שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    נאחז בציפורניים

    טרנט רזנור, המוח מאחורי "ניין אינץ' ניילז", צלל לגיהנום ושרד בשביל לספר. מי שהתחיל את דרכו בחדרי שירותים של אולפנים, עבר שנים של דכאון, סמים ואלכוהול ונמצא היום בעיצומו של סיבוב הופעות עולמי, כבר לא רוצה להיות רוק סטאר. אתם אפילו מוזמנים מבחינתו לגנוב את המוזיקה שלו. רגע לפני שהוא מגיע לישראל, הוא מבקש שרק תמשיכו להגיע להופעות

    אחרי יותר מ-20 שנה של עשייה מוזיקלית מופלאה, טרנט רזנור כבר לא דופק את הראש בקיר. האיש המוכשר עם העיניים החודרות והמבט הרציני, יושב בחדר קטן מאחורי הבמה המרכזית בפסטיבל "זיגט" בבודפסט עם בקבוק מים לידו, ונראה כמבוגר האחראי בטיול השנתי. רגע לפני שהוא כובש את הבמה מול 50 אלף איש, הוא שופך את כל מה שעל ליבו.

     

    "Year Zero", האלבום החדש של "ניין אינץ' ניילז", הגיע בעיצומו של מהפך אישי בחייו של רזנור. ב-5 בספטמבר הוא יגיע גם לישראל, יחד עם הלהקה האימתנית, להופעה בגני התערוכה בתל-אביב במסגרת orange music. מאחורי הקלעים רזנור נראה רגוע ושלו. כשהוא מדבר, הוא נינוח על הספה שבחדר הקטן, וכל מילה שהוא מוציא לחלל אוויר, כמו המוזיקה שלו, היא מדוייקת וכבדת משקל. גם אם מדי פעם הוא זורק בדיחה או שתיים, או כשהוא משחק במכונות פינבול מחוץ לחדר, אי אפשר שלא  להבחין ברצינות התהומית שמשתלבת יחד עם הרוגע שלו. על הבמה, הוא כהרגלו נשאר רציני, אבל הרוגע נעלם כלא היה. רזנור והלהקה מתפרעים, משתוללים ושוברים את הבמה בתוך הצלילים הכבדים והבסים שנכנסים לעצמות.

     

    שנים רבות נחשב רזנור לסוג של אאוטסיידר בתעשיית המוזיקה. היצירתיות ומוזיקת האינדסטרייל המאתגרת והאפלה שנשפכה ממנו במהלך השנים, נחשבה בעיני רבים, ובצדק, למעוררת השראה, ייחודית, ומדויקת להפליא. זה בא לידי ביטוי גם באלבומים של "ניין אינץ' ניילז", גם בהופעות הענק וגם בעבודתו כמפיק של מרלין מנסון ואמנים אחרים. אבל הדרך אף פעם לא היתה קלה. בתוך כל המוזיקליות הבלתי פוסקת, גם הדיכאון, הטירוף וגם כמעט המוות, הופיעו מעבר לפינה.

     

    "תמיד הייתי כמה דרגות מתחת למאניה דפרסיה, גם לפי הרופאים", מספר רזנור ל-ynet על התקופה הקשה שהגיעה בשנות התשעים, "בנוסף לכך, אני לא ממש טוב במצבים חברתיים. אז הקמתי להקה ובה אני יכול להוציא החוצה את הרגשות שלי, ולהפוך אותן למשהו בעל יופי. אבל באותה העת זה גם קשה, והייתי חושב: 'במילא אף אחד לא רוצה לשמוע את המוזיקה שלי'. אף פעם לא הרגשתי כל כך נוח בתפקיד הזה. כשאני נשאר לבד עם עצמי והכלים שלי, אני יכול לומר לעצמי שכל מה שאני עושה זה לא טוב. הייתי אומר: 'איך אני פאקינג אכתוב שירים חדשים? אני לא כזה טוב'.


