רייס: לא ניתן לרוסיה זכות וטו על ביטחוננו

שר החוץ הרוסי, סרגיי לברוב, אמר היום (ג') כי וושינגטון ומוסקבה הסכימו לעדן את הרטוריקה כדי לשפר את הקשרים בין שתי המעצמות, שנקלעו לאחרונה למשבר סביב כוונת ארה"ב להציב במרכז אירופה מערכת טילים.

בתום פגישה בין מזכירת המדינה האמריקנית קונדוליזה רייס לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין, אמר לברוב: "הנשיא הסכים עם העמדה האמריקנית, שיש לעדן את ההתבטאויות הציבוריות - ולהתמקד בעניינים הקונקרטים עצמם". לברוב השתתף אף הוא בפגישה, שהתקיימה בקרמלין. הוא הדגיש בפני העיתונאים כי בשיחה בין רייס לנשיא, שהייתה ידידותית מאוד, הושמעה ההתנגדות הרוסית להצבת מערכת הטילים האמריקנית באירופה, ולדבריו רייס לא "הדפה את החששות".

אך רייס מצידה, נשמעה לוחמנית למדי כשאמרה כי הבית הלבן לא יעניק לרוסיה זכות וטו על נושאים הקשורים בביטחון ארצות הברית. "ארצות הברית צריכה את היכולת לנוע קדימה ולעשות שימוש בטכנולוגיה כדי להגן על עצמה, וזה בדיוק מה שבכוונתנו לעשות", אמרה רייס. "אינני סבורה שמישהו מצפה שארצות הברית תעניק למישהו אחר זכות וטו על אינטרסים ביטחוניים אמריקנים", הוסיפה רייס.

רייס אמרה כי התבטאויות שהשמיע לאחרונה הנשיא פוטין לא היו חיוביות ליחסים בין המדינות, והן מאפילות על ההישגים שקוצרות שתי המדינות בסוגיות כמו המאבק בטרור העולמי, הטיפול במשבר הגרעין האיראני והצפון-קוריאני ותהליך השלום במזרח התיכון. "דיברנו על הצורך להוריד את 'הטמפרטורה'", אמרה רייס. "אמרתי בביקורי כאן שרטוריקה לוהטת אינה עוזרת.. יהיו לנו חילוקי דעות - אין ספק בכך. יהיו צלקות ישנות שצריך להתגבר עליהן... אבל היחסים צריכים להיות חפשיים מרטוריקה מוגזמת".

הדים למלחמה הקרה

אתמול הגיעה מזכירת המדינה האמריקנית לביקור בן יומיים במוסקבה, בתקווה להפיג את המתיחות בין רוסיה לארצות הברית, שהתעוררה בעקבות סדרה של מחלוקות בנושאים שונים - אך בעיקר על רקע תוכניתה של ארה"ב להקים מערכת להגנה מפני טילים במדינות מזרח אירופה.

על פי התוכנית, תציב ארצות הברית בשטח פולין 10 טילי יירוט מתקדמים, כדי לתת למענה לאיום הטילים ממדינות סוררות כמו איראן וצפון קוריאה. הראדר שמפעיל את המערכת יוצב בצ'כיה. השבוע החלו השיחות הרשמיות בנושא.

סוגיית הצבת המערכת הפכה למחלוקת חריפה בין וושינגטון לרוסיה, שטוענת כי מדובר במהלך אמריקני בוטה, שמאיים על ההרתעה הגרעינית שלה. מוסקבה הזהירה את וושינגטון כי הצבת המערכת במדינות שהיו בעבר חלק מברית ורשה תעורר מירוץ חימוש חדש בין המדינות. על רקע המחלוקת, התבטא פוטין בחריפות רבה נגד וושינגטון, ואף איים ב"תגובה הולמת" - למרות טענותיה של וושינגטון כי הטילים לא יכוונו נגד רוסיה אלא מיועדים להגן על אירופה מפני טילים ארוכי טווח.

גרמניה: להימנע מסכסוך פוליטי

בתוך כך נועד גם שר החוץ הגרמני פרנק ולטר שטיינמאייר עם פוטין, ובתום הפגישה קרא למוסקבה ולאיחוד האירופי לעבוד יחד כדי למנוע הסלמה במחלוקות המעיבות על הקשרים ביניהם. "כולנו מעוניינים בפתרון הבעיות והעימותים - ולא להפוך אותם לסכסוכים פוליטיים של ממש", אמר שטיינמאייר, שארצו היא הנשיאה התורנית של האיחוד האירופי.

בנאומו השנתי בפני שני בתי הפרלמנט ברוסיה לפני שבועות ספורים, הודיע פוטין כי ארצו תפרוש באופן חד צדדי מאמנת אירופה לנשק קונבנציונלי (CFE), שנחתמה ב-1990, המטילה מגבלות על פרישת נשק קונבנציונלי ביבשת. זאת, בטענה שמדינות נאט"ו החתומות אף הן על האמנה לא עומדות בהסכם, ואינן מכבדות את סעיפיו.

זאת ועוד, לפני כשבוע הודיעה רוסיה כי תפסיק לדווח לפיקוד ברית נאט"ו על תנועות של צבא רוסיה - נוהל שנועד למנוע מתיחות מיותרת בין רוסיה למדינות הברית הצבאית.