המוהיקני האחרון - סיכום הפיינל פור

הייאוש השתלט, הסכינים כבר הושחזו. ערב חצאי הגמר המאכזב באתונה, שסיפק בעיקר מרפקים, עבירות, הגנות והחטאות - החזיר את הכדורסל לשנות ה-90 האפורות, לימים בהם בוז'ה מאלקוביץ' ואטורה מסינה זכו בגביעי אירופה כשקבוצותיהם קולעות 59 ו-58 נקודות. אלא שאז הגיע אחד הגמרים הגדולים וההתקפיים ביותר שידעה היבשת הישנה והציל את הכבוד האבוד.

כיאה לאלופה מכהנת וגאה, צסק"א מוסקבה נלחמה עד מאית השנייה האחרונה בניסיון לאחסן גם את גביע היורוליג החדש בארונה. ב-28 השנים האחרונות לא היתה קבוצה שעברה את רף 90 הנקודות בגמר והפסידה. צסק"א קלעה 91, אבל זה לא הספיק לה. רמונאס שישקאוסקאס, דימיטריס דיאמנטידיס, מילוש וויאניץ' ועוד 15 אלף מטורפים בירוק החזירו את התואר לפנאתינייקוס. פאו תוסיף עכשיו כוכב רביעי לסמל המועדון - כנגד ארבע זכיות בגביע אירופה. עוד אחד והיא תיחשב לקבוצת פאר, עם חמישה כוכבים.

הגביע הזה, ה-51 בתולדות הכדורסל האירופי, מגיע יותר מכולם דווקא לשחקן שבילה על הפרקט 13 דקות בפיינל פור וסיים אותו ללא סל שדה. הוא גם האיש שהניף את החפץ הנכסף, בהיותו קפטן פנאתינייקוס. קוראים לו פראג'יסקוס אלוורטיס, ואם תחפשו במילון את ההגדרה 'שחקן בית', תמצאו לצידה את תמונתו. אלוורטיס גדל במחלקות הילדים והנוער של פאו ועלה לקבוצה הבוגרת בגיל 16. זה היה לפני 17 שנים, והוא עדיין שם. לא חשב לעזוב אפילו לרגע. העונה הבאה תהיה כנראה האחרונה שלו בקריירה, ומיותר לשאול היכן הוא יעביר אותה. אין היום עוד שחקנים כאלה.

הרוטציה הארוכה של פאו מתבססת לא מעט על יומם של הגארדים. טאו ויטוריה קרסה מולה בדיוק באותה הדרך, אבל לז'ליקו אוברדוביץ' היה את דיאמנטידיס. עם אפס טעויות, מקסימום ריכוז ושמונה ידיים בהגנה, הוא דאג שהשועל הסרבי יוכל לשאוג בשקט. כהרגלו בקודש, תיאו פפאלוקאס, נתן עוד הצגה הירואית מול בני ארצו, אבל לא מן הנמנע שאתמול הוא העביר את השרביט לחברו לקו הרכזים המדהים של נבחרת יוון.

ככה זה עובד ביורוליג. אנתוני פארקר היה ה-MVP של הפיינל פור בתל אביב, ומשם המשיך לשתי בחירות רצופות לשחקן העונה. פפאלוקאס תפס את מקומו בפראג, והעונה לקח את התואר השנתי. מי מוכן להמר עכשיו נגד היהלום של פאו? דיאמנטידיס חגג אתמול את יום הולדתו ה-27, וחלק עוגה עם דיאן טומאשביץ' (34). אף אחד לא באמת חשב שביום כזה צסק"א תוכל על הירוקים. בעיקר כשבתאריך הזה ממש - לפני שנתיים - היא חטפה את השפלת חייה בפיינל פור הביתי במוסקבה.

במשרדי היורוליג בברצלונה לא יזכרו את העונה הזו לטובה, בלשון המעטה. הסיבות כבר נמנו ונותחו אינספור פעמים, ועכשיו נותר לג'ורדי ברתומיאו וחבריו לתקן ליקויים. רעיון המוקדמות לפני השלב הראשון מצוין, ויפתח את הדלת בפני קבוצות שאפתניות להיכנס לליגה מהדלת האחורית - אך הלגיטימית לחלוטין. לדינמו מוסקבה, למשל, שהיתה אחת הקבוצות היותר טובות העונה, אין מקום לעונה הבאה ביורוליג. בדיוק כפי שקרה לריטאס וילנה לפניה.