    רזנור על הבמה בזיגט. "לא מרגיש בנוח"

     

    "למדתי שאם אני אשתה כמה משקאות אז אני ארגיש יותר טוב עם עצמי, ואוכל להתמודד עם ראיונות או עם אנשים, וככה אוכל לחיות עם הציפיות של אחרים כלפיי, כי אני לא חושב שאני כל כך מרגש. אני קורא מה שאנשים כתבו עליי, וזה נשמע לי כמו מישהו קול, אבל אני יודע שאני לא קול. בזמן שזה קרה, הוצאנו תקליט מאוד מוצלח, וכולם הסתובבו סביבי ורצו להיות חברים שלי. פתאום קלטתי שאני יכול לקנות בית. בחיים לא דמיינתי את זה. הייתי המום מדברים קטנים כמו ברזים, לא ידעתי שאני צריך לקנות ברזים, חשבתי שהם פשוט מגיעים עם הבית.

     

    "ואז המשקאות הפכו להרבה מאוד משקאות, ומישהו גם גילה לי מה קוקאין יכול לעשות. אז חשבתי: 'עוד יותר טוב!', עכשיו אני יכול לדבר עם אנשים על... כלום. והרגשתי שאני הופך למשהו שבכלל לא אהבתי. התחלתי לאכזב את עצמי ברמה אמיתית, לא רק בראש שלי. הפכתי לבחור שלא רציתי להיות. הבחור השיכור, הבחור שמביך את עצמו. הייתי כל כך שקוע במקום הזה, שלא יכולתי להפסיק. ביליתי כמה שנים כשאני דופק את הראש בקיר ומוריד לעצמי את הביטחון. אבל בסוף, כמו כל מכור, הגעתי לצומת דרכים, ובה או שאתה הולך למות, וזה לא משהו זוהר, או שתצטרך לעשות כל מה שאתה יכול בשביל להפסיק להיות כמו שאתה. זה קרה לי ב-2001. והחלטתי שאני אעשה הכל בשביל לא להיות במחזוריות הזו".

     

    כשהגיע אותו הרגע, רזנור החליט לעשות צעד ולהקשיב לכל מה שאמרו לו. כי ללא ספק, הוא כבר לא ידע על מה הוא מדבר. "הייתי אומר לרופאים: 'אתה לא מכיר אותי, אני שונה מאחרים', אבל זה לא היה נכון, הייתי בדיוק אותו דבר כמו כל קבצן ברחוב, רק שלי היו כמה שנים עם מזל", הוא נזכר, "נמאס לי. אחד הדברים שאמרו לי זה לקחת פסק זמן, לנוח, במקום לרדוף אחרי משהו שלא קיים. אז עשיתי את זה, לקחתי כמה שנים הפסקה ורציתי לראות אם אני יכול לשרוד כבנאדם ולאהוב את עצמי מחדש, והצלחתי.


    יכול להופיע גם כשהוא פיכח 

     

    "כשהתחלתי לעבוד על האלבום הקודם ‘With Teeth’, לא ידעתי אם אצליח לכתוב מוזיקה, לא ידעתי אם הרסתי לעצמי את המוח, אם אני כבר זקן, או אם אני אמור להיות דפוק בשביל לכתוב שירים. הגעתי לנקודה שאני צריך לענות על השאלות האלה, וגם אם התשובות יהיו: 'אתה לא יכול לכתוב יותר' או 'המוח שלך הרוס', אז זה יהיה עצוב, אבל בסדר. וככה התחלתי את האלבום שהחזיר אותי לדרך. זה לא האלבום הכי טוב שאי פעם עשיתי, אבל ראיתי שאני יכול לכתוב שירים, להקליט ולצאת לסיבוב הופעות כשאני פיכח, לעבור משברים ולעלות על במה מול אלפי אנשים, ולדעת שאנחנו עלולים לפשל. קיוויתי שלא נפשל, אבל גם אם כן, אז מה? זה כבר קרה פעם".

     

    מציאות חילופית

    לאחר הדרך הארוכה של "With Teeth", רזנור, אדם חדש, החל לעבוד על "Year Zero", האלבום בעקבותיו הוא גם מגיע לארץ ביחד עם המוזיקאים האדירים: ג'וש פריז, ג'ורדי ווייט, ארון נורת' ואלסנדרו קורטיני. מלבד היותו אלבום מצוין, מה שהגיע יחד איתו הדהים תעשייה שלמה. רזנור יצר מיתולוגיה שלמה שמתארת את האלבום ושתל אותה כרמזים וצפנים נסתרים  באתרי אינטרנט, בתאי שירותים בהופעות של הלהקה, בתחנות רדיו ועל חולצות.


