שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    לא מדברים עם בנות על פורנוגרפיה, נקודה

    "סרטים כחולים", קראו לזה פעם בשיחות סלון. יש זוגות שאוהבים לצפות בזה יחד, בשביל להידלק. אני לא מבין מה יכול להדליק בזה, אפילו עם בנים מביך אותי להסתכל על נשים עירומות. הצצה מהסוג הזה היא עניין אישי לגמרי

    בנות, זאת עובדה שתכף נתווכח עליה: כל הבנים מציצים פה ושם. לא כל הזמן, אבל רוב הזמן.

     

    היא ישבה מולי בבית קפה, עסוקה בשיחת נשים עם החברה שלה. רגליה היו משוכלות על הכסא בזווית לא הגיונית, היא פיזרה ואספה את שיערה שוב ושוב, הראתה את בית השחי המגולח למשעי שלה. לעולם לא אדע אם זה היה עבורי, אולי ישב בשולחן מאחוריי חתיך הורס שהתעניין, אולי זה היה בשביל החברה שלה, זאת שדיברה בלי הפסקה. למרות שהזווית של הישיבה שלה והצגת החמוקיים היתה לכיוון שלי.

     

    פתאום קלטתי את החצאית שלה, יותר נכון את מה שמתחת לחצאית שלה, את התחתונים הבוהקים, את השיפולים הנסתרים. בהתחלה נבוכתי, אני כאן כדי לאכול משהו, לא לצפות בפורנו בחינם. רך, אמנם, אבל ללא ספק שווה הצצה.

     

    בדקתי שאני מרכיב את משקפי השמש. נזכרתי בשיחה עם האופטיקאי, שהסביר לי שכל כך כהה זה לא טוב. הפניתי מבטי לכיוון שלה, בוהה בחלל החיצון שנגלה לעיניי. לא נדלקתי עליה, היא לא היתה מהסוג שעושה לי את זה, אבל זה פשוט היה שם מונח, היא לא הזיזה את רגליה (חבל) והמשיכה לפזר ולאסוף את שיער הזהב שלה שוב ושוב. באיזשהו שלב נמאס לי, התרגלתי לקצב של האינטרנט, חיפשתי את הכפתור של העכבר, שאוכל לדפדף הלאה, שום דבר לא השתנה בתמונה. 


    עבודה של מלני דניאל

     

    כבר חודשיים אני מתעסק במיצב אני גבר לקראת פתיחת תערוכת פורנוגרפיה אהובתי. בחיפושיי הגעתי אל מרכיב המנורות, לבוש מסוגנן, משקפיים עם מסגרת ירוקה מודרנית, נראה איש משפחה. הוא לא יכול היה להתאפק ושאל "בשביל מה אתה צריך את זה?" עניתי לו "לתערוכה הנושאת את השם פורנוגרפיה אהובתי". "אה, פורנוגרפיה, זה חשוב. באמסטרדם יש מוזיאון כזה", מלמל וחתך את חוטי החשמל בשקט. כן, באמסטרדם יש כמה מוזיאונים מעניינים, יש חנויות המתמחות בפיות, בחייזרים, ואפילו חנות המכילה רק חפצי אמנות פאליים. יש שם יותר חופש, באמסטרדם, אבל הפורנוגרפיה אותה פורנוגרפיה.

     

    לא מדברים עם בנות על פורנוגרפיה, נקודה. בטח פה ושם זה עולה בשיחות חולין. "סרטים כחולים", קראו לזה פעם בשיחות סלון. יש זוגות שצופים בזה ביחד, בשביל להידלק. לא מבין מה יכול להדליק בזה, אפילו עם בנים מביך אותי להסתכל על נשים עירומות. ההצצה מהסוג הזה היא עניין אישי לגמרי.

     

    שמעתי על טרנד או "קיק" שיש, של אנשים שקובעים עם המציץ הקבוע שלהם, ועושים את זה במכונית במקום מוסכם מראש. הוא מרוצה, הם יודעים שיש שם זוג עיניים מרוגש מרגע לרגע. לא שמעתי על מציצנות בזוגות. כאילו שאפשר בכלל להבין מה מדליק אנשים באמת.

     

    אבל במו עיניי ראיתי סרט על מחקר שנעשה, בו מדדו את הגירוי אצל נשים שהוקרנה מולן פורנוגרפיה. לא רוצה לספר לכם איפה ואיך מדדו, דמיינו בעצמכם. זה מדיד, מסתבר. אני כן זוכר שהנתונים הצפויים מדאיגים (אם אני זוכר נכון ולא באופן מגמתי) - רק 30 אחוז מהנמדדות הגיבו לגירוי הוויזואלי בצורה הניתנת למדידה. אילו היו עושים ניסוי מקביל על גברים, גם היה קל יותר למדוד, וגם האחוזים היו אחרים.

     

    לא שאלתי מסביבי מי מחבריי מודה בקול שהוא מציץ באחרות, ועוד עירומות. כמות אתרי הפורנו כל כך בלתי נתפסת, שברור שיש להם הרבה לקוחות. לא חוכמה, אגב, להתעשר מפורנו. בדידות היא נקודה שיכולה להוביל בקלות לכיס של כל אחד.

     

    גיליתי שאני מציץ יותר רק בתקופות שאני לבד

    אני מציץ באתרים פורנוגרפיים בתקופות של "לבדוּת". להבדיל מבדידות, "לבדוּת" זה אומר להיות עם עצמך בטוב ולא להרגיש בודד. להערכתי אני מציץ שם לא כדי להתעורר מינית, הדמיון שלי עשיר בהרבה יותר, חוץ מזה אני אוהב להיות הבמאי, אף פעם לא העורך. אני שם (אם בכלל) כדי לקבל ישירות לווריד את מנת האינטימיות המזויפת, הלא מחייבת, הנגישה כל כך ומשעממת בסוף.... כן, פורנו הוא דבר משעמם, בסוף.

