אני פולני

"שירוש, אני גוסס מרעב ואני כבר מגיע הביתה. מה את מכינה לי לאכול? אני חייב משהו קטן. אני מקווה שלא נאחר, הדס עושה לי כאן חיים שכאלה".

צלצול הטלפון החזיר אותי אל המציאות. עם כל הכבוד לכתבות שער, לצביקה פיק יש בת זוג שמחכה לו בבית. שירה מנור רוצה לדעת מדוע הראיון לוקח כל כך הרבה זמן, וקשה להאשים אותה. באמת התעכבנו כאן מעל למצופה. אני יודעת שאני צריכה לשחרר אותו אל האפס־אפס העתידי מול אנגליה, שלא יגיע לשם על בטן ריקה (אגב, "מה את מכינה לי" היתה שאלה די רטורית. כפי שיאמר לי אחר כך, הוא לא ציפה ממנה ליותר מלהזמין להם משהו נחמד מאיזו מסעדה), אבל אני רוצה להישאר עוד. נעים לי כאן, במרחב המחויך ונטול הציניות שפיק מייצר סביבו, לא אכפת לי לשמוע בפעם החמישית כיצד "דיווה" זכה בתואר שיר העשור של רוסיה ובמקום ראשון ב־MTV, אבל יותר מכל, ממש לא מתחשק לי ללכת הביתה ולכתוב את כל זה.

בשבועיים האחרונים הזעתי במאמצים להגיע למעמד, והם כללו שיחות מרובות עם מזכירתו הנמרצת, פגישת היכרות לפני שבוע, שבה פיק רצה לדעת מה אני הולכת לכתוב, מתי זה הולך להתפרסם ומה ההורים שלי עושים, ודחייה של פגישה ברגע האחרון אל המועד הממש לוחץ הזה. אחרי כל אלה מלאכת הכתיבה צריכה להיות חגיגית ומספקת, אבל אני רוצה לדחות אותה עוד קצת. נדמה לי שאין משהו קשה יותר מלנסות לפענח דיווה במילים, ופיק הוא הדבר הקרוב ביותר לדיווה אמיתית שיש לנו. ובכל זאת, הגיעה העת, ואם נגזר עליי לשלוף מילה אחת, מסקנה בלתי נמנעת מהשעות שביליתי לצידו, איזו אמת עיתונאית שאני מוכנה לסכן עליה את שמי הטוב, אז יאללה, שיהיה: מדובר בפולני.

זיכרון הפופ הקולקטיבי של ישראל עוד יתחשבן עם עצמו יום אחד, כיצד אחת הדמויות הכי מרדניות של שנות ה־70 הוא במציאות סוג של יענטע יליד וורוצלב, כיצד בעשור הרוק'נ'רול, בו היינו אמורים לבלוע את החיים ולירוק אותם החוצה, עדיין חששנו ללכלך את הריפוד של הספה, וכיצד דווקא מי שיכול להרשות לעצמו לשדר ראוותנות נהנתנית כלפי חוץ, מעדיף לאכול שמאלץ על חתיכה של טוסט. אבל אלו הן העובדות ואי אפשר להתכחש להן, גם לא מבעד לפאייטים ומשקפי שמש. למען האמת, הן גורמות לי להתגאות בעדה. הכי כבוד למגזר.

"אין לי חברים". צביקה פיק (צילום: אוהד רומנו)

פיק הוא אבא דאגן לשלושה (את דניאלה, 21, ושרונה, 25, אתם מכירים, ויש גם את בנלי, 27), מסוג האבות הפולנים החמים והביתיים, שרוצים לדעת מה כל אחד מהם עושה בכל עת. הוא זהיר, מגונן, שמרן במובן מכמיר הלב של המילה. כמובן שכמו פולני טוב, הוא גם לא שוכח מי פגע בו ויודע להיות ברוגז שנים רבות, ובל נשכח את החיבה לקור, תכונת מאסט לעדה שלא אוהבת להזיע. "לפני כמה ימים הייתי בחרמון באודישנים של 'כוכב נולד' ונורא נהניתי. יש שם עדיין שלג, עשינו גליצ'ים, וזה הזכיר לי את הילדות שלי בפולין. אני אוהב קור ומתחמם באופן טבעי, אני לא צריך מעיל בחורף".

