לוויין הביון "אופק 7" שוגר לחלל בהצלחה
אם הכל יפעל כמתוכנן תוכל ישראל לקבל בעוד 48 שעות צילומים ראשונים מלווין הביון החדש שלה, ששוגר לחלל מבסיס פלמחים. "ללוויין יכולות מתקדמות שישפרו את הפן המבצעי והמודיעיני של ישראל באופן ניכר", אומר גורם ביטחוני בכיר. עובדי פרוייקט הגרעין האיראני יכולים כבר להתחיל לחייך למצלמה
הישג לישראל: מערכת הביטחון שיגרה הלילה (יום ב') בהצלחה את לוויין הביון "אופק 7" לחלל משדה השיגור בפלמחים. כשעה וחצי לאחר השיגור הוא נכנס למסלולו בחלל כל מערכותיו פועלות כמתוכנן. תמונות ראשונות שיצלם יועברו כבר בתוך 48 עד 72 שעות. "ללוויין יכולות מתקדמות, שיחד עם הלוויינים הקיימים בחלל, ישפרו את הפן המבצעי והמודיעיני של ישראל באופן ניכר", אמר גורם ביטחוני בכיר.
שיגור "אופק 7" הוא משמעותי במיוחד לישראל, לאחר כישלון השיגור של קודמו, בספטמבר 2004 הלוויין "אופק 6" שצנח לים. הלווין החדש שוגר בשעה 02:40 ואמור לשמש ספק המודיעין הבא של מערכת הביטחון. מדובר בלווין פרי פיתוחן של התעשייה האווירית וחברות ביטחוניות נוספות, כולו על טהרת כחול-לבן. כך למשל ,המצלמה שלו פותחה באלביט מערכות.
"מדובר בתחום תובעני ומורכב שלא תמיד יש בו רק הצלחות", אמר הגורם הביטחוני הבכיר - וחשף את המתח הרב שהצטבר בקרב כל העוסקים בנושא, רגע לפני השיגור. מי שעוסק בתחום מודה כי כל טעות קטנה, כגון סדק קל באחד הרכיבים, יכול להיות ההבדל בין הצלחה לכישלון. "עשינו סדרת בדיקות רחבה, אימותי תקינות ורמות ביצוע כדי שלא יהיו לנו תקלות", הסביר. לדבריו, הבעיה התכנונית שגרמה לכישלון השיגור של "אופק 6", התבררה עד תומה ולקחיה נלמדו ויושמו.
"אופק 7" שוגר באמצעות משגר "שביט" שמופעל על ידי שלושה מנועים רקטיים ובעל יכולת למקם את הלוויין במסלול המבוקש. תהליך השיגור, הכולל שלושה שלבים, אורך דקות ספורות בלבד, אך עד קבלת תוצאות המבחן הראשון של הלוויין, חולפת כשעה מרגע שיגורו.
בשעות האחרונות התקבלו נתונים מהלוויין ואלו מעידים על רמת הביצוע של כל מערכותיו ומהוות מעין "סימני חיים". הנתונים מנותחים ומפוענחים בישראל, ובהמשך, אם הכל יתנהל כשורה - יחל הלוויין להעביר תמונות שצילם.
השיגור המוצלח. סופרים לאחור עד התמונות (צילום: משרד הביטחון)
לוויין הצילום החדש הוא מדגם "דור 2", ואמור לתת מענה מודיעיני טוב יותר לישראל, בעיקר בחזית האיראנית. "הכנסנו בו שיפורים בתוכנה, ביכולות המצלמה, בהרחבת הדיוק ובבחינת הנתונים", מסבירים במערכת הביטחון. מי שעומד בראש תחום החלל במנהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית (מפא"ת), הוא פרופ' תא"ל (מיל') חיים אשד, שעקב בעצמו מקרוב אחר השיגור. שר הביטחון, עמיר פרץ, בירך על שיגורו המוצלח של הלוויין הביון "אופק 7". "השיגור המוצלח לפנות בוקר מוסיף נדבך חשוב להגנה על מדינת ישראל, והוא עדות לעוצמתה הטכנולוגית של מדינת ישראל ותעודת כבוד לכל הגורמים השותפים לתכנון לפיתוח ולביצוע", אמר פרץ.
עד שש שנות חיים בחלל
"אופק 7" אמור להקיף את כדור הארץ מדי שעה וחצי, בגובה שנע בין 311 ל-600 קילומטרים. משקלו כ-300 קילוגרמים, אורכו 2.3 מטרים וקוטרו כ-1.2 מטר. אורך החיים החזוי של הלוויין הוא ארבע שנים, אולם אם לא יהיו תקלות בלתי צפויות, הוא ישהה בחלל לפחות שנתיים נוספות. הוא מצוייד במרכיבים מתקדמים שונים, ביניהם מערכת GPS, מחשב מרכזי, מיכל דלק, טלסקופ ועוד.
