שתף קטע נבחר

איך אפשר להתגבר על בגידה

מקובל לומר ש"נשים צריכות סיבה כדי לנהל רומן. גברים צריכים רק מקום", אם כי לא בטוח שההבדלים בין המינים כל כך חדים. יש צד "בוגד" וצד "נבגד" בקשר, אבל שני הצדדים תורמים את חלקם להתרחקות ההדדית, שמובילה בסופו של דבר לבגידה. ומה עושים כשקורה משבר כזה בזוגיות?

שאלה:

"אחרי 18 שנות נישואים, גיליתי שאשתי בגדה בי. אמרתי שברצוני להיפרד, אבל היא לא היתה מוכנה לכך והודיעה לי שהיא מנתקת את הקשר האחר ואנחנו נעבוד על הזוגיות שלנו. היא סיפרה לי על הבגידה בפרטי פרטים. עבר חודש, הזוגיות טובה, ואפילו נפגשתי עם הגבר האחר לשיחה.

 

ברצוני לציין שבאותה תקופה אשתי עברה משבר אישי, ואני לא הייתי שם בשבילה, דבר שאני מצטער עליו מאוד. מתוקף עבודתי אני נמצא בחו"ל לעיתים קרובות, אבל זה לא דבר חדש בנישואים.

 

הבעיה שלי היא שקשה לי אישית עם הידיעה שהיא שיקרה לי, וגם עם חומר שראיתי ושמעתי הקשור לבגידה (הגיע אלי מחוקר פרטי). שאלתי היא: איך אני יכול להתגבר?"

 

שאלה זו, שנשאלה בפורום "מדברים על זוגיות" באתר שלנו, מקפלת בתוכה ארבע מהסוגיות המרכזיות שקשורות לנושא הבגידה:

 

1. ההבדלים בין נשים וגברים ביחס לבגידת בן הזוג

 

המחקר הראשון שהתייחס לבגידות בנישואים נערך בשנת 1953 על ידי אלפרד קינסי. הממצאים תועדו בדו"ח קינסי המפורסם : 50 אחוז מהגברים הנשואים לעומת 26 אחוז מהנשים בגדו טרם הגיעם לגיל 40. במחקר נוסף, לקראת סוף המאה הקודמת, כבר השתנתה המגמה, כשאחוז הנשים הבוגדות השתווה לזה של הגברים. מחקרים עכשוויים בתחום הסקס טוענים שנשים נשואות בוגדות יותר מגברים.

 

חלק מהאנשים סבורים שכדי להתגבר על הבגידה של בן הזוג הם יבגדו גם כן, ועל ידי כך "יאזנו" את החשבון, ילמדו את בן הזוג איך זה מרגיש להיות בצד השני, וגם יעלימו את התחושות הקשות שלהם. אבל למרות שכביכול הנקמה הושגה, הבגידה המקבילה הופכת את הבעיה הזוגית לגרועה יותר.

 

נשים וגברים בוגדים מסיבות שונות:

 

גברים בוגדים לעיתים קרובות בגלל פיתוי מיני ורצון לקבל חיזוק ועידוד לאגו. הבגידה תורמת לתחושת הגבריות שלהם. לא פעם הרקע לבגידה הוא חסכים מיניים בתוך הנישואים. חלק מהגברים נפגעים, כשהמוקד עובר עם השנים מהזוגיות אל הטיפול בילדים וטיפוח הבית והקריירה. המיניות נדחקת לאחור. בדרך כלל נוטים לחשוב על בגידות של גברים כמיניות בעיקרן, אבל לעיתים הרקע שלהן דווקא רגשי, למשל בריחה מתוך חשש של הגבר להתקרב מדי לאשה שלו (פחד מאינטימיות).

 

הרומן מספק תמיכה, עידוד, אוזן קשבת ואכפתיות

גם נשים יכולות לבגוד על רקע חוסר סיפוק מיני בנישואים ותחושה שהבעל כבר לא מתייחס אליהן כאל אוביקט של תשוקה, אלא רק כעקרת בית ואם. בפעמים אחרות נשים בוגדות כנקמה על בגידה קודמת של הבעל. אבל פעמים רבות הבגידה תבוא על רקע חסך רגשי – כשהנישואים לא מספקים, הבעל רחוק ואין תחושת חברות, שיתוף וקירבה בין בני הזוג. הרומן מספק תמיכה, עידוד, אוזן קשבת ואכפתיות.