אתה עושה סקי?

"בתור ילד ניסיתי קצת, אבל זה לא תפס. אני לא בעד סכנות. לא סקי, לא קפיצות בנג'י, אפילו במקפצה של הבריכה אני לא קופץ. אף פעם לא הייתי הרפתקן גדול בקטעים של טיולים בעולם, או דברים כאלה. גם כל החיים עבדתי, לא היה לי זמן. לא כמו היום, שכולם נוסעים לטרקים לדרום אמריקה והודו".

אם אחד הילדים שלך ירצה לנסוע לחפש את עצמו בדרום אמריקה עכשיו, זה ידאיג אותך?

"הם לא כל כך מתעניינים בזה, אבל אין לי בעיה שייסעו. אני לא אומר להם מה לעשות והם לא אומרים לי".

יש לך פחדים?

"יש דברים בחיים שאני נזהר מהם באופן כללי. אני דואג שלא יהיו סביבי רמאים, שקרנים, גנבים. את יודעת שאתמול גנבו לי משהו מהבית? נעלם לי הפלאפון. המחשבה שמישהו שהיה אצלי גנב ממני, מאוד קשה. אני כמעט לא נותן אמון באף אחד. אני רואה את חצי הכוס הריקה, ואם מתברר שיש גם מלאה אז יופי. בחיים פגעו בי, אכזבו אותי, הפרו הבטחות כלפיי. אני מאמין בגישת כבדהו וחשדהו".

אולי אתה פשוט רגיש מדי?

"כן, אני רגיש. עברתי הרבה, ולא אגיד שמצאתי את הדרך שלי בקלות בין כל הרוע והקנאה. אבל אני בסדר, יש לי חשיבה ספורטיבית".

מה זה אומר?

"שמגיל קטן אני רוצה לנצח, אין לי מחשבות של להיות מספר 2 או 3, או כמו שאומרים בספורט הישראלי 'להפסיד בכבוד'. אני לא מאמין בזה. אבל לא כל הניצחונות באים מיד, יש גם ניצחונות לטווח ארוך. הספורט האהוב עליי זה מרתון".

חשיבתו הספורטיבית של פיק היא אחת הסיבות להתכנסותנו, והיא מגיעה אל צופי ערוץ 5 כעת, בליהוק המפתיע של פיק כפרשן מן המניין, כבר שבוע.

 הסיבה השנייה - ההקלטות שהוא עורך לתקליט סולו (סינגל ראשון באמצע אפריל), הראשון זה חמש שנים. חוץ מזה, בשבוע האחרון הוא שפט בתחרות "כוכב נולד" הרוסי, התחיל את האודישנים לעונה החמישית של "כוכב נולד", ובילה יומיים בשבת חתן אצל האח המתחתן של שירה. הוא גם מבקש שאציין כי הוא כתב את "לילה סתווי", וזכה 17 פעמים בתואר זמר השנה, ולמרות שאני חושבת שזה מיותר, מזכיר לי שיש הרבה ילדים שמכירים אותו רק מהשנים האחרונות ובכלל לא יודעים באיזו אגדה תקופתית מדובר. אבל בואו נחזור רגע אחורה, אל ערוץ הספורט.

צביקה פיק, פרשן ספורט?

"למה לא? אני נורא אוהב ספורט. אני הולך להיות פרשן בכל מיני תוכניות ולקבל גם תוכנית משלי, שם אראיין אנשים אחד על אחד. לא חסרים נושאים שמעניינים אותי. הייתי שמח לשוחח עם אברם גרנט על איך הולך לו באנגליה, עם מוט'לה שפיגלר על התקופות שהוא שיחק, עם שחר פאר על החיים של הטניסאיות. היא שיחקה אותה בגדול".

אתה עושה ספורט?

"אני משחק כדורגל ורץ. אני לא כל כך מתחבר לחדר כושר. מי שבאמת אוהב ספורט זה נראה לו קצת פוזה. אם רוצים להרגיש טוב בשביל הסבבה צריך בסך הכל לצאת ולרוץ. אני עושה קוקו, שם כובע ורץ תשעה קילומטר מרמת השרון לבית של אמא שלי בגבעתיים. כדורגל אני משחק בכל מיני מסגרות, בתור חלוץ".

אתה טוב?

