אולמרט בכנסת: ביקורת המדינה הפכה לקרקס

זמן רב חיכו בכנסת למה שכבר זכה לכינוי "ההצגה הכי טובה בעיר", והבוקר (יום ד') - רגע לפני היציאה לפגרת הקיץ - זה קרה: ראש הממשלה ומבקר המדינה, ראש בראש בוועדה לביקורת המדינה.

שני האישים לא איכזבו וסיפקו את הסחורה כשתקפו זה את זה, עקצו איש את רעהו אך לא היישירו מבט אל מבט. בין השאר אמר אולמרט: "אני חושב שביקורת המדינה הפכה מזמן לקרקס. יש לי הרבה כבוד לביקורת המדינה, ויש לי מעט מאוד כבוד למי שהופך את הביקורת לקרקס". בצאתו מהדיון אמר המבקר על כך: "הביטוי הזה היה שלא במקומו, הוא חמור, ואני מניח שכל הציבור מסתייג ממנו".

אולמרט התייצב בוועדה כדי להתעמת עם שאלות לא פשוטות בפרשת מרכז ההשקעות וההטבות שניתנו לחברת ת.ס תעשיות סיליקט, המפעל שנמצא בלב הביקורת. באותו החדר, ממש על ידו, ישב השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, מי שפרסם לא מכבר דו"ח חריף בפרשה. בין השניים חצץ רק יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ זבולון אורלב (מפד"ל), יוזם הדיון. 

"אין בין הדו"ח לבין מה שקרה במציאות ולא כלום", אמר ראש הממשלה, "קראתי את מה שהיה כתוב בדו"ח, ואני לא מקבל את הפרשנות ששם. פעלתי על פי חובתי ושר שלא היה עושה כן, היה מועל בתפקידו". אולמרט המשיך וטען כי עסק אישית בהמון חברות מתוקף תפקידו, ות.ס סיליקט היתה רק אחת מהן. 

"העובדה שמישהו חבר שלך או לא חבר שלך לא משנה את הרקע. ההתייחסות היתה קשורה לצורך הענייני שהלם את המדיניות של משרד התמ"ת להקים מפעלים, וכמה שאפשר. ההטבות שניתנו למפעל תאמו את מדיניות המשרד", הבהיר ראש הממשלה ואף הסביר כי פנה למרכז ההשקעות בעניין המפעל כתוצאה מכך שזמן הזכאות עמד לפוג, ומרכז ההשעות של התמ"ת לא פעל. "פניתי אליהם ואמרתי 'תדונו בבקשה שלהם ותקבלו איזו החלטה שתקבלו, רק תגיעו להחלטה'. לא אמרתי איך לפסוק ולא אמרתי מה לפסוק. ההחלטה הזאת היתה החלטה נכונה". 

כשהמבקר הגיב לדברי אולמרט הוא התמקד בטענה עיקרית אחת: פעולתו של אולמרט הייתה כרוכה בניגוד עניינים כאשר נקט במהלך הנוגע לחברו ולמי שאף ייצג אותו משפטית באותה התקופה. לינדנשטראוס אמר כי כבר נקבע במקרים משפטיים דומים, כפסק דין שבס, שמדובר בהתנהגות שיש בה עבירה פלילית.

המבקר אף טרח והקריא את כללי האתיקה הנדרשים מאנשי הציבור, ואמר לאולמרט: "לך כשר אסור להתערב בהחלטות המרכז להשקעות. אתה צריך לתת לאנשי המקצוע לטפל בדברים שהחוק הסמיך אותם. סוגיית טוהר המידות היא שעומדת כאן לדיון. הצעד הקטן והמינימלי היה לקום ולהגיד אני פוסל את עצמי... עסקת במשהו שאסור היה לך לעסוק בו. אולי רצית לקדם את החבר שלך, אולי עסקת בזה מסיבות אחרות, אך בכל מקרה אסור היה לך לעשות זאת". 

לינדנשטראוס אמר כי על אולמרט היה לדעת את הדברים, שהרי "הוא עורך דין טוב מאוד, ולמדתי זאת מתיקים שקראתי בהם הופיע כפרקליט". אולמרט עקץ בחזרה, ואמר: "בכלל לא הופעתי בתיקים בתור עורך דין".

חברת הכנסת שלי יחימוביץ' תקפה את אולמרט בדיון ואמרה: "ממשלת ישראל אינה מועדון חברים ולא ייתכן שהמסלול הירוק ייפתח עבורם. החומר הועבר ליועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, לפני שלושה חודשים ויש לי תחושה שהקמפיין נגד המבקר מכוון כעת נגד היועץ המשפטי לממשלה. אני רוצה לשגר אל היועץ מסר לא לפחד ולעשות את עבודתו נאמנה".

הדו"ח: חשד לפלילים

הפרשה המדוברת נוגעת לתקופה בה כיהן אולמרט כשר התמ"ת בממשלת שרון. לפי הדו"ח של לינדנשטראוס, הוא ניסה לקדם את ענייניו של חברו ושותפו לשעבר, עו"ד אוריאל מסר. "עוזריו פעלו כזרועו הארוכה, מעורבותם בעסקה הייתה יותר מפעולה מינורית לטובת היזם", כתב המבקר, שקבע כי בפרשה עולים חשדות פליליים וחשש לפגיעה בטוהר המידות.

בעקבות הדו"ח יזם אורלב את הדיון וזימן את ראש הממשלה, שבתחילה נמנע מלהגיע. לבסוף, לאחר שנשק הזימון באמצעות צו נשלף, נעתר אולמרט והודיע שיופיע לדיון.  אשפוזו של אורלב דחה שוב את הדיון מתחילת החודש להיום.

הרבה "דם רע" זרם בחודשים האחרונים בין אולמרט ללינדנשטראוס. נוסף על הפרשות האישיות שנקשרו בשמו של ראש הממשלה, התעמתו השניים סביב הדו"ח האחרון שהוציא משרד המבקר בעניין טיפול הממשלה והרשויות באוכלוסייה האזרחית במלחמת לבנון השנייה. "ליקוי מאורות", כך הגדיר לינדנשטראוס את התפקוד הכללי, ואת אולמרט האשים בכישלון אישי.