הממשלה אישרה הקמת איגוד ערים לניהול הכנרת

שרי הממשלה אישרו אמש (א') את הקמתו של איגוד ערים לניהול הכנרת, שירכז את כל סמכויות הטיפול באגם. הגוף החדש, שיכלול נציגי ממשלה, רשויות מקומיות, רשות המים ורשות הניקוז בכנרת, יהיה אחראי על הטיפול בחופי הכנרת, ייאבק בהשתלטות הלא חוקית עליהם, יפקח על הדיג ופעילות הספורט הימי במימי האגם ויתמודד עם זיהומים שונים. "האיגוד יאפשר לטפל בחופי הכנרת בראייה כוללת ולנהל מדיניות אחידה, תוך כדי יצירת תיאום מרבי בין הגורמים השונים", נכתב בהחלטת הממשלה.

כיום, האחריות לניהול הפעילות בכנרת ובחופיה מוטלת על חמש רשויות מקומיות באזור, להן ניתנה הרשאת שימוש לחמש עד שבע שנים ממנהל מקרקעי ישראל. סמכויות רבות בתחומים הקשורים לפיתוח ולפיקוח על הנעשה בחופים פזורות בין

גורמים נוספים. היעדרו של גוף מתאם מקשה על הטיפול בבעיות שונות, בהן גביית דמי כניסה גבוהים לחופים, הפעלת חופים ללא מכרז, עבירות תכנון ובנייה וכן מצבן הירוד של התשתיות.

לדברי שר האוצר רוני בראון, יוזם הקמת האיגוד, "ההחלטה תאפשר את פיתוח אגם הכנרת לצד שמירתו כגוף חיוני במשק המים בישראל, יישום ושמירה על ערכי הטבע שבו". על-פי החלטת הממשלה, "פיזור סמכויות הפיקוח על הנעשה בחופים בין גופים רבים גרם לכשל תפקודי חמור. כשל זה מתבטא במפגעים סביבתיים הפוגעים באיכות המים בכנרת וברווחת הציבור כולו. ריבוי הגורמים המסדירים מקשה על ניהול אזור הכנרת, פיתוחה הכלכלי, הפעלת החופים בה ושמירה עליהם".

ייתכן שהאיגוד החדש יפתור את הביקורת הציבורית המתמשכת על הנעשה בחופי הכנרת, אולם עו"ד עמית ברכה, סמנכ"ל אגודת "אדם טבע ודין" אינו ממהר לברך. "ללא תקציבים וסמכויות מתאימות לא תוכל הרשות החדשה לפעול למען זכותו של הציבור ליהנות מהחופים", הוא מתקומם. "אנו עדיין רואים בחקיקת חוק שיכיר בכנרת כנכס לאומי ציבורי את הפיתרון האפקטיבי ביותר". ואילו מהחברה להגנת הטבע נמסר כי, "ההחלטה להקמת הרשות התקבלה רק לאחר שהופעל לחץ ציבורי משמעותי על הגורמים שניסו לטרפד אותה. יחד עם זאת, במידה ולא יהיה מימון ראוי לרשות, המהלך המבורך לא יוכל להביא לשינוי המיוחל".