"אני לא שחקן מי יודע מה, אבל מבקיע כמויות של גולים. בתור ילד דווקא לא הייתי ספורטיבי, הייתי מהילדים שמנגנים בקונסרבטוריון, לא מהקליברים הגדולים שקופצים לגובה ועושים משחקי ידיים".

איזו קבוצה אתה אוהד?

"אני לא אוהד אף קבוצה באופן מיוחד. היתה תקופה של מכבי תל אביב, עכשיו זה קצת יותר מכבי נתניה. בחו"ל אני אוהב את צ'לסי, הייתי לפני כמה שבועות במשחק בלונדון ומאוד נהניתי".

שירה באה איתך?

"כן".

והיא נהנית מזה?

"אם היא באה, סימן שזה לא משעמם אותה. הייתי איתה בהרבה משחקים".

היא יכולה להיכנס לזה, לעודד, לקלל?

"הדס, אנחנו לא קופצים על הטריבונות, אנחנו רואים משחק כמו שצריך לראות אותו, ולא מעבר לזה. לי יכולה לצאת קללה פה ושם, אבל אני שם את היד על הפה כדי שלא יראו".

"יש לי בעיה עם 'ארץ נהדרת'" צביקה פיק (צילום: אוהד רומנו)

את הסינגל הראשון מתוך התקליט הצפוי לראש השנה, "אלילה", הפיק לו לואי להב, עימו פיק עובד זו הפעם הראשונה. אחרי שנים שבהן בעיקר מחזר את "לגור איתו" ו"שיר הפריחה", למעט גיחות של סולו בקדמי אירוויזיון, פיק אומר שזה זמן מצוין להזרים לפלייליסט קצת חומר חדש. "קיבלתי החלטה אמיצה לעשות את זה. המון שנים לא בא לי להקליט בעצמי, אבל עכשיו אם יבוא לי אעשה את זה כל שנה. הקול שלי השתפר בשנים האחרונות, ואני חושב שאני נותן את אחד הביצועים הטובים שלי".

וכמו תמיד, גרושתך מירית שם אור שלחה לך את המילים בפקס?

"בוודאי"

.

לא בא לכם לעבור לאימייל?

"לא, טוב לנו בפקסים".

יש מצב שאתם גם חוזרים ליחסים נורמליים?

"לא, מה פתאום. מירית ואני לא מדברים כבר 12 שנה. אני מעריך אותה מאוד, ואם אני רוצה לדעת מה איתה אני שומע מהילדים. הם היו רוצים שנדבר, אבל זה לא יקרה. כשהתגרשנו היא רצתה לא לדבר איתי, ואני אמרתי שאם ככה היא רוצה, זה יימשך לנצח. וכך יהיה. אין לזה שום משמעות, אבל אני פולני והיא פולנייה. ברוגז זה ברוגז".

אני חושבת שהטעות של רוב האנשים לגביך היא שהם חושבים שאתה עושה הצגה, אבל אתה אדם די אותנטי. נראה לי שאתה מרגיש נוח עם עצמך יותר מאשר רבים אחרים.

"נכון, אני לא עושה הצגות או משחק משחקים. אני זה אני, אבל יש אנשים שלא מבינים את זה. כשראו אותי ב'המאסטרו', כל הזמן שאלו מה מזה אמיתי ומה לא, אבל זה מי שאני. לא רציני מדי, לא מצחיק מדי, לא ציני מדי. מגיל אפס החלטתי ללכת עם האמת שלי עד הסוף, בקריירה ובחיים, גם אם אני יודע שלאנשים לפעמים קשה עם זה".

עם מה קשה להם במיוחד?

"יש דברים שנראים לאנשים קצת גדולים מהחיים. הצורה שאני אוהב להופיע, איך שאני מתלבש, ההליכה שלי עד הסוף, העובדה שקשה להסיט אותי מהדרך שלי. בישראל אנחנו כמו קיבוץ גדול, אנשים לא מעזים לתפור לעצמם חולצות מיוחדות או לנהל רומן רציני עם בחורה צעירה, אבל אני עושה מה שבא לי. והכי חשוב - אני לא פוגע באנשים, לא עושה דברים רעים, אני ילד טוב".

אתה נעלב כשמחקים אותך?

