וירג'יניה: מחזותיו של הרוצח רמזו על העתיד לבוא
אחד מחבריו של צ'ו סונג-הוי לכיתה סיפר כי הם היו מוטרדים מהמחזות האלימים שכתב צ'ו, ואפילו דנו בינם לבין עצמם באפשרות שיום אחד יבצע מעשה אלים בקמפוס. "כאשר שמעתי על ההרג, קודם כל חשבתי על החברים שלי, ואחר כך חשבתי, 'בטח צ'ו עשה את זה'", סיפר. בינתיים, דיווח עיתון בדרום קוריאה כי משפחתו של צ'ו התגוררה בעוני בדירת מרתף לפני שהיגרה לארה"ב
האם הכתובת היתה על הקיר? יומיים לאחר מסע ההרג שביצע צ'ו סונג הוי, סטודנט שנה רביעית לאנגלית באוניברסיטה הטכנולוגית בווירג'יניה, מתברר כי המחזות המעוותים והאלימים שכתב עוררו את דאגתם של סטודנטים ומרצים. מרצה אחד אף שלח את צ'ו לייעוץ לאחר שקרא את פרי עטו. המחזות מספקים הצצה למה שהתרחש במוחו של הצעיר המתוסבך, שגרם שלשום להתקפת הירי הקטלנית ביותר בתולדותיה של ארצות הברית.
העיתון הבריטי "טלגרף" דיווח הבוקר כי איאן מקפרליין, עמית לספסל הלימודים של צ'ו, פרסם באינטרנט הודעה שבה כתב: "כאשר שמעתי על התקרית באוניברסיטה, חשבתי קודם כל על החברים שלי - ואחר כך חשבתי, 'בטח צ'ו עשה את זה'".
להודעתו צירף מקפרליין שני מחזות - "ריצ'רד מקביף" ו"מר בראונסטון" - שלכאורה נכתבו על ידי צ'ו. "כאשר קראנו את המחזות שלו, זה היה כמו משהו מתוך סיוט", כתב מקפרליין באתר של AOL. "המחזות היו אלימים, מעוותים ומקבריים - והיו בהם תמיד כלי נשק", כתב.
על פי הדיווח ב"טלגרף", בבוקר שבו היתה כיתתו של מקפרליין אמורה לדון במחזותיו של צ'ו, לפני בואו של צ'ו לכיתה, תהו הסטודנטים האם ייתכן שצ'ו יבצע אקט אלים בין כותלי האוניברסיטה. "אפילו התחלתי לחשוב על תרחישים אפשריים, ומה אוכל לעשות אם הוא יבוא יום אחד לכיתה עם כלי נשק", כתב מקפרליין. "תמיד כשהיינו צריכים להעביר ביקורת על דברים שכתב, היינו מאוד עדינים. פחדנו שהוא יתפרץ".

סטודנטים באוניברסיטה בתפילה לילית לזכר ההרוגים, אמש (צילום: איי.פי)
העיתון דיווח כי במחזה הראשון, ג'ון בן ה-13 מאשים את אביו החורג בפדופיליה וברצח אביו הביולוגי. לאורך כל המחזה, הנער מדבר על האפשרות לרצוח את האב החורג, ובסופו של המחזה - האב החורג מנחית על ג'ון "מהלומה קטלנית".
חיים של עוני ודלות
אתמול נודע כי צ'ו בן ה-23, השאיר בחדרו במעונות הסטודנטים מכתב שבו הביע תרעומת נגד "ילדים עשירים", "ביורוקרטיה" ו"רמאים שרלטנים" בקמפוס האוניברסיטאי. התמונה המצטיירת היא של זאב בודד וממורמר. על פי הדיווחים בכלי תקשורת אמריקנים, הוא אף נטל בקביעות תרופות פסיכיאטריות. העיתון "וושינגטון פוסט" דיווח כי כאשר מצאו השוטרים את גופתו, גילו על זרועו שתי מילים כתובות בדיו אדום: "ישמעל אקס". לא ברור מה משמעותן.
הבוקר דיווח העיתון המוביל בדרום קוריאה, "צ'וסון אילבו", כי משפחתו של צ'ו, חיה חיי עוני ודלות בפרוור של הבירה סיאול, בטרם היגרה לארה"ב ב-1992. על פי הדיווח, התגוררה משפחתו של צ'ו בשכירות בדירת מרתף, ולטענת בעל הדירה, לים בונג-איי, זו היתה יחידת הדיור הזולה ביותר בבניין המגורים.

שוטרים חשים לנוריס הול, שלשום (צילום: איי.פי / Roanoke Times)
"איני יודע מה היה המקצוע של אביו, אבל הם חיו בעוני", סיפר לים לעיתון. "כשהם עמדו להגר, אביו של צ'ו סיפר שהם עוזבים לאמריקה כי קשה לחיות כאן, ושעדיף לחיות במדינה שם לא מכירים אותך", הוסיף.
נשיא דרום קוריאה, רו מו-היון, קיים היום פגישה מיוחדת עם עוזריו כדי לדון במסע ההרג שביצע צ'ו, בשעה שהציבור במדינה הביע צער ובושה על כך שאזרח המדינה הוא זה שאחראי לתקרית הקשה. "אני ועמי איננו מסוגלים להכיל את תחושת הצער, הזעזוע והכאב שאנו חשים", אמר רו במסיבת עיתונאים. "אני מתפלל לעילוי נשמתם של הקורבנות ומציע את השתתפותי בצער לפצועים ולמשפחות השכולות".
טעות קריטית בחקירה
הבוקר פרסם העיתון האמריקני "ניו יורק טיימס" מידע חדש שיכול להסביר את העובדה שבמהלך השעתיים שעברו בין תקרית הירי הראשונה שאירעה במעונות האוניברסיטה, שבה נהרגו שני סטודנטים, לא הזהירו רשויות האוניברסיטה מפני רוצח שמתהלך חופשי בתוך הקמפוס.
ממסמכים משטרתיים שהגיעו לידי ה"טיימס" עולה כי החוקרים שהוזעקו לקמפוס לאחר תקרית הירי הראשונה העלו השערת עבודה שגויה, שבעטיה לא ננקטו צעדים כדי לעצור את מסע ההרג שאירע שעתיים אחר כך בבניין נוריס הול, שם נהרגו 30 סטודנטים ומרצים.
לאחר שבמעונות התגלו שתי גופות - של הסטודנטית אמילי הילשר והיועץ ריאן קלרק - החלו השוטרים לחפש אחר קרל תורנהיל, בן זוגה של הילשר. על פי מסמכי המשטרה, בעדותה סיפרה שותפתה לחדר של הילשר כי תורנהיל, הלומד באוניברסיטה סמוכה, מחזיק באקדחים, וכי לאחרונה ביקר במטווח. אי לכך, סברו החוקרים שתורנהיל הוא הרוצח, ומיהרו לאוניברסיטה הסמוכה כדי לחקור אותו. בעיצומה של החקירה, הגיעה הידיעה על ההרג בנוריס הול, והבהירה לשוטרים כי האיום לקמפוס טרם הוסר.