    "ניין אינץ' ניילז". בדרך לישראל

     

    כדי להבין את כל מה שהתרחש במהלך הזה, צריך כמה ימים של הקשבה. אבל רזנור מסביר בקצרה: "כתבתי את האלבום עם סיפור, אבל לא ידעתי איך להעביר את הסיפור בצורה הטובה ביותר. חשבתי אולי להוציא אותו כספר, או לכתוב אותו בתוך דפי העטיפה של האלבום, אבל זה לא הרגיש נכון, וגם אף אחד לא קונה דיסקים בימינו".

     

    בסופו של דבר, הסיפור הפך למשחק מציאות חלופית (ARG) שזכה לתשואות רבות ככלי קידום ושיווק יוצא מן הכלל. "זה לא אמור היה להרגיש כמו משחק", אומר רזנור, "רציתי שהמוזיקה תהיה מרכז העניין. שכרתי את אנשים שירכיבו את זה ושילמתי להם בעצמי, אפילו לא פניתי לחברת תקליטים, כי כל מה שחושבים שם זה איך למכור רינגטונים. אני חושב שזה יצא ממש קול. וזה עשה את מה שרציתי שזה יעשה. מתחילת העבודה החלטנו שלא להגדיר את זה כשיטת שיווק. אני יודע שזה מתפקד ככלי שיווק וזה מוכר את העניין שבתקליט. אבל זו לא הייתה המטרה. זו פשוט עטיפת האלבום, מחולקת לכמה חלקים".

     

    כשהכל הושלם, רזנור הרגיש מחוזק. "הייתי בחור חדש", הוא אומר, "כזה שיכול לגשת שוב לחברות התקליטים ולומר להם: 'פאק יו'".

     

    זה בסדר לגנוב מוזיקה

    "פ'אק דם", זו הגישה המוצקת של רזנור שהתגבשה בזמן האחרון כלפי חברות התקליטים הגדולות. עשרות אלבומים מאחוריו, אבל היום, עם מבט לעבר העתיד, רזנור רואה את הדברים אחרת לגמרי.

     

    "בשנים האחרונות הרבה יותר קל להגיע למוזיקה", הוא מסביר, "האנשים מורידים אותה בבית, קונים אותה און ליין אבל תעשיית המוזיקה נשארה מאחור בנושא הזה. פעם הייתי מתפרנס ממכירת דיסקים, אבל היום כבר אף אחד כבר לא קונה אותם. אני עדיין יכול להתפרנס, אני פשוט אצטרך להופיע יותר ואולי למכור עוד כמה חולצות טי שירט.

     

    "חברות התקליטים לא רוצות ללכת בלי קרב, אז המוות שלהן לא ממש יעציב אותי. בכל מקרה לא הרווחתי הרבה כסף ממכירות אלבומים. אם קנית אלבום שלי ב-10 דולר, אני אולי אקבל 40 סנט. וזה במקרה שהחברה אכן תשלח לי את הכסף. התקליט הבא שאעשה זה התקליט האחרון שאני חייב לחברת התקליטים על פי חוזה. אחרי זה, אני כבר לא שם זין".

     

    אז מה תעשה?

     

    "אני לא יודע, אני כן יודע מה אני לא אעשה. אני לא אוציא תקליט ואקווה שאף אחד לא אגנוב אותו, ואז כשזה יקרה, אז אני אכעס. אם אתה לא יכול להשיג את התקליט, תגנוב את הדבר המזוין ותן אותו לחברים שלך. עשיתי אותו בשביל שאתה תוכל לשמוע אותו. משחת השיניים יצאה מהשפופרת, ואי אפשר לגרום לה לחזור לשם.


    "אם אתה רוצה לתמוך בי אז בוא להופעות"

     

    "כשהאלבום החדש יצא, בחברת התקליטים סיפרו לי שהם חושבים שהוא יימכר ב-300 אלף עותקים בשבוע הראשון. אבל האלבום מכר חצי מהכמות הזו, ומצאתי את עצמי מעוצבן כי אני יודע שהגענו להרבה אנשים, ואני יודע שלהרבה אנשים יש את האלבום על האיי-פוד שלהם. אני לא יכול להילחם בזה, ואני חושב שזה בסדר לגנוב מוזיקה ואני אומר את זה בלב שלם, כי גם אני גונב מוזיקה.

