אולמרט הכריע לטובת פישר בעניין הסכם השכר בבנק

משבר השכר בבנק ישראל קרוב לסיום והסכם השכר הקיבוצי על סף חתימה. זאת לאחר שראש הממשלה אהוד אולמרט, עדיין כמ"מ שר האוצר, הכריע אמש במחלוקת העיקרית לטובת נגיד בנק ישראל ונגד הממונה על השכר באוצר, אלי כהן.

אולמרט הורה לכהן להסיר את התנגדותו למתן "שכר כולל" חריג, מקביל לשכר מנכ"ל ממשלתי (כ-32 אלף שקל ברוטו לחודש), ל-68 בכירים של דור ב' - עובדים חדשים ועתידיים. זאת כדי לאפשר לנגיד לגייס עובדים מקצועיים באיכות שמתחרה עם המערכת הבנקאית העסקית.

באשר לנושאים אחרים שהיו במחלוקת, הורה אולמרט לכהן לעמוד בסיכומים שכבר נעשו עם הנהלת הבנק ונציגות העובדים ולא לפתוח אותם מחדש. זאת לאור התרשמותו כי עמדת הממונה לגבי חלק מהסוגיות מהווה נסיגה מסיכומים שהושגו עם לשכתו בעבר.

לגבי הנושאים הקשורים לתנאי השכר והפרישה החריגים של דור א' (הסגל הוותיק) ביקש אולמרט לרכז אותם ולהעבירם לעיונו. זאת, במטרה לצמצם אותם במידת האפשר ולהעביר אותם להכרעת בית הדין האזורי לעבודה בירושלים אשר דן בסוגיה בחודשים האחרונים.

בבנק ישראל קיבלו בסיפוק את הכרעת אולמרט וציינו הבוקר כי היא מבשרת את סיומו של סכסוך השכר הממושך ביותר שידע המשק בשנים האחרונות. בבנק גם ציינו כי אולמרט פעל על פי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז, אשר המליץ לאחרונה על המתווה הזה לפתרון המשבר וקבע כי בסמכותו של השר הממונה להכריע בסוגיית דור ב' בניגוד לעמדת הממונה על השכר.

כהן קיבל הכרעת רה"מ

הממונה על השכר אלי כהן הגיב על הוראת אולמרט במכתב תשובה לראש הממשלה שבו הוא מקבל את הכרעתו אבל מציין כי צמצום המחלוקת המבוקשת על ידו מחייב את המשך ההתדיינות בין הצדדים, ולכן הוא מבקש להביא את העניין לידיעת שר האוצר החדש למקרה שתתבקש החלטתו בעניין זה.

באשר לבקשת אולמרט להציג לפניו לעיונו המיידי את המחלוקות שנותרו, לפני הצגתן לבית הדין לעבודה, אומר הממונה על השכר כי גם זה מחייב דיון מקדים עם הנהלת בנק ישראל והעובדים לאישור המתווה לסיום הסכסוך.

באשר להוראת ראש הממשלה שלא לסגת מסיכומי העבר טוען הממונה כי "לא נהירה התרשמותך בדבר חזרה מהסכמות שהיו עם הנהלת הבנק בעבר ויתכן כי הדברים לא הוצגו בפניך בשלמותם. אכן בנושאים מסוימים גילינו נכונות להתפשר בתנאים מסוימים אך מכיוון שאלו אינם מתקיימים כעת, אין מדובר בחזה מהסכמות".

התפטרות פישר היתה ברקע

החלטת ראש הממשלה מהווה הישג לנגיד הבנק סטנלי פישר שלא הסכים להתפשר על עמדתו לאפשר לו ובעיקר לנגידים שיבואו באחריו את חופש הפעולה לגבש סגל מקצועי ברמה הגבוהה ביותר שהולמת את תפקודיו הבנקאיים של המוסד, שהיא בהיקף שעולה על הבנקים המסחריים. הוא טען לא אחת כי איננו רוצה להשאיר ליורשיו "אדמה חרוכה", וגישתו זו זכתה לתמיכה של הוועדה המייעצת של בנק ישראל המורכבת מנציגי הציבור והבנקים.

בבנק ישראל ציינו כי פישר לא איים, אף לא ברמז, כי יתפטר אם דעתו לא תתקבל, אבל האפשרות הזאת עמדה ברקע המשבר ונראה שהשפיעה לא מעט על הכרעת ראש הממשלה. אולמרט מיהר להודיע על החלטתו ערב ההודעה על המינוי הרשמי של שר האוצר הבא. זאת, כדי לחסוך ממנו את הצורך והזמן ללמוד את פרטי המחלוקת, מה שהיה גורר את המשבר לסחבת נוספת.

באוצר חשו לאחרונה בכיוון הרוח בלשכת ראש הממשלה ונראה שהופעלו לחצים מאחורי הקלעים על גורמים ציבוריים, בעיקר ממגזר השלטון המקומי, לתמוך פומבית בעמדתם מחשש שאישור החריגה לבנק ישראל עלול לגרום לקריסת הפיקוח על השכר במגזר הציבורי. הלחצים שחלקם קבלו פרסום בתקשורת, לא הועילו.

נראה כי השר החדש המיועד, רוני בר-און, יעשה הכל כדי לנקות את השולחן מיד בכניסתו כדי להביא לאלתר לחתימת הסכם השכר עם בנק ישראל. זאת ברוח מכתבו של אולמרט לממונה על השכר שבו הוא מאמין כי הכרעתו "מאפשרת פתרון סביר והוגן לסכסוך הממושך והמורכב שפגע ביכולת התפקוד של בנק ישראל".

ליבוביץ: "אין זה סוף המשבר"

יו"ר נציגות עובדי בנק ישראל, רימונה ליבוביץ, רואה בהכרעת אולמרט דווקא הישג של הממונה על השכר, וטוענת כי אין זה סוף המשבר. "נותרו עוד הרבה עניינים פתוחים לגבי התנאים של דור א'", היא אומרת אבל מסכימה שכל מחלוקת בקטע הזה תובא להכרעת בית הדין לעבודה. לדבריה הנהלת הבנק היא שוויתרה לגבי תנאי דור ב', בכך שקבלה את טבלאות השכר הנחותות לעומת התנאים של דור א' - 20% פחות לעובדים המקצועיים ועד 50% פחות לעובדים המנהליים.

באשר לתנאי הבכירים, היא מציינת כי הממונה על השכר הסכים לתת תנאים מעודפים ל-34 עובדים ואולמרט רק הכפיל את מספרם. לדבריה הוסכם כי שכר המקצועיים בכלל יקטן רק ב-10% משכר הוותיקים אם יעבדו 47 שעות נוספות, ואילו לגבי 68 הנבחרים, אם יגיעו לעמדות ניהול בכירות - הסיכום הוא שיקבלו תוספת "שעות נוספות גלובליות" בלי לספור את שעות העבודה בפועל. אבל גם אז הם יהיו לדבריה נחותים לעומת הוותיקים לאחר שנשללו מהם הטבות הפנסיה התקציבית ופדיון ימי מחלה וחופשה אשר מהווים את עיקר החריגות שהאוצר נאבק נגדן.