ד"ר אלי פישר

- מאוד מפריע לי שמבלבלים ביני ובין המותג שקרוי על שמי. כל פעם שואלים אותי: "מה, באמת יש אדם כזה, ד"ר פישר?". אז כן, אני בנאדם - אלי. זאת הסיבה שכתבתי את הספר "ד"ר פישר ללא מקדם הגנה": רציתי לספר על הצד האישי, על הכישלונות וההצלחות של האיש שמאחורי המותג.

- דאגה היא חלק בלתי נפרד מתחזוקת העסק. כשאתה מחזיק מפעל גדול, אתה מוותר מראש על לילה שלם של שינה, למשך שנים ארוכות.

- אבל לא כל החיים מתנהלים סביב הביזנס. אצלי זה יותר כאילו הביזנס סובב את החיים.

- אני מעריך משוגעים. מי שאינו משוגע ואינו עקשן, אין לו שום סיכוי להצליח בארץ. לכן אני מבסוט מהצעירים שקופצים למים כיזמי היי־טק ולא פוחדים לנסות.

- מוביל דרך חייב להיות אסטרונאוט: עם ראש בעננים ורגליים שנוגעות בקרקע בקלילות, לא נטועות באדמה. תמיד מוכן לתזוזה.

- לחבור לקבוצה זה לוותר על האינדיבידואל, ופירושו הליכה ברורה לפשרה. אי אפשר להצליח ברעיונות כשעסוקים רק בפשרות.

- יזם לא יכול להיות מנהל, ומנהל לא יכול להיות יזם. העיסוק של מנהלים בטפסים ובמשכורות מייבש את הצורך הבסיסי של יזם: לפתח.

- בעורפו של כל מוצר שנוחת על המדף נושף מוצר טוב יותר. מי שחושב שיש לו מוצר מוגמר ומושלם, שיעזוב את מחלקת הפיתוח.

- מצד שני, אם אין לך את המוצר הכי טוב, חבל על הזמן. תמיד יהיה מי שיידע למכור יותר טוב, לשווק יותר טוב ולפרסם יותר טוב.

- פרסום זה חשוב, אבל ערכם של יחסי ציבור גדול בהרבה. לכן אני מתראיין: אני רוצה שאנשים יידעו שאני באמת מאמין במה שאני עושה.

- לעולם אל תזלזל במתחרים. כולם חכמים כמוך, לכולם יש אנשים טובים, ואין לך מונופול על השכל.

- התחרות מייצרת אדרנלין ומרחיקה את הבינוניות. אם מתגלה לי בזמן פיתוח מוצר שמישהו חשב עליו לפני, אני גונז אותו ומיד חושב על אחד אחר.

- לשנות את דעתך בהתאם לנסיבות המשתנות זה לא זכות, אלא חובה. אם אתה לא משתמש באפשרות הזאת, אתה טמבל.

- אין דבר כזה "אחריות חלקית". אדם צריך לקחת אחריות מלאה על מעשיו ולא לחלוק אותה עם אחרים. במיוחד בעסקים: כשאתה נוחל הצלחה, אל תתפתה לחשוב שהעבודה הקשה היא של עובדיך והקרדיט הוא שלך, כי כשיש פאשלה היא שלך ורק שלך.

- כסף הוא אכן אינדיקטור להצלחה, והצלחה היא תולדה של עבודת נמלים. את החברה המשגשגת שלי הקמתי בעבודה קשה מאוד, עם 5,000 דולר שלקחתי כהלוואה.

- אין הבדל בין שלושה מיליון דולר בבנק לחמישה מיליון, למעט האפשרות לחיות קצת יותר טוב. בסופו של דבר כולנו נקברים בשני מטר על חצי מטר, ואין לנו סיבה להשתחצן.

- אין לי מושג מה זאת אליטה. לא מתחבר עם אף אחד מ"הגדולים", כל אותם חבר'ה שמספרים על עצמם כמה הם חכמים וכולם נושאים אליהם עיניים. רובם לא כאלה גדולים: במקרה ירשו משהו, הקימו עסק מוצלח ומקפידים להגיע לפגישות הסגורות של האליטה.

- פילנטרופיה היא חלק אינטגרלי מהחיים. ככל שאתה מרוויח יותר, אתה יכול וצריך לתרום יותר. צריך לעזור לכל מי שאפשר, כי התנדבות עושה עבורך הרבה יותר מאשר עבור המקבל.

- מתן בסתר? חס וחלילה. מי שעושה מעשים טובים, מגיע לו שיידעו מזה.

- רק בגן ילדים אומרים את כל האמת. אם כל אחד היה אומר את האמת לאשתו, כולם היו כבר מזמן גרושים ומסוכסכים. לא שצריך לשקר, אבל אם אשתך קנתה שמלה שלא מוצאת חן בעיניך, לא חייבים לומר "זה גועל נפש".

- אחריות כלפי אדם שאוהבים זה לא נאמנות, אלא חובה. סעדתי את אשתי דבורה על ערש דווי עד יומה האחרון, ואני לא רואה שום אלטרנטיבה אחרת. אני מניח שאם אני הייתי חולה, היא היתה עושה אותו דבר בשבילי.

- בזוגיות כל אחד צריך לפרגן לעצמו ולדעת לעזוב קצת את השני. לא להוציא את הנשמה, ולא להפוך לתאומים סיאמיים. אחרת לא הייתי מחזיק מעמד 50 שנה יחד.

- השאלה שהכי קשה לענות עליה היא "אתה באמת אוהב אותי?". גם אחרי 50 שנות נישואים לא הצלחתי לנסח את התשובה ל"מה זאת אהבה", ומה זה "באמת".