שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות

    מעצמת עסקאות הטיעון

    העסקה במחלוקת עם הנשיא לשעבר הציפה מחדש את הבעייתיות שבמוסד עסקאות הטיעון. הרבה פרקליטים מעדיפים לסגור עסקה ולגמור עם עוד תיק. שופט בדימוס מסביר: "בלי העסקאות - בתי המשפט היו נסתמים". אבל יש גם נפגעים: "זה לא ראוי, כי מנטרלים את בתי המשפט ומעבירים את מרכז הכוח לפרקליטות", אומרת ראש מרכז נגה

    תופעה בבתי המשפט: הסדר הטיעון עם הנשיא לשעבר, משה קצב, העלה לסדר היום הציבורי את נושא הסדרי הטיעון בין הפרקליטות לנאשמים. התופעה הולכת ומתגברת ככל שהעומס על בתי המשפט והפרקליטויות גדל. בדרך כלל, השופטים מקבלים את ההסדרים שנחתמו, והדבר מעודד עוד יותר את עורכי הדין להגיע לעסקאות.

     

    אז היכן עומד האינטרס הציבורי בהסדרים שבהם מוטלים עונשים קלים על עברייני מין? תלוי את מי שואלים. לפני כחודשים וחצי גזר בית המשפט המחוזי בתל-אביב שש שנות מאסר על עופר כרמי, “הפדופיל מיגור", שהודה בביצוע עבירות מין קשות בילדה בת חמש, בזמן שביצע עבודות ניקיון בבית הוריה.

     

    נגד כרמי הוגש בתחילה כתב אישום חמור על עבירות אונס ומעשה סדום בילדה. העונש המירבי על עבירות אלה, בהן הודה, הוא 23 שנות מאסר בפועל. אך מכיוון שהעדות של אמהּ של הילדה היתה בעייתית, העדיפו בפרקליטות להימנע מלזמנה להעיד בבית המשפט והחליטו להגיע להסדר טיעון עם כרמי. כך קרה, שלמרות שבפרקליטות יודעים היטב שכרמי הוא עבריין מין מסוכן, החליטו להסתפק בעונש של שש שנים בלבד. בעוד כשנתיים וחצי הוא צפוי להשתחרר מהכלא.

     

    רק בשבוע האחרון נגזרו עונשים קלים יחסית לנאשמים שחתמו על הסכם טיעון. ביום חמישי שעבר נגזרו שנתיים וחצי מאסר בבית משפט המחוזי בתל-אביב על נהג שגרם למותם של שניים. יום קודם לכן גזר בית משפט המחוזי בחיפה 4.5 שנות מאסר עד חצי שנת עבודות שירות על שישה נערים תושבי נשר, שהורשעו בשורה של מעשי אונס קבוצתיים 

      

    השופטים לא מתערבים בעסקאות

    הסדרי הטיעון העבירו את מרכז הכוח מבית המשפט לפרקליטות והשופטים מצאו דרך ביניים להתמודד עם הבעיה: מצד אחד, השופטים מקבלים את ההסדרים הכוללים עונשים קלים יחסית, למרות שהם לא מחוייבים לעשות זאת. מצד שני, הם מנסחים גזרי דין במילים קשות וחמורות. למשל, בגזר דינו של כרמי נכתב: “הנאשם ניצל באופן בוטה את תמימותה, את היותה קטינה, ואת האמון שניתן בו מתוקף היותו נותן שירות. במהלך ביצוע העבודה לשמה הוזמן, התעלל בה מינית לצורך סיפק דחפיו ויצריו המיניים".


    טובת הציבור? משה קצב (צילום: AP)

     

    בשנת 1998 קבע הרכב מורחב של שופטי בג"ץ, כי ניתן לסטות מהסדר טיעון רק במקרים יוצאי דופן, כגון שיקולים פסולים של הפרקליטות או עונש לא סביר שנקבע בהסדר.

     

    בהנחיות פרקליט המדינה בנושא זה נכתב: “הסדר הטיעון יערך, כאשר הדבר עולה בקנה אחד עם טובת הציבור. 'טובת הציבור' תיקבע בכל עניין על פי מכלול נסיבותיו... בין היתר על התובע לוודא שהסדר הטיעון מביא בחשבון את מידת הנזק הגופני והנפשי שנגרם לקורבן העבירה.... לעתים די בחיסכון בזמן ובמשאבים הטמונים בעסקה כנגד הקשיים הכרוכים בניהול המשפט, כדי להצדיק את ההתקשרות בעסקה ולעתים גוברים חשיבות העניין ומיצוי הדין על פני כל שיקול אחר ופוסלים ויתור כלשהוא כלפי הנאשם...”