ריאל מדריד תחזור בעונה הבאה כמארחת הפיינל פור ועם לא מעט יומרות. אם לא יקרה משהו בלתי צפוי, גם ריטאס תשוב למקומה הטבעי. כך שסיבות לאופטימיות יש בהחלט. לז'לגיריס קובנה, אחת מהעצובות ב-2007, יש על מה לבנות לעתיד, אחרי שמחלקת הנוער שלה זכתה בסוף השבוע בטורניר באתונה.

ואיפה מכבי תל אביב בכל הסיפור הזה? החזרה לצמרת לא תהיה קלה או טבעית עבורה. כדי לבצע את השדרוג המיוחל, יצטרכו במועדון הצהוב לפתח מחדש תכונה שדי נטשה אותם בשנים האחרונות - זריזות. שוק הרכזים נפתח לגמרי בקיץ האחרון, ומרבית מנהלי המשחק חתמו על חוזים של שנתיים ומעלה בקבוצותיהם. אף אחד מהם לא הגיע לישראל.

סרג'יו סקאריולו. ביום טוב רואים באופק את ת"א (צילום: איי פי) 

גם אם וויל ביינום יישאר, מכבי תזדקק לרכז אירופי שיהיה בעל הבית ברמ"ח איבריו. המבחר לא יהיה גדול, אבל הוא קיים. ולא לאורך זמן. אפילו את שרונאס יאסיקביצ'יוס הרוויחה האלופה הישראלית בשלב מאוחר של הקיץ, אחרי שנזרק מברצלונה ולא יכול היה לחתום בטאו ויטוריה בגלל חוקי הזרים שהשתנו בספרד. הפעם לא כדאי למכבי לבנות על המזל.

בנוגע לדבר אחד שמעון מזרחי יכול להירגע לקראת העונה הבאה - וזו ההגרלה. סל הניצחון של מרקוס בראון, שהעניק לאוניקאחה מלאגה את המקום השלישי בפיינל פור, יקבע את קבוצתו כראש בית בשלב הראשון של 2007/08, לצד פנאתינייקוס וצסק"א. מבחינת מכבי, מדובר בחדשות טובות. מרבית הסיכויים שהיא תשובץ בקבוצת האיכות השנייה, לצד טאו וברצלונה. בהנחה ששיטת המשחקים לא תשתנה, הרי שכבר עכשיו ניתן לקבוע בוודאות שמלאגה תשובץ לאותו בית עם הצהובים.

לנגדון בחצי הגמר. רק יחידי סגולה הורשו לצפות (צילום: רויטרס)

משחק הגמר חתם גם את הרומן הארוך של ערוץ 1 עם מכבי והיורוליג. הסיטואציה ברבע הראשון היתה מביכה וכל כך אופיינית לטלוויזיה הממלכתית. אף אחד לא

היה רוצה להתחלף עם איש מצוות השידור, שהצליחו לשרוד איכשהו את הרגעים הקשים ונטולי התוכן הממשי, עד שמרגול נשלחה להציל את המולדת, היישר ממחסני הארכיון המאובקים.

עם יד על הלב, כולנו עוד עשויים או עלולים להתגעגע. מלחמת האגו בין ערוצי הספורט המתרבים ללא כל בקרה גרמה לצופים רק להפסיד עד עכשיו. ערב הכדורסל של ישראל נעלם כלא היה, רק יחידי סגולה הורשו לצפות בחצאי הגמר מאתונה, שלא לדבר על זליגת התכנים - שהפכה לשיטפון מכוער. הערוץ הראשון לפחות איפשר לכל בית ישראל לצפות ב-75 אחוז מהגמר. כפי שהדברים מתנהלים כרגע, זה הרבה יותר ממה שכולנו נוכל לראות בעונה הבאה.