שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    25 שנים לקומפקט דיסק: יום הולדת עצוב
    על רקע ימי הזוהר של שנות ה-90, בולט במיוחד ההווה העגמומי והעתיד הקודר. למרות שה-CD הוא עדיין פורמט המוזיקה הנמכר ביותר, הורדות מוזיקה ונגני מדיה דוחקים אותו מהשוק במהירות

    ב-17 באוגוסט 1982 החל קו יצור במפעל שליד האנובר בגרמניה לפלוט דיסקים נוצצים. היום מקובל לכנות את המוצרים האלה בשם קומפקט דיסקים - אז התייחסו אליהם כאל פלא טכנולוגי של ממש. שלשום צוין יום ההולדת ה-25 של הקומפקט דיסק, והעתיד שלו פסימי למדי, בהתחשב בהורדות המוזיקה ונגני המדיה שצוברים פופולריות.

     

    יש הטוענים כי התקליטורים הראשונים הכילו את סימפוניית האלפים של ריכארד שטראוס. על פי גירסה אחרת, התקליטור הראשון שיוצר היה של להקת ABBA בשם "The Visitors", בשנת 1982. כך או כך, אין מחלוקת

    בעניין העובדה כי את ה-CD פיתחו ביחד פיליפס ההולנדית וסוני היפנית. פיליפס פיתחה את הדיסק ואת טכנולוגיית הלייזר, ואילו סוני תרמה את הקידוד הדיגיטלי שאפשר השמעה חלקה וחופשית מבעיות.

     

    השראה מתקליט הוויניל

    ההשראה לעיצוב של ה-CD נבעה מתקליטי הוויניל. בדומה לחריצים על התקליט, על פני התקליטור חרוטים חריצים מעוגלים הנקראים על ידי לייזר - המקבילה למחט בפטיפונים.

     

    האור המוחזר מקודד למיליוני אפסים ואחדות והופך לצלילים. מאחר שהחריצים מכוסים בפלסטיק, אורו של הלייזר לא שוחק את פני הדיסק, והצלילים לא מאבדים מאיכותם. עם זאת, הדיסק כן רגיש לשריטות, בניגוד לאגדות על עמידותו הרבה מפני נזקים שנפוצו בימים ההם.

     

    מיתוסים נוספים נגעו לגודל ה-CD. יש מי שסבור כי הגודל תאם לתחתית לכוס בירה הולנדית. אחרים האמינו כי בכיר בסוני ביקש כי הדיסק יהיה ארוך מספיק כדי להכיל את הסימפוניה התשיעית של בטהובן. האמת, כמו תמיד, משעממת יותר. פיטר קריימר, ראש קבוצת המחקר האופטית במעבדות פיליפס בהולנד בשנות ה-70, אמר כי ההחלטה התקבלה לאחר דיונים ארוכים בשאלה מהו האורך הסביר ביותר.

     

    ה-CD יורש את התקליט

    פריצת הדרך עבור ה-CD החלה עם תחילת הייצור ההמוני בגרמניה. ב-1982 הכריזו שתי המפתחות כי המוצר שלהן מוכן לשוק, ושתיהן החלו למכור נגנים התומכים בפורמט. סוני מכרה את הנגן הראשון ביפן ב-1 באוקטובר 1982, ו-CBS בחרה ב-52nd Street של בילי ג'ואל בתור האלבום הראשון שלה שייצא לשוק בפורמט החדש.

      

    בשנת 1985 להקת Dire Straits אימצה את הטכנולוגיה החדשה והאלבום המפורסם "Brothers in Arms" היה לאחד האלבומים הראשונים מההקלטות הדיגיטליות שהוקלט במלואו בשיטה החדשה. ה-CD הפך ללהיט היסטרי.

    ב-1986 חלפו נגני ה-CD במכירות על פני הפטיפונים, וב-1988 מכירות התקליטורים עברו את התקליטים. במשך 25 השנים מאז 17 באוגוסט 1982, נמכרו למעלה מ-200 מיליארד תקליטורים בכל העולם.

     

    שנות ה-90 היו מוצלחות למדי עבור תעשיית המוזיקה. חובבי המוזיקה החליפו את הטייפים והפטפונים המיושנים במערכות קומפקט דיסק, ומכאן הדרך להפיכת ה-CD לפורמט הפופולרי ביותר הייתה קצרה.

     

    ה-CD עדיין אחראי לרוב ההכנסות של תעשיית המוזיקה, אך המכירות שלו צונחות מאז תחילת העשור, אולי בגלל שיתוף הקבצים באינטרנט, אך בעיקר מפני שהצרכנים בוחרים להוציא את כספם על מוצרי בידור אחרים, כמו משחקים, סרטי DVD ונגני מוזיקה.

     

    עתיד קודר

    חברות המוזיקה קיצצו במחירים במטרה להציל את הפורמט המזדקן, אך ללא הועיל. חנויות המוזיקה שוממות והעתיד של ה-CD נראה פסימי מתמיד.

     

    לא מן הנמנע כי זו התחלת הסוף של ה-CD: המכירות צנחו ל-553 מיליון יחידות בארצות הברית בשנה שעברה - ירידה של 22 אחוזים לעומת השיא - 712 מיליון יחידות ב-2001.

     

    נאפסטר ויורשותיה קאזה וביטורנט בתורן, איפשרו לחובבי מוזיקה לשתף שירים בקלות באינטרנט, לעתים קרובות באופן לא חוקי. לאחר מכן אפל וחברות אחרות החלו למכור הורדות מוזיקה באופן חוקי ברשת. כל אלה העבירו את הבכורה ל-MP3 ופורמטים דיגיטליים אחרים לניגון אודיו. קריימר מסביר כי הנגנים החדשים קומפקטיים יותר מהקומפקט דיסק, מכילים יותר מוזיקה ממנו, ומאפשרים למשתמשים להכניסם בקלות לכיס - יכולת אשר לא הייתה לקומפקט דיסק, ואולי זו אחת הסיבות העיקריות לגוויעתו.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    עבר מוצלח, עתיד קודר. צילום: ענת ברק
    צילום: ענק ברק
    מומלצים