מה יש לך?

לפני שבועיים התארחה נערה הסובלת מאנורקסיה בתוכנית "יש לה את זה" של קארין מגריזו. הסיפור כמובן היה מזעזע, הבחורה מסרבת לאכול והגיעה לתוכנית כדי להזהיר בנות אחרות. מגריזו עשתה כל שביכולתה לשכנע אותה שתזונה זה מוי כיף. מי יודע? אולי בהפסקה הן חלקו יחד סלט. בלי רוטב.

שלא תבינו אותי לא נכון, המאמר הזה לא יוצא כנגד מגריזו. היא מקסימה ונעימה כמגישה והיא בטח לא הראשונה שמנסה להאכיל רעבים בטלוויזיה. דוד שלה, דודו טופז ליווה בתוכניתו "הראשון בבידור" לאורך כמה חודשים נערה אנורקטית עד שהבריאה. גם כשמגריזו מזהירה מניתוחים פלסטיים או מספקת מומחים שילמדו אותנו איך להתאפר/להסתרק/ לצבוע את הבית תוך רבע שעה היא לא חורגת ממנעמי הפרה־פריים הלגיטימיים, שאודטה עשתה מהם תנ"ך.

הבעיה של מגריזו היא שעם המכובדים שלעיל אני יכולה להזדהות. איתה זה יותר קשה. אופרה ווינפרי בנתה קריירה שלמה על שומן, עוני וכיעור, ובכל הזדמנות היא מזכירה מאיפה היא הגיעה וכמה נעליים יש לה היום; מרתה סטיוארט היא סבתא נחמדה שלא שילמה מיסים ומבינה לא רק בסבונים, אלא גם מתי צריך להתכופף בזמן הרחצה בכלא; אודטה לא מפסיקה לדבר על הטאיירים והגירושין שלה וטופז הוא הישראלי המכוער שקיים אצל כל אחד מאיתנו.

אבל כשמגריזו מקטרת אני לא מרגישה הזדהות או אחווה. נכון, היא עשתה סיליקון ומתחרטת, אבל מה שנכנס יכול גם לצאת. נכון, היא מחפשת את עצמה כמו כולנו, אבל היי, היא מצאה אותה בערוץ 2! ונכון, היא רווקה בת 30, אבל תנו לי רגע לנסות להיזכר אם ברשימת האקסים שלי אפשר למצוא את איתי תירוש, עפר שכטר וציון ברוך.

כן, אני יודעת, גם לבחורות יפות יש צרות. אבל אם מגריזו רוצה להפוך להיות כוהנת הלייף סטייל החדשה שלי, היא צריכה לעבוד יותר קשה כדי להוכיח שהיא לא מושלמת. כהתחלה היא יכולה להגדיל. את ההמבורגר. והצ'יפס.