שומרים מקום חניה למישהו? אתם עוברים על החוק

יש לכם מכונית ואין לכם חניה פרטית? אם אתם גרים בסביבה עירונית, אין ספק שאתם מכירים את תסמונת ה"אני שומר את המקום". בשעות הלחץ הקשות, באופן טבעי שעות הערב בהן חוזרים מהעבודה (17:00 עד 19:00) וגרוע יותר, שעות הלילה בהן חוזרים מבילוי (23:00 ואילך), קשה מאד למצא מקום חניה. קשה ומעצבן, אבל לא מכעיס כמו לגלות לפתע מקום גדול ונוח, ממש מתחת לבית, בו עומד שכן ומסמן לכם כי אתם בפירוש מוזמנים להמשיך לחפש. המקום הזה מבחינתו, כבר שמור.

אין מקום בכחול-לבן? תמיד אפשר גם אחרת. ניידת שלא מצאה מקום אחר

יש כמובן אזורים המרוחקים ממרכז העיר בהם קל יותר, אבל ברחובות הצפופים באמת, אתם יכולים הרי למצוא עצמכם סובבים פעם אחר פעם, מגדילים את רדיוס הסיבוב ללא תועלת, ולא מוצאים כלום. אין לכם מקום חניה מסודר, מתחת לבית או בחניון קרוב? אתם צריכים בעיקר לסמוך על המזל.

אבל מה הוא למעשה הסטטוס של אותו שומר מקום. האם מותר לו בכלל להתייצב על הכביש הציבורי, ולהתנחל בפיסת אספלט עד בואו של החבר או בן המשפחה? האם מנהג הצבת כסא מיותם, בעיקר על-ידי בעלי עסקים בשעות היום, מותר אף הוא? וגם אם אסור, מה אפשר לעשות? להתעקש לחנות בכל זאת, תוך הסתכנות בפגיעה ב"שומר", או לסבול מהנזק שהוא עשוי לגרום לרכב לאחר שתלכו לדרככם?

פנינו לשני הגופים שאמורים לתת תשובה מוסמכת מבחינה חוקית - משטרת התנועה והעירייה. מבחינת המשטרה, אין שאלה כלל. "אדם אינו רשאי להורות לאחר שלא לחנות במקום כלשהו", כך מוסר לנו דובר אגף התנועה במשטרה רפ"ק דורון בנאמו. וכך גם מסבירים לנו בעיריית תל-אביב. "במידה ומדובר בחפץ שהונח על הכביש כדי לשמור מקום, כמו כסא למשל, מסתכן המניח בקנס של 660 שקל ובסילוק החפץ. שמירת חנייה אסורה על-פי חוק העזר שמירה על הסדר והניקיון", כך אומר לנו הלל פרטוק, דובר העירייה. ומה אפשר לעשות כנגד מי שמתעקש לעמוד ולחסום בגופו את המקום? "אין לנו סמכות לפעול כנגד אדם כזה", מסבירים לנו בעירייה.

ספרו לנו מה דעתכם על הנוהג הזה, והציעו כיצד להתמודד עמו.