שתף קטע נבחר
 

אני כובש את שנאתי לנשים ויוצא לציד

"אני שונא את האופי של הנשים. שונא את הביצ'יות, את המניפולציות ואת המשחקים, או לחילופין, את התמימות הגובלת לעיתים בטמטום. שונא את ההתחסדות שלהן, ולחילופין, את הזנותיות שלהן. אבל אני מכור". וידוי

את יחסיי עם בנות המין השני ניתן לתמצת בשני משפטים:

 

  • בשני העשורים האחרונים זיינתי יותר מ-2,000 נשים.

  • אני שונא נשים.

 

אם לחדד יותר את המשפט השני, אני שונא את האופי של הנשים. שונא את הביצ'יות, את המניפולציות ואת המשחקים, או לחילופין, את התמימות הגובלת לעיתים בטמטום. שונא את ההתחסדות שלהן, ולחילופין, את הזנותיות שלהן. שונא את נכונותן לעשות כל כך הרבה כדי לרצות גברים, להשפיל את עצמן רק כדי לקבל ליטוף. את משחקי האגו המטופשים שלהן, את הסתירות הפנימיות המטריפות שלהן, אותן הן מסבירות בגיבובי מילים רגשניות. את השאיפות שלהן להשתוות לגברים, להיות כמוהם: מצליחות, אסרטיביות, משפיעות, דומיננטיות – בניגוד מוחלט למה שייעד להן הטבע.

 

אבל אני אוהב את הגוף הנשי. הדבר הזה הוא יצירת פאר, מכונת התענוגות המושלמת. בכל פעם אני נפעם מחדש מעוצמת המשיכה שיש לגוף הנשי. נפעם מהריגוש שהגוף הזה מסוגל לספק לי. אני זקוק לגוף הזה, אני מכור אליו. ובלית ברירה אני כובש את השנאה שלי בכל פעם מחדש ויוצא להשיג לי בשר טרי.

 

זה כל כך קל. אין לכם מושג כמה שזה קל. מרגע שמבינים את המנגנון הפסיכולוגי הנשי, זה ממש קלי קלות. כמו להיכנס לאוטו ולנסוע מתל-אביב לחיפה. עם כל המורכבות הנפשית של נשים (בכל זאת גם הן בני אדם, לא?), בסופו של דבר מדובר במערכת מוגבלת למדי. אוסף של התנהגויות ותגובות שניתן למפות וללמוד. אותו דבר, אגב, נכון גם ביחס לגברים. הידע הזה מאפשר לי לאתר בקלות נקבות מתאימות ולתמרן אותן בדיוק לאן שאני רוצה. כל מה שצריך בנוסף אליו הוא טכניקה פשוטה למדי, שלא נדרש תרגול רב בכדי לשלוט בה. מי שלא למד אותה בכוחות עצמו יכול ללמוד אותה מספרים או מסדנאות כדוגמת בייב-מאסטר.

 

לתרגל אדישות מוחלטת כלפי תגובתן

כולם אומרים אותו דבר וכולם צודקים: ביטחון עצמי, אדישות מוחלטת כלפי תגובתן של נשים – זו פחות או יותר כל התורה על רגל אחת. לא לכולם יש ביטחון עצמי, אבל זה בהחלט משהו שניתן לשפר. ובנוגע לאדישות, זה בעיקר עניין של תרגול, עבודה עצמית. של פיתוח מודעות עצמית. לי זה היה קל במיוחד; ביטחון עצמי לא חסר לי – עניין של מזל - ואת האדישות למדתי עם הזמן. חוסר ההערכה המוחלט שאני חש כלפי נשים רק עוזר לי לשים זין, סליחה על המילה, על מה שהיא תגיד או לא תגיד. מבחינתי להציע לבחורה לבוא אלי הביתה לא קשה אפילו בטיפהל'ה מאשר לשאול אותה מה השעה. אם לא היא – יש רבות אחרות. וזה עובד. ערב-ערב.

