אל תגידו שלא הזהרנו
השקט היחסי מטעה: בצה"ל ערוכים להיכנס לעומק חמאסטן, מול כוח מסודר של 13 אלף חיילים, מצוידים בטילי נ"ט כמו של חיזבאללה ואולי גם קטיושות. מה חשבו קצינים בכירים ערב פינוי הרצועה - ומה הם אומרים שנתיים אחרי?
את הדברים האלה השמיע לאחרונה מי שהיה אמון על הערכת המודיעין הישראלית לקראת הנסיגה מעזה ובמהלכה. אלוף (מיל') אהרון זאבי פרקש, ראש אמ"ן לשעבר, הוזמן לשאת דברים בכנס של המכון למחקרי ביטחון לאומי שעסק במלחמת לבנון השנייה. אחד הנוכחים באולם ניסה לעקוץ אותו בכל הקשור לרמת המידע וההערכה שסיפק הגוף בראשו עמד. פרקש, כיום חוקר במכון, דחה את הדברים מכל וכל, ולמעשה טען כי הכתובת לכל מה שהתרחש בשנתיים האחרונות בחזית הדרום, הייתה על הקיר. מקבלי ההחלטות מצידם קראו, שמעו - ובחרו לקחת את הסיכון.
שנתיים לאחר פינוי הרצועה ופריסת הכוחות מחדש לאורך גדר המערכת, במערכת הביטחון יש תחושה לא קלה של החמצה. קצינים בכירים לשעבר - וגם כאלה המכהנים היום - זהירים מאוד באמירותיהם. אולם טון הדיבור אינו משתמע לשני פנים. רק באחרונה, בשיחה עם כתבים צבאיים, הודה קצין בכיר במטכ"ל כי מדובר בסיר לחץ ביטחוני. הוא דיבר על התנגשות בלתי נמנעת ולא היסס לקרוא לילד בשמו: קטיושות מעזה, העריך, הן רק עניין של זמן.
קללת פילדלפי
אם מנתחים את המצב בשטח, על פי המידע שנאסף בצה"ל, אין ספק שיש מקום לדאגה. "הבעיה המרכזית שלנו", אומר גורם צבאי, "היא שכלפי חוץ - עזה נראית מאוד שקטה. יש אמנם מטחי קסאמים ואז כל העיניים נשואות דרומה, אבל בפועל, הרקטות הללו אינן הדבר שהכי מדאיג אותנו. באופן פרדוקסלי, זה נמצא בתחתית רשימת האיומים".
ההסבר הזה אולי מבהיר את התמונה כולה: עבור רבים בישראל, רצועה עזה מאז ההתנתקות שקטה יחסית, ולא בטוח ששווה לסכן ולו חייל אחד עבור עימות במקום. אבל במערכת הביטחון
אותו ציר מקולל - הזכור היטב לכל אזרח ישראלי, מאז חיפשו בו חיילי צה"ל בידיים חשופות את חלקי גופות חבריהם שנהרגו בפיצוץ נגמ"ש - הוא ללא ספק נקודת התורפה העיקרית. "לישראל אין כמעט יכולת לשלוט במה שקורה שם", אומר בכנות גורם ביטחוני, "הכל תלוי בכוח הבינלאומי, ומאליו ברור כי לו אין מוטיבציית יתר". בפועל, השער הזה שבין הרצועה למצרים אינו מהווה רק בעיה של הברחות אמצעי לחימה, אלא בעיקר של מאות פעילי חמאס אשר יוצאים ל"לימודים" באיראן ושבים ללא בעיה לחאן-יונס ורפיח, כדי ללמד את חבריהם כיצד מכינים מטען ואיך משדרגים את טווח הרקטה.
חזרה גנרלית בלבנון
מנתוני צה"ל עולה כי מאז ההתנתקות ועד אמצע חודש יולי החולף נהרגו 584 מחבלים ברצועה, ועוד כאלף נפצעו. גם 54 אזרחים מצאו את מותם בקרבות השונים. בישראל קברו 12 - מחציתם אזרחים, היתר חיילים. "גם הנתונים הללו מספרים את כל הסיפור", אומר אחד הקצינים. "יצאנו מהרצועה עם נימה מאוד אופטימית, הבהרנו לצד השני שמרגע זה ואילך לא נסבול כל פעולה עוינת נגד ישראל ונגיב בחומרה. אבל המספרים מלמדים ששפיכות הדמים נמשכת. מאות הרוגים פלסטינים מסבירים כמה מתח קיים במקום הזה, ויחד עם מה שקורה שם היום, קשה להיות אופטימיים".
בקרוב ייכנסו לתפקידם בצמרת צה"ל שניים שהיו אז: דן הראל, אלוף פיקוד דרום בזמן ההתנתקות, התמודד הן עם התושבים המפונים והן עם ההיבטים הביטחוניים של התוכנית. בקרוב, מכיסא סגן הרמטכ"ל, ייתכן ויראה כיצד צה"ל נלחם בתוך רצועת עזה - ומנסה לתקן אולי למזער נזקים. כמוהו גם תת-אלוף אביב כוכבי, האחרון שסגר את השער בכיסופים כמפקד אוגדת עזה, וישוב בקרוב לפקד על חטיבת המבצעים במטכ"ל. "זה מעניין ששני אנשים שהיו הבכירים ביותר בשטח בתקופת ההתנתקות חוזרים באותו זמן לתפקידי מפתח בצה"ל, וייאלצו להתמודד עם אותה גזרה בדיוק, בה חיים 1.2 מיליון נפש על פני 360 קמ"ר. זה אפילו די מסתכל שאחרי שנתיים, המצב מורכב ונפיץ הרבה יותר", אמר קצין בכיר בצה"ל.
תא"ל (מיל') שלמה ברום - לשעבר בכיר במחלקת התכנון האסטרטגי של אגף התכנון, וכיום איש המכון למחקרי ביטחון לאומי - סבור שניתן היה לצפות את ההתרחשויות הפוליטיות והביטחוניות ברצועה עוד לפני היציאה ממנה. "מעצם הגישה החד-צדדית שננקטה, אין סיבה להניח שיציאה כזאת תביא לשקט". ברום מדגיש כי גם בחיבור שבין עזה לגדה, יש פוטנציאל הסלמתי. "אנו עוצרים מבוקש בשכם - מגיעה תגובה בצורת קסאמים מעזה; אנו מגיבים - ויצרנו הסלמה". בעתיד, הוא חושש, אם וכאשר ייפתח עימות - הוא עשוי לזלוג גם לגדה. "יש שם עדיין תאי טרור פעילים, שהחליטו כרגע להוריד פרופיל אבל בהחלט יכולים ללכת בדרך אלימה, אם בעזה ישתנה המצב".
כמעט כל גורם ביטחוני, המנתח את המצב העכשווי בעזה, עורך הקבלה זהירה למה שאירע בדרום-לבנון בשש השנים שקדמו למלחמת לבנון השנייה. יש המזהירים כי המתנה ארוכה מדי לטיפול ברצועה תביא לתוצאה עגומה עוד יותר מכפי שראינו בקיץ 2006. "ההבדל היחיד", מסביר אחד הגורמים, "הוא שצה"ל ערוך ומוכן לבצע בעזה פעילות רחבה ומקיפה, כולל אימונים והכנות פרטניות. הכדור נמצא כרגע אצל הדרג המדיני".
לפנייה לכתב/ת 
