חיים יבין: "הטלוויזיה הפכה לג'קוזי"
"ברגע שבידור הופך לחדשות, השיח הציבורי נהרג", כך אמר המגיש הפורש של "מבט" בפאנל באוניברסיטת חיפה, שבו גם הצביע על שורשי חוסר היעילות של הערוץ הראשון
"משה גביש עוד לא יודע את זה, אבל הוא יצטרך לפטר הרבה אנשים לפני שניתן יהיה ליצור תוכניות טובות בערוץ", כך הצהיר היום מר טלוויזיה, חיים יבין, בעת שהשתתף בפאנל באוניברסיטת חיפה בנושא "האם העיתונות הקלאסית מתה". בפאנל השתתף גם יו"ר רשות השידור משה גביש, המשמש גם כיו"ר הוועד הפועל של אוניברסיטת חיפה.
יבין סבור שיש להעמיד למבחן את שאלת נחיצותו של ערוץ ציבורי בישראל. "הצעד הראשון שצריך לעשות הוא להחליט אם בכלל רוצים ערוץ ציבורי", אמר. "אני לא בטוח מה תהיה התשובה במידה ואכן יהיה דיון כזה. אני בכל מקרה חושב שיש צורך בערוץ ציבורי".
לדעתו של יבין, חוסר היעילות של הערוץ הראשון נובע מהקמתו החפוזה, אחרי מלחמת ששת הימים: "אחרי הניצחון במלחמה הפוליטיקאים רצו להראות לשכנינו הערבים כמה מאושרים אנחנו כאן בארץ ולכן החליטו להקים טלוויזיה. זו הסיבה שהטלוויזיה הישראלית הוקמה במהירות בלי הרבה מחשבה. הערוץ הראשון נבנה הפוך. קודם בנו את הגג, אחר כך את הקירות ורק בסוף בנו את היסודות ועובדה זו פוגעת בו עד היום. לאורך השנים היו יותר מדי בעיות אדמיניסטרטיביות, יותר מדי עובדים ויותר מדי פוליטיזציה בערוץ".
אבל גם לערוצים המתחרים יבין אינו מחלק מחמאות רבות והוא מוטרד מכך שהתחרות בין הערוצים מוזילה את התכנים המשודרים בהם. לדבריו, "לא חסר מידע ולפעמים יש יותר מדי מידע, אבל ברגע שבידור הופך לחדשות, השיח הציבורי נהרג. אני לא אומר שבידור היא מילה גסה ואין הצדקה לטלוויזיה בלי בידור. השאלה היא היכן מותחים את הקו ומה קורה כשהכל הופך לבידור. ברגע שהכסף נכנס לעניין, החדשות הרציניות נעלמו. כשיש 100 ערוצים לבחירה, הטלוויזיה הפכה לג'קוזי. אדם מגיע הביתה אחרי יום עבודה וכל מה שהוא רוצה זה רק להירגע מול הטלוויזיה. לא מעניין אותו מה קורה בדארפור או בשטחים".