"כסא הנשיא עוד לא חם - והוא משחרר רוצחים"

"פרס עוד לא הספיק לחמם את כס הנשיא וכבר הוא משחרר את הרוצחים המתועבים של אחי" - במילים קשות אלה תקף אמש (יום ג') אמנון כץ, אחיו של דני כץ ז"ל שנרצח בשנת 1983, את החלטת נשיא המדינה לקצוב את עונשם של הרוצחים.

החמישה מרצים מאסר עולם בגין הרשעתם ברצח הנער. שניים מהם הורשעו גם ברצח החיילת דפנה כרמון ועונשם אף ארוך יותר בשל כך. חתימתו של הנשיא שמעון פרס, לצד חתימתו של שר המשפטים, דניאל פרידמן, נעשתה לאחר קבלת המלצתה של ועדה סטטוטורית שקמה לצורך העניין. משמעות ההחלטה היא שעתה יוכלו המורשעים לבקש מוועדת השחרורים לנכות שליש מתקופת מאסרם. 

לדברי כץ, החלטה זו פירושה כניעה ללחצים פוליטים מתמשכים. "הוועדה הסטטוטורית מונתה על ידי שר המשפטים, הוא בחר את האנשים והוא כנראה כבר החליט מראש מה הוא רוצה שהם יקבעו. כל פעילות הוועדה הוצנעה כדי שאיש מהמתנגדים למהלך לא יקפוץ ויתנגד. אלו אותם אנשי שמאל שבמשך שנים פעלו ללא לאות ועשו כל מאמץ בשביל לנסות לשחרר את הרוצחים הללו מבחינה משפטית, והציגו אותם בכלי התקשורת כמסכנים ובדרך זו דחפו למשפט חוזר".

עוד אמר כץ כי למרות שרוצחי אחיו הצליחו להשיג משפט חוזר, בית המשפט קבע במפורש שהם אלו שרצחו אותו בדם קר. "חששנו שבמשפט חוזר הם ייצאו לחופשי, לא בגלל שהם לא אשמים, אלא בגלל שקשה להוכיח את אשמתם לאחר 15 שנה. ולמרות זאת, קבע בית המשפט קבע במפורש שהם אלו שביצעו רצח איום ונורא של ילד יהודי על רקע לאומני, וגם בערעור התוצאה היתה זהה".

"צריך לעשות מהומה גדולה"

את חיצי הביקורת שיגר אמנון לעבר הנשיא ושר המשפטים, שחתומים על ההחלטה. "בא שר המשפטים מהאקדמיה ולא ידוע לי מה דעותיו, ויחד עם נשיא מדינה שעוד לא הספיק לחמם את הכסא - כבר הולכים ומשחררים רוצחים אכזריים, או לפחות עושים את הפעילות שתביא לשחרורם המהיר. לא ייתכן ולא ראוי שנשיא מדינה יבוא וישחרר לחופשי רוצחים, ש-20 שופטים קבעו שהם רצחו את אחי.

"המדינה לא תמיד מצליחה להגן על ילדיה, אבל היא משחררת מחבלים שנתפסו - זה לא ייתכן", אומר כץ. "בשום מדינה נורמלית וחפצת חיים, זה לא יכול לקרות. כנראה שאנחנו לא מדינה חפצת חיים. צריך לעשות מהומה גדולה ואולי להוציא בג"ץ שיבלום את האפשרות שחמשת המתועבים האלה ייצאו לחופשי".

עורך הדין אביגדור פלדמן, המייצג את חמשת המורשעים ברצח הנער דני כץ, בירך על החלטת הנשיא לקצוב את עונשם. "אני שמח שלפחות בעניין שחרורם ממאסר הנושא נפתר, אם כי לדעתי התעלומה עדיין לא נפתרה ואני מאמין שהם חפים מפשע. נכון שתוצאות המשפט החוזר לא היו שונות מהמקור, אבל זה לא פוגע מהאמונה שלי שהם חפים מפשע. בתיק הזה לא היתה מעולם שום ראיה אובייקטיבית חוץ מאשר הודאותיהם, שגם אלה אינן תואמות". 

חבר הכנסת טלב א-סנע (רע"מ-תע"ל), שבפגישתו האחרונה עם פרס ביקש לקצוב את עונשם של החמישה, בירך אף הוא על ההחלטה. מח"כ א-סנע נמסר כי "בפגישתו בירושלים עם הנשיא, הוא ביקש ממנו להשלים את המהלך באמצעות מתן חנינה לאסיר סולימן אל-עביד, שהורשע ברצח הנערה חנית קיקוס".

סאגה משפטית

כץ בן ה-15 נרצח בדצמבר 1983, לאחר שיצא מביתו בשכונת דניה בחיפה. גופתו נמצאה ארבעה ימים לאחר היעלמו, במערה ליד סכנין. ב-1985 הרשיע בית המשפט המחוזי בחיפה את אחמד כוזלי, סמיר ג'נאמה, פתחי גואמה, עלי ג'נאים ועטאף סביחי בחטיפתו וברציחתו של הנער על סמך הודאותיהם.

במשך שנים רבות ביקשו המורשעים לקיים משפט חוזר, בטענה שהודו בשל לחץ פיזי ואיומים. בקשתם למשפט חוזר נדחתה ב-1991, אך בשנת 1999 החליט נשיא בית המשפט העליון דאז, אהרון ברק, כי יש לקיים משפט חוזר. בשלב הראשון התנהל משפט זוטא שבדק את קבילות ההודאות שנגבו מהמורשעים ב-1983. חבר השופטים בראשות השופטת דבורה ברלינר דחה את טענותיהם של המורשעים כי ההודאות הוצאו מהם תחת לחץ ובאיומים וקבע כי ניתנו מרצונם החופשי.

לאחר קביעת השופטים, המשיך להתנהל המשפט העיקרי, שהגיע לסיומו בשנת 2002 כשהחמישה הורשעו פעם נוספת, במשפט החוזר שנערך להם בבית המשפט המחוזי בתל-אביב.

הרוצחים הגישו ערעור לבית המשפט העליון, שנדחה לפני כשנתיים וחצי. השופטים בעליון אימצו את מסקנות המחוזי, לפיהן הודאות המערערים במשטרה בביצוע הרצח ניתנו מרצונם הטוב והחופשי. בית המשפט לא שלל את האפשרות שנגד החמישה ננקטו אמצעי חקירה פסולים, אך דחה את טענתם כי הופעלה נגדם אלימות קשה בחקירות.