 

מקובל לומר ש"נשים צריכות סיבה כדי לנהל רומן. גברים צריכים רק מקום". בסופו של דבר, גברים ונשים בוגדים ממגוון של סיבות, ולא בטוח שההבדלים בין המינים כל כך חדים. נוכל למצוא בתוך מעשי הבגידה את כל רצף הקשרים: החל מקשרים המושתתים על אינטימיות וקירבה נפשית עמוקה, ועד לקשרים מיניים שמבוססים בעיקר על ריגוש ותשוקה גופנית.

 

למרות הקידמה והשיוויון בין המינים, עדיין גם היום הביטוי "עשתה לו קרניים" נאמר רק לגבי אשה בוגדת, ואין ביטוי מקביל לגבי גברים. בגידה של גבר כאילו נורמטיבית יותר, ולכאורה יותר קל לסלוח עליה. לעומת זאת, אשה בוגדת מכונה פעמים רבות "מופקרת" או "זונה".

 

2. הסיבות לבגידה

 

שני כוחות מנוגדים מעורבים במעשה הבגידה: הדחיפה החוצה מתוך הנישואים, ולעומתה המשיכה פנימה, לתוך הקשר האסור.

 

אנשים לא בוגדים "סתם", כי במקרה פגשו בן זוג פוטנציאלי אטרקטיבי. גם אם אינם יודעים לשים את האצבע על הסיבות המדויקות, תמיד יש סיבה, שקשורה גם לאיכות הקשר הזוגי. פיתוי חיצוני לעולם אינו סיבה מספקת לבגידה. משהו צריך להיות חסר בקשר הזוגי, על מנת שהפיתוי החיצוני יתממש.

 

גברים וגם נשים בוגדים כשהקשר הזוגי אינו עונה על הצרכים שלהם. אולי בני הזוג השתנו מאוד מאז שנפגשו לראשונה, בגלל הזמן שחלף, השיגרה, הילדים שנכנסו לתמונה, וגם "סתם" כי אנשים מתפתחים במשך השנים ומשתנים. ייתכן שהצרכים המיניים השתנו, למשל, אחד מבני הזוג חווה ירידה בתשוקה המינית במשך השנים, כשהאחר עדיין חש צורך מיני גבוה ורצון לשפר ולגוון את חיי המין הזוגיים. קשיי תקשורת וקונפליקטים, שמתעצמים במשך השנים, יכולים להשפיע מאוד לרעה על איכות הקשר. וכשנערמים כעסים, תסכולים ואכזבות מצד שני בני הזוג, איכות הקשר הזוגי נפגמת, ומתעצמת הדחיפה החוצה ממנו.

 

אמנם יש צד "בוגד" וצד "נבגד" בקשר, אבל כמו שכותב השאלה הבין כבר בעצמו, שני בני הזוג תורמים את חלקם להתרחקות ההדדית בנישואים, שמובילה בסופו של דבר לבגידה.

 

3. כן או לא לשתף בפרטים?

 

בניגוד לתפיסה האינטואיטיבית, לפיה "מה שאינך יודע אינו מכאיב לך", הרי שבמקרה של שיקום קשר לאחר בגידה חשוב מאוד לדבר על הפרטים. במקרים בהם הזוג ממהר "לפתוח דף חדש" ולחזור ל"שיגרה", בלי לרדת לפרטי הבגידה, מה בדיוק היה שם וקרה שם, הדמיון משלים את הפרטים החסרים, ולא פעם עושה זאת בצורה מועצמת ומכאיבה יותר מהאמת עצמה.

 

מחקרים בקרב זוגות שחוו בגידה בקשר גילו שככל שבני הזוג דיברו יותר על מה שקרה, ושיתפו בפרטי הבגידה, כך עלתה רמת האמון ההדדי והסיכוי לשיקום הקשר עלה. במקרים בהם דילגו על שלב חשוב זה ועברו לדבר על הזוגיות ושיקום היחסים, בלי להתמודד עם הבגידה, משבר האמון נשאר, ולא פעם החריף. יחד עם זאת, יש גם מקרים בהם ירידה לפרטים עלולה לקלקל את תהליך השיקום במקום לסייע. וראוי לבחון כל מקרה לגופו.

 

4. הסיכויים לשיקום הקשר לאחר בגידה

 

 הסיכוי לשקם את הקשר תלוי בסיבות לבגידה ובסוגה:

 

"רומן מעבר" – רומן שתפקידו להעביר את הצד שבגד מהנישואים ישירות לפרק ב'. ברומן כזה, הצד הבוגד אינו מעוניין כלל בשיקום הזוגיות, ואכן ברוב המקרים הזוגיות מגיעה אל קיצה בעקבותיו. גם אם היו בעיות קשות בקשר המקורי, בדרך כלל הן לא ילובנו ויטופלו, ושני הצדדים יתלו את פירוק הנישואים ברומן עצמו.