ככלל, לוויינים אזרחיים מ"דור 2" יכולים להבחין ממרחק של 500 קילומטרים באופן די ברור בעצמים שגודלם כ-0.7 מטרים. הלוויינים של מערכת הביטחון משוכללים אף יותר. "התפוקה המבצעית של ישראל כעת", מסבירים במערכת הביטחון את משמעות הלוויין החדש, "תעלה באופן ניכר, בעשרות אחוזים. ככלל ללוויין תפקיד אסטרטגי, אך ככל שגדל מספרם יש לכך גם השפעות טקטיות. לוויין אחד ועוד אחד, יכולים לתת תוצאה היא גדולה משניים".
במערכת הביטחון מסבירים כי על פי התכנון, שיגור לוויין נעשה בכל שנתיים וחצי, כפועל יוצא מהצרכים המבצעיים והמודיעיניים של ישראל וכן על מנת לשמר את היתרון הכלכלי של התחום בקרב התעשיות הביטחוניות בארץ.
וגם: חמישית מהמחיר המקובל
"אופק 7" אינו הלוויין הראשון של ישראל בחלל, והוא מצטרף ל"אופק 5", אף הוא לוויין של מערכת הביטחון אשר נמצא בחלל מאז מאי 2002, וחגג ממש באחרונה חמש שנות חלל. ההערכה היא כי יוכל לשהות בחלל עוד שנים ספורות. במערכת הביטחון מציינים כי בעשרים השנים האחרונות בהן ישנו עיסוק בתחום החלל, נרשמו הישגים מרשימים. "ביחס לעלות, אנו מציגים פריצת דרך של ממש בתחום", מדגיש הגורם הבכיר. "ביצועים של הלוויינים, ביחס למשקלם הנמוך יחסית, מעולים, וכן העלויות - שנאמדות בחמישית מהמחיר המקובל בעולם. אלו אינם דברים של מה בכך".עידן החלל הישראלי החלל בשנות ה-80', כאשר בשנת 88' שוגר הלוויין הראשון "אופק 1". שנתיים לאחר מכן שוגר "אופק 2" לחלל. מדובר בלוויינים שתרמו רבות להמשך פיתוח התחום. בשנת 95' שוגר לחלל "אופק 3", עדיין מדגם "דור 1", שפעל למעלה מחמש שנים. הכישלון המשמעותי הראשון נרשם בשנת 98' כאשר שיגור "אופק 4" נכשל. במערכת הביטחון השתמשו בלוויין "ארוס איי", לוויין תצפית ישראל מסחרי שעדיין משייט בחלל, והצלחתו הביאה באפריל 2006 לשיגור "ארוס בי", שגם ביכולותיו משתמשת מערכת הביטחון. כאמור, ב-2002 החל את דרכו בחלל "אופק 5", לראשונה "דור 2". אחר כך בא כשלון שיגור "אופק 6". במקביל שוגרו בשנים האחרונות גם לוויני התקשורת "עמוס 1" ו-"עמוס 2", שאינם מצלמים אלא מסייעים בהעברת תשדורת. בתוך מספר חודשים אמור להיות משוגר לחלל הלוויין "עמוס 3".
העלויות הכלכליות של הלוויינים אינן מתפרסמות, ובמערכת הביטחון מציינים כי מדובר ב"עשרות בודדות של מיליוני דולרים". התעשייה האווירית, העומדת מאחורי הלוויינים של מערכת הביטחון כמו גם מאחורי אלה המסחריים, מעריכה כי בשנת 2007 יגיעו מכירותיה לסכום של כ-200 מיליון דולר.
מי שעשוי "להיפגע" באופן משמעותי מהוספת הלוויין הישראלי החדש הם האיראנים. יכולת המעקב אחר התפתחות פרוייקט הגרעין האיראני תעלה מדרגה. בישראל עוקבים גם אחר הרצון האיראני להגיע ליכולות בחלל, אך לפי שעה לא מודאגים מהעניין יתר על המידה. "הניסיונות האיראנים לשגר לוויין לא צלחו עד כה", אומר גורם ביטחוני. "הם מסתייעים בלוויינים של רוסיה ואיטליה, ואינם מסוגלים עדיין להיות עצמאיים בתחום. הם אמנם משקיעים משאבים רבים בעניין, אך כרגע אין להם תשתיות מתאימות ולא ניתן להגיע לטכנולוגיות כאלה מהיום למחר".
לפנייה לכתב/ת 
