דני יתום

- במלחמה אתה פועל כמו מכונה. אין זמן לחשוב או לפחד. אם לא פתחת באש ראשון, מי שמולך יפתח באש לכיוונך. זה כמובן מוכרח לבוא בליווי התחושה שהמשימה שלפניך צודקת.

- אני לא זוכר שאי פעם חשתי אחריות להריגתם של חפים מפשע. אבל מעולם לא ששתי ללחוץ על ההדק.

- את התפקידים שמילאתי מעולם לא תפסתי כעבודה. תמיד הרגשתי שמדובר בשליחות, ושאם אני לא אבצע אותה, לא ברור מי כן.

- יצר הרפתקנות מוכרח לבוא עם בקרה. כראש המוסד השתתפתי במבצעים וסיכנתי את עצמי, אבל לא לשם הסכנה. אני הרפתקן, לא מתאבד.

- אפשר להתרגל לכל דבר, גם למחשבה שאתה מצוי בסכנה מתמדת. ההבדל היחיד בין איש של עסקים חובקי עולם לאיש ביטחון שנע ונד במסגרת משימותיו, הוא הסטטיסטיקה שניצבת לרעתו של איש הביטחון.

- לאנשים נדמה שזוהרו של המוסד הולך ומתעמעם, ואין לזה הצדקה. כשלצבא או לשב"כ יש הצלחות, כולם יודעים עליהן והן מאזנות את הכישלונות. מה שמתפרסם בהקשר למוסד זה רק הכישלונות. הרי הפעולות במדינות שבהן הוא פועל הן לא חוקיות, ולכן חשאיות.

- זה לא נורמלי להיות לוחם בגיל 18, אלא שאנחנו לא מדינה נורמלית. הילד נולד, ובגיל שש כבר מדברים איתו על להיות חייל. עם השנים, האתוס של הלוחם פשוט הפך לחלק מההוויה הבסיסית של חיינו.

- פוליטיקאים כבר מזמן שכחו שהם עובדים בשירות הציבור ולא להפך. ביום שיפסיקו להגיד עלי שאני עוף מוזר, אני אפרוש. מה זה עופות מוזרים בפוליטיקה? ישרים, הגונים, חושבים את מה שהם אומרים ואומרים את מה שהם חושבים, לא מזגזגים, לא עושים שום דבר כדי למצוא חן, מסתכלים על עצמם במראה ולא משפילים עיניים.

- כדי להגיע לתפקידים בכירים לא חייבים להיות מניפולטורים ולעשות שטיקים. את הדוגמה וההשראה אני שואב מיצחק רבין, איש אמיץ שפיו וליבו היו שווים, שידע להתייחס לבני אדם. לצערי הדוגמה נרצחה.

- אני לא מאמין בגורל. מנקודת המבט שלי, אנחנו משפיעים על אורח חיינו יותר מישות עליונה שמכוונת אותם. גם אם נצטט את המקורות, "הכל צפוי והרשות נתונה", נבין שאמנם לא תוכל לשנות את מועד לכתך — אבל תוכל לשנות את מה שיהיה עד לאותו רגע.

- בין האדם לתדמית שנדבקת אליו אין ולו כלום. שמעתי שאני מרובע, ואני מודיע: אני לחלוטין לא מרובע, רק מסודר ומאורגן. תמיד ידעתי שאם לא אשליט משמעת ברזל תחת פיקודי, אחזיר יותר ויותר ילדים להוריהם בארונות.

- כדי ללמוד מטעויות אתה חייב קודם כל להניח על השולחן את כל השגיאות שעשית. כך למדתי כחייל צעיר בסיירת מטכ"ל, וכך אני עושה עד היום: אחרי כל אירוע ופעולה צריך להתפשט לחלוטין ולהיטהר מכל מה שהיה.

- יש דברים שמוטב לא לדעת, כי הדאגה מכרסמת בכל עצב ובכל נים בגוף. אצלנו בבית קרה מצב מאוד מורכב כששלושה בנים היו בשירות צבאי ביחידות קרביות בו זמנית. ידעתי על הפעולות שבהן הם השתתפו, אבל לא גילינו לאשתי כדי שהיא לא תדאג.

- ברגע שאתה נולד עם משהו, אתה מתרגל אליו. יות'ם ביידיש זה יתום. לא מפריע לילדי או לנכדי להסתובב עם השם הזה, וגם אני מעולם לא חשבתי לשנות את שמי.

- כבר לא רואים עלי, אבל אני ג'ינג'י. פעם הייתי מהיר חימה שמגיב מהר מאוד, אבל למדתי עם הזמן לספור עד עשר, לקבל ביקורת ולהפנים דברים. ככה זה, השנים מחשלות.

- החוסן הנפשי של נשים לא נופל בדבר מזה של הגברים. נשים חושבות במונחים פחות קונבנציונליים ויותר מאתגרים מגברים, והן יותר פתוחות לשינויים ומוכנות להקשיב לטיעונים הגיוניים. זה בשונה מגברים שמאופיינים בקיבעון מחשבתי.

- נישואים מחייבים הבנה שזו שותפות לכל החיים. ובשותפות התוצאה צריכה להיות ווין־ווין. זה לא משחק שיש מנצח ומפסיד. אם כן, הנישואים נדונו לכישלון.

- להיות סבא זה ללמוד להפוך לשלולית. במקרה שלי, לאור העובדה שהחמצתי הרבה מהאבהות, זה לגלות את כל חוויית הליווי של ילדים קטנים. כשהנכד הגדול התחיל ללכת, עמדתי נפעם ואשתי שאלה אותי: מה אתה נפעם? זה קרה לנו חמש פעמים בבית.