ליגה בפני עצמה
לקישה ג'ונס, אחת המתמודדות האהובות ביותר ב"אמריקן איידול", חוזרת הביתה, לא לפני שהיא מכנה את סנג'איה "אח קטן ומעצבן" ומצהירה שהיא אוהבת את השפתיים של סיימון קאוול. דיווה
לקישה ג'ונס זה שם של כוכבת. כוכבת בתוכנית אירוח בסגנון ריקי לייק. וככזאת, לקישה, מקום רביעי ב"אמריקן איידול" ודיוות סול גדולה וחצופה, היא הכנה ביותר מכל מרואייני "אמריקן איידול" המודחים עד כה. היא לא מחייכת כשלא צריך, לא תמיד מחייכת גם כשכן צריך ולא תמצאו בה בה תו אחד של זיוף.
"אני לא הולכת לשום מקום". לקישה
ביום חמישי בערב, יממה אחרי שנרשמה כשם האחרון ברשימת העוזבים את "איידול" - האם החד הורית בת ה-27 השתתפה בשיחת ועידה שנערכה עם עיתונאים מרחבי ארצות הברית ועם ynet כנציג היחיד מישראל. למרות שלקישה נוהגת לשיר מאז ילדות שירי גוספל וסול במקהלות של כנסיות בפטיסטיות, מחוץ לבית התפילה היא לא שרה במקהלה של אף אחד. הישירות שלה חותכת בבשר הוורדרד של מעטה היחצנות הרך, בו לכודים בדרך כלל מתחרי "איידול" הנפלטים מהתוכנית. חומות האיסורים, האינהיביציות והאזהרות שמפחידות את קודמיה לא ממש נוגעות בה. "אני זאת אני ואשאר אני. לא הייתי שרה אף אחד מהשירים ששרתי בלילה שעבר. אני מעדיפה לשיר בלדות", היא אומרת בתגובה לשאלה מדוע התקשתה להסתגל לסגנונות הרוק והדיסקו ששלטו בתוכנית בשבועיים האחרונים.
ולא מאתגר אותך לשיר סגנונות אחרים?
"לא במיוחד. לא".
ואיך את מרגישה לנוכח העובדה שסיימת במקום הרביעי?
"כל מה שאני יכולה לומר זה: 'תסתכלו על כריס דוטרי!".
למרות שהיתה אחת המועמדות האהובות בתוכנית ושהזכייה בה היתה אופציה ריאלית מאוד עבורה, בשיחה עמה לקישה (או "קיקי" כפי שהיא מכונה על ידי אוהביה) לא מסגירה שום אכזבה. היא נשמעת צרודה, אבל קולה רועם והמסר שהיא נושאת חד וצלול: לא עוד עוני, לא עוד יאוש ולא עוד סיימון קאוול, למרות שהיא לא סבלה במיוחד כשנישק אותה בשבוע שעבר אחרי הופעה מעולה במיוחד: "סיימון הוא נשקן טוב והייתי עושה את זה שוב. השפתיים שלו ממש רכות ודקות".
איזו הערה שלו אהבת במיוחד?
"'היא ליגה בפני עצמה'".
אמריקן איידול לקישה
ומה ההערה שלו שהכי הרגיזה אותך?
"'היא צועקת'".
הצעקות לכאורה, היו ניסיון להתגבר על הצרידות שנשמעת בבירור מקולה המעושן, ושהיתה רק צרה אחת מני רבות שפקדו את ג'ונס ביום רביעי האחרון, עת הופיעו המתחרים בשני שירים מבית היוצר של בארי גיב מהבי ג'יז. "ניסיתי לשיר מבעד לצרידות ולתת את כל כולי", היא מסבירה. "כמובן שב'אמריקן איידול' אתה לא יכול להגיד: 'הקול שלי נדפק, אני לא יכולה לשיר השבוע'. אז עשיתי מה שיכולתי. ידעתי שאלו לא השירים הטובים ביותר אבל עשיתי כמיטב יכולתי איתם". כשאחד הכתבים שואל אותה בחוסר טקט, האם העובדה שהנושאים של שתי התוכניות האחרונות כיוונו בעיקר לשירים של גברים לבנים פגעה בה באיזשהו אופן, לקישה מתרעמת: "לצבע שלהם לא היה שום דבר שקשור לזה. גברים לבנים כתבו גם שירים שמתאימים לי בול. זה פשוט סגנון שהוא מחוץ לאזור הביטחון שלי וזה היה ז'אנר שקשה לי מאוד לשיר".
עוד כשל קטן שקדם להופעותיה באותו יום היה כשהחולצה שעמדה ללבוש באותו ערב נהרסה בניקוי היבש. "הו אלוהים, זה הרס אותי", היא מעידה, "כי מבחינתי כשאת על הבמה את כאילו לובשת דמות והייתי צריכה את החולצה הזאת, היא נתנה לי את המגע הסופי, שגרם לי להרגיש נועזת יותר".
ואגב חשיבותו של המראה החיצוני, נחשו למי היא תתגעגע יותר מכל? "לסנג'איה. אני אתגעגע לדילוגים ולקפיצות הבלתי פוסקות שלו. סנג'איה היה כמו אח קטן שעולה לך על העצבים כל הזמן. הוא היה מין אנרגיה כזאת. יכולתי לשבת ולהרהר והוא היה מתרוצץ וקופץ מסביב, אז הייתי אומרת לו: 'תנוח! שב ותרגע'. הערכתי את העובדה שהוא בטח בשיקול הדעת שלי, שמע לעצתי והיה שם בשבילי כשנזקקתי לו".
כן, לקישה לא מצנזרת את דעותיה ומחשבותיה ולא מתביישת בהן. וזה כולל דיבורים על הצלחה בתחום שחייבת להתממש, כי לא מצפה לה עתיד טוב יותר בלעדיה.
אמריקן איידול סנג'איה
איזה שיר שביצעת ושאהבת בתוכנית, עונה להגדרה הזאת?
"ואני אומרת לך שאני לא הולכת" (של ג'ניפר הולידיי), כיוון שזו היתה הופעת הפתיחה שלי והמסר היה: אני אומרת לך אמריקה, שאני מתכוונת להישאר ואני לא הולכת לשום מקום".
אבל כרגע היא הולכת לאיזשהו מקום והמקום הזה הוא הבית שלה. הבית השכור בו מחכה לה הבת שלה. אותה ילדה בת 4 שנודדת אתה מבית שכור אחד לדירה שכורה אחרת, כל שנות חייה, היא זו שעודדה את רוחה של אמה כשנשברה ביום בו נופתה מהתוכנית. "בכיתי אחרי ההדחה והיא ניגבה את פני ואמרה: 'אמא, אני לא כועסת'. חשבתי שזה נורא חמוד. זה היה כמעט כאילו היא אומרת לי 'את יודעת מה, אני גאה בך'. אני חוזרת לבית שכור מהתוכנית עם תחושה שאני לא רוצה לשכור יותר לעולם. אני רוצה שיהיה לי בית משלי. מצדי שזה יהיה בית ריק. אני כבר לא יכולה לחכות לרגע בו אפתח את הדלת של הבית שיהיה שלי ואתן לבתי לרוץ לכל אורכו".
נשמע שאת לא חושפת את כל הסיפור שלך.
"לכל אחד יש סיפור אבל אף אחד לא יודע את הסיפור שלי. מתי נשמע עליו? אני לא יודעת, אולי בסרט או משהו".
לקישה ג'ונס. מעדיפה לשיר בלדות
מומלצים
