חתונה ירושלמית: לנגן בלי גיטרה, להרגיש עם

ט"ו באב כאן, ועונת החתונות בעיצומה. בעוד שרוב הזוגות נתקלים בשאלות המוכרות - אולם או גן, שמלת כלה קנויה או מושכרת, להקה בהופעה חיה או די.ג'יי - לזוגות מהציבור החרדי אשכנזי בירושלים יש שאלה אחת פחות.

בחברה זו פשט המנהג לערוך חתונות בסגנון ה"פויקער" (מתופף ביידיש). הכוונה היא לחתונות בליווי תופים וזמרים בלבד - בלי להקת נגנים, בלי חצוצרות וחלילים, בלי סולואים של גיטרה. דב הנדלר, זמר חסידי שעורך עם להקתו חתונות בסגנון זה, התחקה אחר שורשי המנהג וגילה את הסיפור הבא:

בשנים תרכ"ה-תרכ"ו (1865-1866) פרצה מגיפה בירושלים והפילה חללים רבים. רבי מאיר אוירבך - הרב מקאליש, שהיה אז רב חשוב בירושלים, הלך להתייעץ עם רבו בחכמת הנסתר, רבי רפאל ידידיה אבולעפיה, מדוע ועל מה יצא הקצף. רבי מאיר כתב על פיסת קלף את שאלת החלום, קרא קריאת שמע בבכיות ובתחנונים ושכב לישון על מיטתו כשהקלף מתחת למראשותיו.  

בלי חצוצרות - ה"פויקער"

בחצות הלילה התעורר לפתע משנתו והוא רואה לנגד עיניו את הפסוק: "הנה זו עומד אחר כותלינו משגיח מן החלונות מציץ מן החרכים". רבי מאיר נפל ממיטתו והתעלף. כשהכרתו שבה אליו, הוא התעטף במעילו ויצא באישון לילה אל רבו, הרב אבולעפיה, כדי שיפרש לו את פשר הפסוק. הרב אבולעפיה הסביר לו: "הנה זה עומד אחר כותלינו" - זהו הכותל המערבי התובע את עלבונו. שמחתו של כל אדם מישראל בעת נישואי בניו ובנותיו אינה יכולה להיות שלמה, כשבית המקדש עומד בחורבנו. והנה עורכים יהודי ירושלים את חתונותיהם בלווי כלי זמר ומנגנים! על כן התיר הקב"ה את בשרנו כצבאות וכאילות השדה.

עם השנים התקבלו פירושים שונים לגזרה. יש הסוברים שמותר לנגן בחתונות בירושלים רק בכלי אחד - תוף בלבד. יש הסוברים שכלי אחד יכול להיות גם כלי נגינה אחר, כמו קלרינט או גיטרה. יש המקילים עוד יותר וסוברים שכלי אחד יכול להיות גם אורגן. מאחר שאין זו הלכה בשולחן ערוך, כל משפחה הולכת לפי הרב הפוסק שלה.

הנלדר מספר כי בעבר התזמורת הירושלמיות היו לא יותר מאשר אדם אחד שגם תופף וגם שר, אך עם השנים הצוותים החלו להשתכלל ונוסף עוד זמר ועוד זמר, עד שנוצר צוות מקצועי. גם הנדלר מופיע עם להקה משלו, המונה  חמישה זמרים ושני מתופפים. אחד הזמרים שר דרך מיקרופון מיוחד שנקרא אוקטאבר, שהתפקיד שלו הוא להוריד את טון השירה בטון או שניים, מה שבעצם נותן לו צליל של גיטרה בס. הוא לא שר מילים אלא את צלילי הליווי - אקורדים.

לדברי הנדלר, ניגון ירושלמי הוא משימה לא פשוטה כלל: "לשיר עם מוזיקה זה לא חוכמה כמו לשיר עם זמרים ועם תופים, צריך תיאום מושלם בין הקולות, דיוק בטונים ובקצב, צריך גם טכניקה של שירה ופיתוח קול כדי לא לצאת צרוד מחתונה כזו". אם תרצו להתרשם איך נשמע, רק לחצו play על הנגן שלעיל. תיהנו.