרים:
שכחנו
לכלכנו
קיפחנו
הקדחנו
הזנחנו
שפכנו
אבל לא הלכנו
וחוזרים על הפזמון: די דיינו...
והמהדרין יספרו איך היה בסיני (צילום: אי פי)
מעשה בארבעה פקידי האוצר שישבו בבני ברק
והם מסטולים מן היין שנמהל בו קוניאק צרפתי חזק
והם אלעזר תבור ויהושע כץ שאחראים על כל תקציב מקוצץ
ואלעזר בן עזריה התימני שחולץ בשיניים כל פקק
ועקיבא גולדשטיין הדואג לבניו משמן ועד מצ'וקמק
וטרפון שהיה מפא"יניק והיום הוא ליכודניק ואידיאולוג מוצק
שמכיר כל שר וכל עכבר ומחזיק אותם בביצים עד שיצעקו ויפתחו את הארנק
והם מסטולים ושרים באנגלית (כי יש להם אורחים מאמריקה)
וכל מילה שנייה היא fuck you fuck
ועוזריהם מרימים אותם ואומרים "די הגיעה זמן תפילת שחרית
נגרור אתכם הביתה שהתקשורת לא תראה את פרצופכם המחריד"
ולקינוח
(שולחים את הילדים לחפש את האפיקומן אצל השכנים ושרים בנעימה מסורתית)
פעם שכב בחור באמבטיה
נכנסה השכנה שבשביל החרוז שמה בתיה
השכנה שרה:
אדיר במלוכה
ברוך כהלכה
לך ולך
לך כי לך
לך אף לך
ראיתי לך!
הבחור אומר:
סגרי את הדלת
סגרי את הדלת
כי לא נאה
כי לא יאה
השכנה:
גדול במלוכה
דגול כהלכה
לך ולך
לך כי לך
לך אף לך
ראיתי לך!
הבחור אומר:
סגרי את הדלת
סגרי את הדלת
כי לא נאה
כי לא יאה
(וכך הלאה והלאה לפי סדר הא"ב למשל הדור, ותיק, זקוף, חתיך, טעים, וכולי וכולי עד סוף הא"ב)
מתחילים לאכול והמהדרין מספרים איך היה בסיני בשנה שעברה וכמה עולה פיתה במצרים ומלון בטורקיה ודי דיינו ודי דיינו
ותם סדר פסח כהלכתו.
חיים חפר. די דיינו
צילום: תומריקו
מומלצים