     

    נסו לדמיין את עורך הסרטים היושב שעות מול מסכי העריכה. להערכתי זה לא מזיז לו, כמו הצלם שהתוודה בפניי שהוא בעקרון לעולם לא מנסה להתחיל עם הדוגמניות המדהימות שהוא מצלם. קשה לו לדמיין את עצמו מושחל בתוך המיתוס.

     

    יש הרבה "עניינים" בהצצה מהסוג הזה. אתה יכול לבחור ז'אנר, נשים אמיתיות, "חובבניות", כמו שלך ושלי, או נשים מדגם משופר. יש גם גברים מאותו פס ייצור אגדי, למי שמעוניין או מעונינת. אישית, אם כבר אני בתוך מסע וירטואלי לתוך הפנטזיה שלי, אני מעדיף אותן מעוצבות בדיוק כמו שאני רוצה.

     

    הגבריות בתוך התעשייה נמדדת לפי הביצועים, כמו כל מכונית. ובכלל, מקור המילה "פורנוגרפיה" הוא מיוונית – "לכתוב על יצאניות". מה יש לכתוב עליהן?

     

    לא יכולתי להתאפק והצצתי בסרטי פורנו כחול לבן. מה יש? רק כלי משחית אנחנו יודעים לייצר טוב? בא לי לראות איך עובדת התעשיה כאן, בתוך ה"כולם מכירים את כולם", בתוך הישראליות החטטנית. כן, נגיד שאני ישראלי גאה וחטטן כמו כולם. מסתבר שזה אותו In and Out גם בעברית. יש קצת בעיות סאונד והאיפור נמרח במהירות, חוץ מזה לא הכרתי אף אחת.

     

    מכר שלי ניאלץ לצורך עבודתו לחקור אתרי אינטרנט פורנוגרפיים. הוא תיאר בפניי את הסצינה כש"היא" עמדה מאחוריו, תוך כדי שהוא גולש למחוזות של אחרות. היא אשתו, הוא אוהב אותה, ובגלל זה הוא לרגע היה נבוך. היתה לו לגיטימציה מלאה, זה באמת היה בשביל העבודה. גם אחר כך, זה הביך אותם. ממש כמו בסרטים שהאשה תופסת את הבעל עם המאהבת, "זה לא מה שאת חושבת", זה כן, זה בדיוק זה.

     

    הגירוי הוויזואלי הוא הסיבה הראשונה להצצה הגברית, אחר כך באה הפנטזיה הפרטית, לא הרבה מדי רוך, ישר ולעניין. כן, יש צדק בהבדלה בין המינים.

     

    הצצה גנובה אל עולם המבוגרים

    נחשפתי לפורנוגרפיה של פעם בגיל ה"נכון". שכנה מהבית ממול, באמצע גיל ההתבגרות, שההורים שלה טסו הרבה מדי לחו"ל, הזמינה אותי לחדר שלה, עם החבר שלה. רק שם היתה לי פרטיות. היא ההזמינה אותי עם המקרנה ששמעה שיש לי, סופר 8 מ"מ. בעבודתי הייתי מקרין סרטונים מצוירים, "השמן והרזה", צ'רלי צ'פלין, סרטי 8 מ"מ של פעם, כאלה שלפעמים היו נתפסים ופשוט עולים באש. הברחתי את המקרנה השכורה, את הסרטונים שאינני זוכר איך התגלגלו לידיי דחפתי למעיל, וצעדתי לתוך האיסור. הצלולואיד נשרף, יותר מפעם אחת, ישבנו שם, אני כולי סקרנות וציפייה, וזוג צעיר וחרמן גונבים הצצה אל אחרים, אני בכלל גנבתי הצצה לעולם אחר, אל עולם המבוגרים.

     

    עד אותו רגע אהבתי את הספרונים הקטנים, פטריק קים וידיו המסוקסות על פטמות הדובדבן שלה, תיאורים מרגשים שהשפיעו על תפישת עולמי דאז. דווקא אם כבר פורנוגרפיה אז עדיף את הסוג ההוא. היתה שם תשוקה כתובה, היתה רכות, היתה סיבה, סובב ומסובב, נושא ונשוא.

     

    היינו מחליפים בינינו "חוברות", עטופות בעיתון. וכשהיא היתה חוזרת אליך למגירה, נערת השער העירומה, פתאום היית מרגיש לרגע שבעצם התגעגעת. מה שאומר שהיית זוכר אותה לפרטי פרטים. יענו מכרה שלך.

     

    היום זה קל יותר, מעבירים דיסקים, שולחים לינקים, מחפשים את מילת החיפוש הנפוצה ביותר במנועי החיפוש, מגיעים לאין סוף, פשוט לכמות בלתי נתפשת של פורנוגרפיה מקוטלגת.

     

    אבל דווקא הזרות הזאת והזוית של ההצצה מאפשרת לרגע להיות עם עצמך, עמוק בתוך הפנטזיה, להרגיש שלא רק שהיא שלך - היא תהיה תעשה בדיוק רק את מה שתרצה, בטח שתרצה.

     

    • "אני גבר", מיצב אינטראקטיבי של קליוסטרו, יוצג בתערוכה הקבוצתית "פורנוגרפיה אהובתי", שתיפתח ב-2.8 בשעה 20:00 ב"בית האמנים" בתל-אביב. 

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מתוך המיצב "אני גבר"
    הצצה מהסוג האישי
    אחוות גברים?
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים