ימאהה XVS1300A - באמת כוכב?

ימאהה, החברה שהמציאה את הקאסטום היפני עם הוויראגו, וכמעט שלחה את הארלי-דיווידסון לחפש מה ההבדל בין כרום לניקל, הולכת על זה שוב. רק שהארלי דיווידסון של היום זה לא ההארלי דיווידסון של פעם. הכלים יותר איכותיים ואמינים, ושם המותג הפך להיות עניין כמעט דתי.

כדי להתמודד עם תנאי השוק הנוכחיים, החליטו אנשי השיווק בימאהה שהם בכלל לא ימאהה. הם נקראים "אופנועי סטאר" (Star Motorcycles). מן תת-מותג שכל תפקידו, הוא להכניס בחסות הלילה קרוזרים יפנים איכותיים אל מתחת לחגורה של הארלי דיווידסון. כך יוצא ששני האזכורים היחידים לשם ימאהה על ה"מידנייט-סטאר" - השם של אחת הסדרות, שנמכרת גם באירופה (ואצלנו) - נמצאים על מדבקה קטנטנה, שמתחבאת בין המושב למספר הרישוי, וברישיון הרכב.

אח קטן, אח גדול

ה-XVS 1300 הוא אמנם האח "הקטן" בסדרת המידנייט (יש גם 1900), אבל מסתער בלי טיפת בושה על הפאט-בוי האגדי של הארלי. זהו קרוזר קלאסי עם מנוע וי-טווין, מיכל דלק בצורת טיפה, כנפיים גדולות וכידון קרני שור. לכאורה, אין כאן שום אלמנט שלא ראינו לפחות שלוש מאות פעם על אופנועים אחרים.

אבל בפועל, פשוט אי אפשר להפסיק להסתכל עליו. הפשטות, החיסכון בניקל, הצבע, הפרופורציות הנעימות, הנגיעות המודרניות - יש בו משהו שובה לב. זה לא חדש שקאסטומים מושכים את תשומת הלב של כל העולם ואחותו, אבל ה-XVS 1300 גרם לכולם להתאהב.

מעבר למראה שגורם לך לצלם כמו אימא מתלהבת בכל עצירה, למידנייט הקטן יש עוד כמה שפנים באגזוז. למשל המנוע, שרק נראה כאילו הוא מקורר אוויר - למעשה מדובר בווי-טווין 60 מעלות מקורר מים, בנפח 1,304 סמ"ק, עם ארבעה שסתומים לצילינדר והזרקת דלק. יחד עם יחסי העברה ארוכים בטירוף והינע סופי ברצועה, מתקבלת יחידת הנעה מאד נעימה. 72 כ"ס מהנפח הזה הם לא הרבה, אבל המומנט - 10.8 קג"מ - מכובד מאד. דף הנתונים אומר ששיא המומנט מגיע ב-4,000 סל"ד, אבל אין מד סל"ד וגם ככה, את מי זה מעניין? המנוע מושך מלמטה כמו חמור, וארבעת השסתומים מעלימים את תחושת הטרקטור החנוק בסל"ד גבוה, שמאפיינת אופנועים מסוגו.

ימאהה XVS1300A מידנייט סטאר (צילומים: טל זהר)

בסביבות המאה קמ"ש בהילוך חמישי אפשר לשמוע כל פעימה בנפרד, וגלגול מצערת לאחור דוחף את האופנוע בקלות למהירויות בלתי חוקיות ובלתי נוחות בעליל. המנוע חלק כמעט לחלוטין בכל טווח הסל"ד, וכשהוא לא חלק יש לו ויברציות עגולות ונעימות. העברת ההילוכים כבדה ומהלך הרגלית ארוך, אבל אין עם זה שום בעיה כי מדובר ברגלית כפולה: לחיצה עם העקב - ההילוכים עולים, לחיצה עם הבהונות - ההילוכים יורדים. כן, זה מרגיש כאילו לאופנוע הזה יש גיר של משאית ליילנד, אבל זה מסתדר עם הרעיון: רגליות ענקיות, מנופים ענקיים, תפעול כבד, אופנוע גדול. זה הקטע שלו.

רק מזל שבימאהה - סליחה, סטאר - היו מספיק חכמים כדי לוודא ש"הקטע שלו" לא יזלוג למקומות בהם הוא לא רצוי. וזו הסיבה שיש כמה מקומות באופנוע שהם לא בדיוק קלאסיים, וטוב שכך. למשל מתג ההתנעה שיושב על ראש ההגוי כמו בנאדם, ולא על גל הארכובה, או איפה לעזאזל שהוא לא יושב על הארלי. וגם מערכת הבלימה (שלושה דיסקים בקוטר 298 מ"מ, שניים מלפנים אחד מאחור) שעובדת טוב מאד, בטח ביחס לאופנוע קאסטום. המנופים הגדולים שוקעים במידה, והעוצמה טובה. הקדמי מעט חסר רגש, אבל האחורי פשוט מעולה.

גם המתלים, לפחות מניסיוני, ללא אח ורע בעולם הקאסטומים. מלפנים יש מזלג רגיל בקוטר 41 מ"מ שעובד ללא דופי, ומאחור נמצאת ההפתעה האמיתית: לא עוד שני בולמים פרימיטיביים, לא עוד בולמים מוזרים שאמורים להיראות כאילו הזנב קשיח. ב-XVS1300 יש בולם יחיד, מונושוק, שמחובר עם קישורים לזרוע האחורית. ממש כמו אופנוע רגיל. והוא עובד כמו באופנוע רגיל. ואפילו טוב. מהלך של 110 מ"מ באופנוע קאסטום שאשכרה, משככים את תלאות הכביש. הללויה!

עם המתלים האלה ה-XVS1300 מצליח לייצר התנהגות מאד מתורבתת בכל סוגי הכבישים. המתלים רכים, אבל לא קופצניים, שלדת העריסה הכפולה יציבה, וההיגוי אפילו מדויק ומשרה בטחון. עד כדי כך שלקצוות המדרסים מחוברות פיסות מתכת - סליידרים בפי העם - שכל תפקידן להוציא גיצים ולהישחק למוות. ולא, לא מגיעים לשיופים האלה בקלות וטוב שכך. אפילו לא צריך להגיע לשם. אבל אם כן, אז רק שתדעו שהצמיגים בזווית הזאת עדיין לא סגורים והאופנוע מרגיש יציב.

מעבר לאטרף הרגעי שנכנסנו אליו מדי פעם, נספר שתנוחת הרכיבה גם היא ברכה בעולם של קאסטומים עם תנוחות מהגיהינום. רגליים לא יותר מדי לפנים, כידון רחב שמושך את הרוכב לרכון מעט קדימה, ומושב שאפשר להנחית עליו מסוק. אחרי כמה דקות, הגעתי לתנוחה נטרלית שיכולתי להתמיד בה שעות - וזה עוד לא קרה לי על קאסטום. אבל עם ה-XVS "הקטן" זה קרה לי. הוא עשה לי חשק לרכב. לטייל. להיכנס לעיר לקראת ערב עם ידיים פרושות אל הכידון בתנוחה של מתאבק WWF, ולשחק אותה שווארצנגר ברחובות שבין ארלוזרוב לאלנבי.

ה-XVS עשה לי את זה. הקונספט של קרוזר קלאסי עם טכנולוגיה עדכנית, מרגיש פשוט נכון. עד כמה שהאופנוע הזה נראה מוכר, עד כמה שנראה לכם שהרעיון הזה קיים כבר שנים בשוק, אחרי רכיבה על ה-XVS1300 לא נותר לי אלא לשאול: איך לא בנו אחד כזה קודם?

הגדולה של המידנייט הקטן היא היותו פשוט וקלאסי. לא צ'ופר ולא פאוור-קרוזר ולא שום הכלאה מכל סוג. פשוט קרוזר קלאסי - ומשובח. ימאהה לא החסירו אף אחד מהפרטים המזוהים עם הז'אנר אליו משתייך האופנוע, אבל פשוט העלימו את כל החסרונות המעצבנים האופייניים באמצעות טכנולוגיה ומכלולים מודרניים. יש לו את המראה, את התחושות, את הפוזה - אבל אין את הסבל הפיזי והפלגמטיות. אחלה קרוזר.

הכותב הוא רוכב המבחן של פול גז