     

    "אם האלבום של הלהקה שאני הכי אוהב יגיע היום לאינטרנט, אבל אני אצטרך לחכות חודש כדי לקנות אותו בחנות - אני אגנוב אותו. ואני אנסה לזכור לקנות אותו כשהוא יוצא, אבל לפעמים אני לא עושה את זה. ואני לא רוצה לקנות את האלבום ב-iTunes, כי האיכות פחות טובה. אז 'פ'אק דאט'. אם אתה רוצה ליהנות מהמוזיקה, אז תשמע אותה, אם אתה רוצה לתמוך בי אז בוא להופעות או שאולי תקנה טי שירט".

     

    כבר לא מחפש לשבור את החוקים

    בעבר סיפר רזנור שהחל לעסוק במוזיקה ברצינות בתור ילד כי רצה לפרוץ מתוך העיר הקטנה שבה גדל. "גדלתי בעיר קטנה ומחורבנת (מרסר, פנסילבניה, א.ב) שלימדה אותך להאמין שהעולם האמיתי נמצא במקום שאליו אתה לא יכול להגיע, ושהגורל שלך מסתכם בעבודה בתחנת דלק במורד הרחוב, או אולי בקריירה צנועה וריאליסטית".

     

    ואתה חושב שהשגת את כל מה שחלמת עליו? ובמבט לאחור, יש משהו שאתה מתחרט עליו?

     

    "אני לא מתחרט על שום דבר. הלוואי שלא הייתי מבזבז כמה שנים מהחיים שלי כשיכור. אבל זה הפך אותי למי שאני, ואני שמח מזה. וגם הלוואי שהייתי בן 30, אבל אני בן 42.

     

    "תמיד ידעתי שאני אוהב מוזיקה, וברגע שנחשפתי למוזיקת רוק, ידעתי שלכתוב

    ולבטא את עצמך יכול להיות הדבר הכי קול בעולם. לחיות ללא חוקים, להתפרסם. האגו שלי גם התעצב באותו הזמן. אבל לא הייתה דרך להגיע לשם. לא היה לנו כסף או קשרים, אז פרשתי מבית הספר, ויתרתי על הרעיון של קריירה נורמלית. זה היה סיכון, לראות מה קורה אם אני באמת אנסה. אחרי כמה שנים של מחייה בעוני וכמנקה של בתי שימוש באולפני הקלטות, דברים החלו לבוא.

     

    "אני גאה בכל מה שעשיתי, אבל הרצונות שלי היום הן שונים. אני רוצה יותר לעשות את זה בשבילי. ואני חושב, 'אני יכול למכור עוד תקליטים? כן. אני יכול לזכות בעוד כמה פרסי גראמי? כן. האם זה יעשה שינוי כלשהו? לא ממש'. אני חושב, כאמן, שאני יכול לעשות מוזיקה טובה יותר, ואני יכול לעשות דברים מעניינים יותר שיספקו אותי. ועם הזמן, אני גם רוצה להיות בנאדם ולגדל משפחה, ולקבל את ההרגשה שאני עושה את הדבר הנכון".

     

    היית יכול להגדיר את עצמך כ"רוק סטאר"?

     

    "אני לא ממש יודע מה זה אומר. זה מחמיא, אבל אני לא מרגיש שיש לי הרבה משותף עם אנשים כמו טומי לי או בונו. אולי כבנאדם אני יותר בונו מאשר טומי לי, אבל הייתי גם טומי לי בעבר. כשאני מדליק את הטלוויזיה ואני רואה תוכניות כמו 'Cribs', שהן בעיקרון נועדו להעביר את חייו של כוכב הרוק, אז אני מרגיש שאני לא רוצה להיות הבחור הזה, ולחיות בגישה של 'תראה מה לי יש ולך אין'. אני לא רוצה לייצג משהו כזה בשום צורה. אבל אני לא מתלונן, הייתה לי ריצה טובה ונהנתי. הייתי בחור שלקח דברים לאקסטרים וראיתי לאן זה מוביל. כנראה שהיה לקח שהייתי צריך ללמוד. אני מוצא היום יותר אושר כאדם ממושמע וכמישהו שעובד קשה, מאשר זה ששובר את החוקים".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    רזנור. יותר בונו מאשר טומי לי
    הבסיסט ג'ורדי ווייט על הבמה
    אלבום שהוא יותר מאלבום
    עטיפת האלבום
    לאתר ההטבות
    מומלצים