"אני כבר לא נעלב, אבל יש לי בעיה עם 'ארץ נהדרת'. אין לי בעיה שהם יחקו אותי, אבל המערכונים על הבנות שלי היו דברים שלא ייעשו. הם ממש הלכו מתחת לקו האדום. זה נורא, נורא. שתי ילדות טובות, למה לעשות כזה דבר? ואני לא אומר את זה בתור אבא פולני. הן יפות, מוצלחות ומוכשרות ושרות יפה, למה ללעוג להן ככה עונה שלמה? אני מקווה שיום אחד יעשו את זה לילדים של קיציס ופרידמן, נראה איך הם יחיו עם זה".

גם שירה קיבלה שם חיקוי לא מחמיא.

"מותר להם לחקות אותה, אבל זה יצא לא דומה. שירה היא בחורה מדהימה, חכמה, לומדת שנה שלישית בשנקר, מוכשרת בטירוף, מעצבת גם לי בגדים. היא ילדה טובה, צברית, מוכשרת, ומציגים אותה כמו בלונדינית טיפשה. זה לא דומה ולא מצחיק".

עם החיקויים ו"המאסטרו", זה נראה כאילו יש מחיר לא קטן לשלם כדי להיות החברה של צביקה פיק.

"אני חושב שבכללי נחמד לה. יש את הדברים הפוגעים האלה, אבל כשנגמרת התוכנית אתה ממשיך בחיים שלך ולא נעצר בגלל כל אידיוט שמחקה אותך.

היא נהנית להיות איתי - ולא כי היא מתלהבת מכל מה שיש מסביב, למרות שיש ממה להתלהב. החיים שלי הם מסיבה אחת גדולה".

ואם חלילה מחר תרד מנכסיך, אתה יכול לדמיין את שניכם גרים בצריף רעוע?

"אם ארד מנכסיי ואצטרך לגור בצריף, אגור בצריף. אם שירה תהיה איתי? אין לי מושג. קטונתי מלנחש דברים כאלה. היו לי מערכות יחסים שהסתיימו במפתיע, אבל תשאלי אותה, היא תשמח אם תעשי כתבה עליה. עכשיו את עושה עליי".

אני לא יכולה להתעלם מהזוגיות שלך, במיוחד כי אתה בן אדם כל כך זוגי.

"נכון, אף פעם לא הייתי לבד, תמיד היתה לי בת זוג. מגיל צעיר. זוגיות זה דבר יפה, בעולם המטורף שלנו זה בסיס נכון לחיים. אפשר הרי להשתגע וללכת למסיבה ולבר, אבל בבסיס אנשים רוצים מישהו שיהיה איתם. לפעמים קשה למצוא, וצריך לדעת להתפשר".

"אני לא צריך. עד היום בנות הזוג שלי מאוד מצאו חן בעיניי".

למרות ששירה לא מבשלת.

"נכון, וגם אני לצערי הרב לא יודע לבשל. אני אוהב כמובן נשים שיודעות לבשל, אבל תומך בנשים שעושות קריירה, כי אז את קמה בבוקר ויש לך עניינים אחרים, לא רק ספונג'ה ומטבח. שתביני, אני לא רק אוהב נשים, אני מכבד ומעריך אותן, ומודע לכישרונות הבלתי רגילים שלהן. יש להן חוזק נפשי. גברים הם ילדים גדולים ופגיעים עם פה גדול וצעצועים יקרים. נשים זה ליגה אחרת לגמרי. תאמיני לי, למדתי להכיר הרבה נשים, אני יודע מה מסתתר מאחורי ציצים יפים וטוסיק יפה, זה שטויות. עם זה לא הולכים הביתה. גרושתי מירית למשל, היא אשה מוצלחת, חכמה, משכילה, כמה ידע וכישרון יש לה".

ולא צעירה ממך כמו שירה.

"נכון, היא מבוגרת ממני בשש שנים. את רואה, זה סתם משהו שהדביקו לי, שאני יוצא עם צעירות".

לך ולשירה יהיו ילדים?

"לא חשבתי על זה".

אתה רומנטי?

"לא".

• את דעתו של פיק על יונתן ואביב גפן, על ג'קו ועל השיר של טיפקס לאירוויזיון תוכלו לקרוא בגיליון "פנאי פלוס " החדש