 

כשאני נתקל בסיפורים רומנטיים אני פשוט מת מצחוק, ומצד שני בא לי לפעמים להוריד כאפה לאותם פראיירים שמשום מה מעדיפים לסבול בדרך לאהבה. אם זה מה שהם מחפשים במקום ליהנות, אז נו, טוב, שיהיה להם לבריאות. במקום להשיג מה שהם רוצים, במקום להוביל, לשלוט, לכבוש, במקום ללמוד את המנגנון הפסיכולוגי הנשי כדי שיוכלו להפיק מנשים את המקסימום - הם מתעקשים להישאר בבורות שלהם, לנסות שוב ושוב דרכי חיזור כושלות וליפול טרף למניפולציות נשיות עלובות.

 

הכי מטריף אותי כשאני רואה איך אשה הכי רגילה בעולם, לפעמים אפילו סתם פרחה מטומטמת, מצליחה לגבור על גבר אינטליגנטי, משכיל, מתוחכם, העולה עליה בכל פרמטר, רק בעזרת האינסטינקטים הפרימיטיביים שלה ובגלל שהוא מאפשר לה להחזיק בעמדת כוח. רק בגלל שיש לה משהו שהוא כל כך רוצה: כוס. איך גבר שמנהל בהצלחה צוות של 20 עובדים ויש לו מיליונים בבנק, מאבד את עמוד השדרה שלו תוך שניה כשהוא רואה כוס מהלך – מלצרית בת 22 שלא עשתה כלום בחיים שלה, שומו שמיים! ונכנע ל"קסמים הנשיים" מתוך תפיסה רומנטית מטומטמת. כמובן, הוא נוחל כישלון חרוץ בהשגתה.

 

אני לא מחפש אהבה, תודה

ולמקרה שאתם שואלים: אני לא מחפש אהבה, תודה. למה, לעזאזל, אני אחפש מישהי שתוציא לא את האנרגיות על בסיס יומיומי אם בכל ערב שבא לי אני יכול לזיין מישהי חדשה? למה לי להישאר עם מישהי אחת כל החיים (כל החיים?! אפילו על כמה שבועות קשה לי לחשוב) עם ריבים, עם ויכוחים, עם קנאות, עם חוסר משיכה, שעמום? בשביל סקס ההשלמה? בשביל שנוכל לעבוד ביחד על הקשר?

 

עם כל השנאה והזלזול שאני חש כלפי נשים, בהתחלה די כיף להיות איתן. הסקס נהדר – זה נכון תמיד - ולפעמים הן אפילו מעניינות, מצחיקות, לא מעצבנות. אבל למה למשוך את זה? למה לקלקל? אחרי שבוע עם אותה אחת אני מרגיש שהיא מתחילה להטריף אותי. יש דברים שצריך לאכול כשהם טריים. אחרי יומיים-שלושה זורקים וקונים חדש. בננות, למשל.

 

בנות לא יאהבו את מה שכתבתי כאן. אני כבר יכול לדמיין את התגובות הנזעמות או ה"מרחמות", כביכול. אני בטוח שרבות מהן יאחלו לי שלא ירחק היום שבו הזין שלי כבר לא יעמוד. ואז אקבל את עונשי בדמותם של חיים עריריים.

 

אז קודם כל, האם כבר ציינתי שמה שנשים אומרות או לא אומרות לא מזיז לי את הקצה של...? נדמה לי שכן.

וחוץ מזה, אני אספר לכן משהו, בנות: לכולם הזין מפסיק לעמוד באיזשהו שלב. אני פשוט נהנה ממנו כמה שאפשר כל זמן שהוא עומד – בניגוד לאותם גברים שמבזבזים את זמנם על קשרים מתישים ועל רומנטיקה שאבד עליה הכלח.

 

ומעבר לכך, תאמינו לי, שההבנה העמוקה שרכשתי בנשים תסייע לי למצוא את מה שאני צריך מהן – גם כשכבר לא יעמוד לי.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
דברים שצריך לאכול כשהם טריים
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים