ג'ק המפקשש
כל המרכיבים הרגילים היו שם: קלישאות למכביר, טרוריסטים בעשרות וסיטואציה גרעינית נפיצה. אז איך זה שהעונה השישית של "24" היתה המשעממת בתולדות הסדרה? מירב קריסטל מנסה למצוא תשובה
יש שיגידו שמאז המעבר בין העונה השנייה לשלישית לא נראתה הידרדרות כזאת על המסך, אבל הם טועים ובגדול. מאז כהונתו של הנשיא קצב לא נראתה נפילה כזאת מפעולה בלתי פוסקת לפנסיה יצירתית.
בעבר, גם אלה שלא ראו את הקסם שבג'ק באוור, הסוכן שכל פרק ב"24" מהווה שעה אחת מתוך יממה מתישה במיוחד בחייו, הנידו ראש בהבנה למראה עדת המתמכרים למעלליו. אין יותר מיומן בריתוק צופים לכורסה שבוע אחר שבוע מג'ק באוור - הסוכן הסובל והלא אוכל, בעל שלפוחית האל חלד והסלולרי שאינו כבה לעולם, שמספר הבעות פניו קטן ממספר אהוביו שעדיין לא נפחו את נשמתם בשלל מיתות משונות.
"24", עונה שישית. נכתבה כנראה בזמן השידור
גם העונה הזאת הוא סבל מעינויי תופת ומחוסר הקשבה כמעט טוטלי מפקידי הממשל (שכנראה לא למדו אף לקח מחמשת הימים הקודמים). גם העונה הזאת הוא רדף וחטף, תקשר עם לוויינים ומנע סופי עולם בשרשרת, אבל סימנים מקדימים לשעמום קל ולתחושת דה ז'ה וו ניעורו כבר בפרקים ראשונים.
כפי שלימדונו עונות קודמות, ובעיקר העונה החמישית - ג'ק חי בסרט מצוייר שנע בקצב קפאיני, אבל מישהו החליף את הקפה שלו בשוקו הפעם. כל המרכיבים הרגילים היו שם: קלישאות למכביר, טרוריסטים בעשרות וסיטואציה גרעינית נפיצה שמסכנת את שלום העולם (קרי, אמריקה) אבל משהו התעייף כבר על ההתחלה.
כל מה שכבר ראינו
נדמה כי המשגה הראשון היה פחות מדי ג'ק בפרק הראשון. גם כשהופיע מלוכלך ועבדקני כסדאם, גם כשנראה כאילו בריאותו הנפשית לא ניזוקה בשבי הסיני ושהוא מוכן לוותר על חייו למען אמריקה בכל עת, כשמבט מונוכרומטי תמידי באישוניו לא מסגיר אף רגש אנושי - לא היה בזה די. בטח, הוא אכל את הפרצוף של אחד מהטרוריסטים כשגילה שהקריבו אותו קורבן לטרוריסט הלא נכון, אבל במעשה גבורה הירואי זה לא היה די כדי להציל עונה שלמה והכל החליק מאז במדרון לא אמין וגרוע מכל: חסר הפתעות.את העונה השישית התסריטאים כנראה כתבו בזמן השידור. התחלנו עם טרוריסטים ערבים? הנה הם משנים צורה לרוסים, סליחה לסינים, ואז למשפחה הלא מתפקדת של ג'ק. קחו את אבא של ג'ק שצץ לאחר תשע שנות שתיקה כארכי נבל מנוול ולא פטריוטי והנה לכם מתכון אלכימי למהילת האקשן בסבון. אחרי שהוצגנו בפני משבר משפחתי בהתהוות, שוב, כמו בתחילת העונה: באוור מוקרב קורבן למפלצת החירות שהיא אמריקה ושוב "אין דרך חזרה" ו"הוא מציל כך חיים של רבים" ושוב ג'ק פועל על דעת עצמו ומציל את היום. רק שהפעם הבאוור הוא האחיין של ג'ק וזירת ההתרחשות היא ים ולא מדבר. הצופה נותר תמה: האם היה זה מבצע מיוחד, שידור חוזר של ראשית העונה באותה עונה, פלוס כל מה שכבר ראינו בעונות קודמות - במחיר של עונה גרועה אחת?
"24" הצטיידה בכל עונותיה בעלילות מופרכות אבל גם במצוינות יתרה בלסמר שיער. נאומים פטריוטיים מביכים ואי אמינות כרונית מאפיינים את הסדרה מאז ראשיתה. הצופים הבורגנים בה לא דורשים אמינות אלא סחרור, שלא נמצא בחייהם, אולי רק כשהם לוקחים שני אדווילים על בטן ריקה. העונה השישית שלה מדגימה את הנורא מכל: עלילה מופרכת ומשעממת. אם כבר עלילה לא מציאותית מהרגיל, עדיף היה שג'ק יילחם ברובוטים ענקיים שבאים להפוך את אמריקה לדוברת ערבית (חלילה!), ואחד מהם הוא בעצם אמא של ג'ק! הוא חשב שהיא מתה... אבל היא לא! והיא ממש מרושעת!
בעונה הבאה הבטיחו לנו שיהיה טוב יותר. אישה נשיאה ואולי גם עלילה סינית שתכלול את צ'אנג שהצהיר בפרק האחרון של עונה 6 שאנשיו לא ינטשוהו. קלואי המאכזבת תצא לשמירת הריון, אחיינו של באוור אולי יתגלה כבנו וקרוב לוודאי שאבא פיליפ באוור לא מת באמת - הראו לי את הגופה בבקשה. כן, יש תקווה - גם "24" לא מתה עד שלא תושלם העונה השביעית. רק בסופה נוכל אולי לראות את הגופה.