 

"רומן סקס" – אופייני בעיקר לגברים, שעוברים מאשה לאשה ומחפשים ריגושים וכיבושים מיניים. לתופעה הזו יש מאפיינים של התמכרות של ממש, למיניות ולקשרים קצרים. לעיתים קרובות בת הזוג יודעת,שותקת ומקבלת, ולכן בני הזוג אינם מגיעים כלל לטיפול.

 

"נישואים כפולים" - רומן ארוך שנים סודי, שמתקיים במקביל לקשר המשפחתי ומשמש ממש כמו משפחה שניה לבוגד. במשפחה ה"חוקית" נצברים הרכוש, הילדים, והמעמד החברתי. בקן האלטרנטיבי נשארים האהבה והשיתוף האינטימי. כשרומן כזה מתגלה הזוג נקלע למשבר עמוק. לא פעם הבוגד מתקשה לבחור, אבל אם יחליט לנטוש את הרומן, יתאפשר טיפול זוגי.

 

"קריאה לעזרה" – רומן שמטרתו (שאינה תמיד מודעת) באופן פרדוקסלי, דווקא לחזק את הנישואים. גילוי הרומן מציף אל פני השטח קונפליקטים שלא היו מדוברים, בשל קשיי תקשורת ובעיות אחרות, ונותן סיכוי לשיקום המערכת הזוגית על ידי עבודה על הקשר.

 

הסיכוי לשקם את הזוגיות לאחר הבגידה עובר תמיד דרך שאלת האחריות. רק אם שני הצדדים (!) מוכנים לקחת אחריות על מה שקרה, לעבוד על הזוגיות שלהם, ולשפר את התקשורת והיכולת לענות על צרכי שניהם בתוך הקשר, יש סיכוי לשיקום.

 

שיקום הזוגיות לוקח זמן: לבנות מחדש את האמון הזוגי, לעבוד על התקשורת, ולחזור לאהבה. הצד הבוגד צריך לקחת אחריות על מעשיו, להתחרט, להתנצל, להבטיח מחדש נאמנות, ולעמוד במבחנים במשך הזמן. הצד הנבגד צריך לקחת אחריות על החלק שלו בקשר, להבין את מה שקרה, לקבל וגם לסלוח.

 

לא פעם קשה לחזור לקשר גופני ומיני אחרי הבגידה, ושני הצדדים זקוקים לסבלנות רבה ונכונות להכיל אחד את קשיי השני. אבל, אם מחליטים לעבוד על הקשר, מבלים זמן רב יחד, מדברים על מה שקרה ומה שמרגישים, ופותחים את המרחב לבדיקה ולימוד הדדי – בהחלט יש סיכוי לצאת מהמשבר. אף יותר מכך: בתהליך ההתמודדות עם המשבר הזוגי, בני הזוג לומדים לא פעם דברים חדשים אחד על השני, ועל עצמם, מוארים באור שונה, ואחרי שמצליחים לעשות שינוי, מרגישים לא פעם שמצאו זה את זו מחדש.

 

ולסיום, תשובתנו לשואל:

שניכם עשיתם ועושים עדיין הרבה עבודה כדי להתגבר על משבר הבגידה. נשמע ששניכם מוכנים, רוצים ומתאמצים לעשות שינוי. לכן, אנחנו מאמינים שיש לכם את המפתח החשוב ליציאה מהמשבר. יחד עם זאת, הדרך ארוכה והעבודה מפרכת, ולא פעם יש צורך להיוועץ באיש מקצוע.

 

השאלה בה אתה מתלבט, עם סיום מכתבך, היא שאלת האמון, שקשה מאוד להחזיר אחרי בגידה. בעניין זה חשוב להזכיר שאמון הוא עניין של החלטה: אדם לא יכול להוכיח שהוא ראוי לאמון, בוודאי לא אחרי שכבר בגד. לכן, צריכה להתקבל (אצל שני הצדדים!) החלטה שנותנים אמון. בהמשך, אחרי שמתקבלת ההחלטה, שני הצדדים צריכים לשתף פעולה ולקיים סדרה של צעדים בוני אמון (אצל כל זוג מדובר בדברים אחרים) - לבלות זמן רב יחד, לבנות תחומי עניין ולהעמיק את השיתוף בקשר. מדובר בתהליך ארוך של החלמה, אבל הבשורה הטובה היא שזה בהחלט אפשרי, ונשמע שאתם בדרך הנכונה. בהצלחה!

 

קבוצת "בדרך לזוגיות" בהנחיית יעל וגילי

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
שני הצדדים זקוקים לסבלנות רבה ונכונות
צילום: ויז'ואל/פוטוס
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים