ביהמ"ש בצרפת דחה את ערעורו של אייל סיון
על פי פסיקת השופטים דבריו של הפילוסוף אלן פינקלקראוט כנגד אייל סיון היו בוטים ואלימים, ולכן ההתביעה כנגדו צריכה היתה להתבסס על סעיף המתייחס לדיבה שעניינה גזענות ולא על סעיף דיבה כללי
בית המשפט הגבוה לערעורים בצרפת דחה את תביעת הדיבה שהגיש איש הקולנוע אייל סיון נגד הפילוסוף אלן פינקלקראוט. ואולם, בניגוד לבית המשפט המחוזי בצרפת שדחה כליל את התביעה, קבע בית המשפט לערעורים כי אלו הן אמירות בוטות, ונושאות בתוכן מידה רבה של אלימות, וכי על התביעה היה להסתמך על סעיף אחר בחוק העונשין הצרפתי.
בפסק הדין שניתן ביום רביעי בפריז, קבעו השופטים כי פינקלקראוט אכן כינה את סיון "יהודי אנטישמי", אך אין מדובר בתביעת דיבה רגילה כפי שגרסה התביעה, שהתבססה על סעיף 29 לחוק העונשין הצרפתי, אלא בסעיף 32 לחוק שעניינו דיבה על בסיס גזעי.
פינקלקראוט כינה כך את סיון במסגרת תכנית ברדיו היהודי (RCJ), בעקבות שידור הסרט התיעודי "דרך 181", שיצר בשיתוף עם הבמאי הפלסטיני מישל חלייפי, בערוץ ארטה.
בניגוד לבית המשפט המחוזי בפריז שדחה את התביעה ביוני שעבר וקבע כי מדובר בשיח במסגרת דיון אינטלקטואלי לגיטימי, בבית המשפט לערעורים קבעו אתמול כי הפסיקה כבולה בהגבלות הסעיף בחוק. עוד ציינו השופטים כי אמירותיו של פינקלקראוט, המכוונות באופן פרטיקולרי כלפי סיון בשל שייכותו לעם היהודי, בוטות ונושאות בתוכן מידה רבה של אלימות.
בהודעה לעיתונות שהופצה בכלי התקשורת בצרפת, תחת הכותרת "בית המשפט הגבוה לערעורים בפריז אומר את האמת על פינקלקראוט", נראה כי למרות דחיית התביעה, בא כוחו של הבמאי הישראלי, עו"ד אנטואן קונט רואה בתוצאות המשפט ניצחון. בהודעה לעיתונות מטעמו של סיון מודגש כי "בית המשפט לערעורים טען כי אינו מוסמך לשנות את סעיף ההאשמה".
מקורביו של הבמאי הישראלי אומרים כי פסק הדין שניתן בבית המשפט הגבוה לערעורים פותח פתח למשפט מחודש, אך טרם ברור אם החוק הצרפתי אכן מאפשר פתיחת התיק מחדש תוך שינוי הסעיפים עליהם נסמכת התביעה. "לעת עתה הוא שוקל את צעדיו", אמרו.
