בארץ אהבתי

רודי ויסנשטין עלה לארץ ב-1936 והקים ברחוב אלנבי בתל אביב את חנות הצילום המיתולוגית הצלמניה. בצילומים שהפכו מאז לאייקונים מוכרים, תיעד ויסנשטין והנציח את ישראל מראשית הקמתה ועד שבגרה והיתה למדינה מבוססת. ארץ ישראל הישנה והטובה מעולם לא נראתה אקזוטית ותנ"כית יותר מבצילומיו של ויסנשטין. נופי המדבר הפראיים, המראות עוצרי הנשימה של ארץ שוממה, פניהם המחייכות של החלוצים וצילומי הקוריוז של המזרחים והבדואים מציגים את הפרוייקט הציוני כהרפתקאה מלהיבה שהתרחשה בחלל ריק. כשמביטים בתמונות של תל אביב הישנה (כמה יפה היתה פעם), לרגע אפשר לטעות ולחשוב שמדובר באירופה.

לא קשה להבין אפוא את חשיבות הצילומים ולמה המבט האירופי המתפעל מנופיה של ארץ בראשית כזאת הוא זה ששמחנו כל כך לקבע בתודעה הלאומית שלנו. היום, אפשר להתפעל מהתמונות המרהיבות ולהתענג עליהן, ובעיקר מחמם את הלב לראות כמה פשוט היה להם פעם (לצלם, לא להקים מדינה). כמו שכותב חתן פרס ישראל דוד רובינגר, בהקדמה לספר, "העיקרון החשוב ביותר, שמן הראוי להחדירו למוחו של כל צלם צעיר, הוא כי אסור לשכוח לעולם שמה שאתה מצלם היום - ויהיה בלתי חשוב ככל שיהיה - יכול להפוך מחר לקלאסיקה. צילומיו של רודי ויסנשטין הם הוכחה חיה לכך".    

דקל הדום במליחת עברונה, כ-10 קילומטרים מצפון לאילת. 1949 

הערבה. 1959

דייגים באילת. ינואר 1951

שיטת הסוכך על רקע צוק באיזור אילת. ינואר 1949

שיירת גמלים על רקע הר סדום בדרך עפר על חוף ים המלח. 1959

מקווי מים למרגלות הר הגלבוע. פברואר 1958  

מבט לעיר העתיקה בטבריה. נובמבר 1956

מראה פנורמי של ירושלים העתיקה ממזרח. 1967

במעלה רחוב אלנבי בתל אביב, מבט מקפה רפאל. 1936

חברון. יוני 1968

כיכר צינה דיזינגוף בתל אביב. נובמבר 1964

בריכת גורדון בתל אביב. יוני 1957

בכניסה לאחת הסימטאות בירושלים העתיקה. 1950 

פינה במעברה. אוגוסט 1952