     

    המשמעות העיקרית של כל הדברים הללו במציאות היא שתלוי מי הפרקליט או הפרקליטה שבעמדת התובע, עד כמה הם עסוקים ועד כמה התיק תקשורתי. בתקופה שבה הסדרי הטיעון מבורכים, הרבה יותר קל לכולם לסגור עיסקה ולגמור עם עוד תיק.

     

    שופט בדימוס: בית המשפט היה נסתם 

    שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב לשעבר, נתן עמית, אומר כי “עסקאות טיעון הן פתרון הגיוני – ובלעדיהן בתי המשפט היו נסתמים מזמן. בארצות הברית, 95 אחוז מהתיקים נגמרים בעסקאות טיעון. מה הציבור רוצה לשמוע? אינסוף עדויות שיגרמו להתמשכות תיקים במשך שנים?”

     

    עמית, ששימש כאב בית הדין במשפטו של האנס הסדרתי בני סלע, הסביר שכאשר מובאת לבית המשפט עסקת טיעון חתומה, השופטים לא מתמצאים בתחילה במצב הראיות והעדויות, ולכן קל לקבל את העסקה. עם זאת, הוא מדגיש "יש גם מצבים שבהם בית המשפט לא יקבל את העסקה. לי היה מקרה שבו החלטתי לא לקבל עסקת טיעון, כאשר הגענו לסוף המשפט והתמונה היתה ברורה. צריך לסמוך על שיקול דעתם של השופטים שבוחנים את הנסיבות".

     

    "ישראל - מעצמת הסדרי טיעון"

    ד"ר דנה פוגץ', ראש מרכז נגה לנפגעי עבירה בקריה האקדמית קריית אונו, אומרת: “מדינת ישראל הפכה למעצמת הסדרי טיעון. זה לא ראוי, מכיוון שזה מנטרל את בתי המשפט ומעביר את מרכז הכוח לפרקליטות. המשפט כבר לא פומבי, אלא נעשה הרחק מעיני הציבור ומעיני הקורבנות. לא תמיד ברור מה השיקולים הראויים להסדר ולכן יש צורך בביקורת ציבורית גדולה יותר. אני קוראת לשופטים, לשאול כל פרקליט האם הקורבן יודע על ההסדר? אנחנו דוחפים לשינוי החוק באופן שהנפגע גם יוכל להביא את דברו בפני בית המשפט, כדי שזה יוכל לראות את התמונה כולה".

     

    ויש גם חברי כנסת שמותחים ביקורת על עסקאות טיעון. ח"כ זהבה גלאון (מרצ) אמרה: "עסקאות טיעון זו דרך של הפרקליטות לעקוף את עונשי המינימום על עבירות מין ואלימות במשפחה. מדובר בחוקים שחוקקתי לפני מספר שנים, ולצערי עסקאות הטיעון בעבירות אלו מפקירות את הנשים הנפגעות, ומתירות את דמן. לדעתי על הפרקליטות לצמצם למינימום שבמינמום את השימוש בעסקאות טיעון. אני מכירה את הטענה שמדובר ברע הכרחי, אך בעיני צריך להביא עבריינים שפוגעים בנשים לבתי משפט ועל בתי המשפט להטיל עליהם עונשים חמורים כפי שמחייב החוק ולא לסגור את העניין בעסקאות טיעון תמוהות".

     

    ח"כ קולט אביטל (עבודה) הוסיפה: "עסקת הטיעון האחרונה עם הנשיא קצב, מבזה את הפרקליטות ועל ידי כך מראה לנו עד כמה המהירות להגיע לעסקאות טיעון יכולה להותיר נשים מותקפות ללא מענה. אני חוששת מזילות הנושא ומחששן של נשים להתלונן כנגד תוקפיהן".

     

    בהכנת הידיעה השתתפו אמנון מרנדה ומיטל צור
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    קצב. חתם על עסקת טיעון
    צילום: איי פי
    צילום: צביקה טישלר
    ד"ר פוגץ'. לא ראוי
    צילום: צביקה טישלר
    ח"כ גלאון. עוקפים את עונשי המינימום
    צילום: דודי ועקנין
    ח"כ אביטל. הפרקליטות מתבזה
    צילום: לורן ליונס
    מומלצים