גדול? בקושי בינוני
השופטים היו דביקים, התאורה זוועתית, הסאונד לא יציב ובכלל היה ארוך נורא. והיה גם כוכב נולד אחד חסר השראה. אז למה בדיוק התכוונו כשאמרו "הגמר הגדול"? אריאנה מלמד עם התוצאות האמיתיות (כולל תודה ענקית למרינה)
לאורך כל העונה החמישית, היתה שם אמנית-מבצעת אחת שכל שיר בפיה נשמע כאילו הוא נכתב עבורה בלבד, כאילו הוא מושר לראשונה, כאילו אי אפשר אחרת. תודה, מרינה מקסימיליאן-בלומין, על החיים שנתת לשירים. לא היה צפוי, אפילו לרגע אחד, שתזכי בגמר. את לא עשויה מן החומרים שמהם נולדים זמרי מיינסטרים. את, מה לעשות, באמת כוכבת.
ועכשיו – לערב הדביק ביותר בערוץ 2: כשהגמר הוא תמיד גדול, אז "גדול" פירושו המון אדם לח ומיוזע במיוחד צורח את "קסם על ים כינרת" באקסטזה, ואחר כך צורח "כןןןןןןןןןןןןןן" באותה התעלות כשצביקה הדר שואל, "רוצים פרסומות?"
כשלח כל כך, כשמיטב המחלצות ההזויות נהיות סחבות ספונג'ה, אולי נסלח ליושבים בתוכן על שהתמוססו, על שהיו משכנעים כמגבונים לתינוקות בערב "גדול" של שירה די בינונית. כך נמחל לצביקה הדר על אשד הסופרלטיבים הניגר שלו (כי כבר התרגלנו, והערב ניפרד ממנו לזמן מה וטוב שכך), ונסלח לנופת הצופים המקובץ והטובעני של השופטים שלא העזו לקלקל את השמחה ההמונית – אולי התרו בהם מההפקה שלא יקלקלו – וגם נשכח להם שלא שמעו זיופים של ממש (כן, שלומי בראל באמת עשה קרחנה. אם הקלטתם, הקשיבו שוב. ייתכן שהשופטים ישבו רחוק מדי מן הבמה ולא שמעו?)
מרינה מאחורי הקלעים. כל שיר בפיה נשמע כאילו הוא נכתב עבורה. צילום: קרן נתנזון
ו"גדול" זה נורא ארוך, ארוך כעונש מאוד לא מוצדק לצופים הנאמנים, שמגיע להם יחס אנושי יותר מצד ההפקה. במקומו קיבלו תאורה זוועתית, מין סיוט אפילפטי בגווני סלמון, ביצה קשה זרחנית ועשן, ביחד עם מצלמות מרטיטות וסאונד בלתי יציב שגרם כמעט לכולם לאנפף ולהישמע כאילו הם מתרחקים מן המיקרופונים ומתקרבים אליהם שוב, בלי שום קשר לתנועה האמיתית שלהם במרחב.
מרינה תגיע רחוק יותר
אבל "גדול" הוא בעיקר העוול שנעשה למתמודדים שלא הגיעו עד הלום. כן, הם שרו מחרוזת עם יהודית רביץ ואפילו נרשמו בה שני רגעים יפים מאוד, דואטים של רביץ עם מרים טוקאן ועם אליסה שפראגה. אלא שמעמדם האמיתי כבורג במכונת הכסף הובהר היטב כששרו סולו להמון שבחוף – ולא ראיתם אותם בבית. דקות המסך האלה היו יקרות מדי מכדי לבזבז אותן על מתנה אחרונה לבני האדם הצעירים שחלמו, הזיעו, ניסו, נלחמו, העשירו עוד קצת את הוגי המופע – ולא הגיעו. מה אמרו המפיקים לדורון רוקח, למשל? "יאללה, תן ת'נשמה, אבל שיר קצר, בדיוק מתאים לתזמון של השמפו-קשקשים?"
ו"גדול" הוא גם תואר מתאים לספין של ההפקה, בעטיו שמעתם ש"יותר מ–900 אלף קולות הצביעו" אבל זה לא נכון, כי תאוות ההכנסות עולה על הצורך לתת הזדמנות שווה לכל המועמדים. על הספין הנוסף, לפיו רק הקהל קובע, כבר עמדו חכמי-מתמטיקה שהבינו שהתפלגות קולות מצביעים יכולה להיגמר בכך שבעצם, בשלבים השונים של התוכנית, רק החלטת השופטים היא שהכריעה.
ולסיום, נבואות: מרינה תגיע רחוק יותר מבועז. בעונה הבאה ירשו לכם להצביע 10 פעמים עבור כל מועמד, או עבור כולם או מה שתרצו, העיקר שתהיו משוכנעים שהשפעתם. מרגול תגיד שוב "קול תלול מסלול" ו"אתה המלך, את המלכה". ומחר נקנה המון המון דוריטוס.
