שתף קטע נבחר

את רוצה אהבה מהסרטים, או רוצה להתחתן?

איך ייתכן שזה קורה לכולם ורק לי לא. מה לא בסדר איתי? הרי אני רואה כל מיני זוגות שונים ומשונים, אז איך הם מצאו זה את זה ואני לא מצאתי את האחד שלי? אחרי מחשבות עמוקות ותהיות הרות גורל, היתה לי הארה: אני לא מחפשת את הדבר הנכון. החלטה לקראת השנה החדשה

שנים חיכיתי לאהבת חיי האמיתית שתגיע. האמנתי שיום אחד הנסיך שלי יופיע. חיכיתי לאותו אביר על סוס לבן שיבוא, שיציל אותי מעצמי ויסחוף אותי למחוזות קסומים שלא ידעתי בכלל על קיומם.

 

זה כמובן לא קרה, וכבר כמה זמן שאני מנסה לבדוק עם עצמי למה זה לא קרה לי. איך ייתכן שזה קורה לכולם ורק לי לא. מה לא בסדר איתי? הרי אני רואה כל מיני זוגות שונים ומשונים, אז איך הם מצאו אחד את השניה ואני לא מצאתי את האחד שלי? המצב הזה נורא מתסכל ומייאש. ואני שואלת, עד מתי?

 

אז זהו, שלאחר מחשבות עמוקות ותהיות הרות גורל, היתה לי הארה: אני לא מחפשת את הדבר הנכון. מה שאני מחפשת לא קיים, או לא יכול להחזיק לאורך זמן, לכן אל לי להתפלא שאני ממשיכה לפקוד אולמות חתונה כל הקיץ בעודי לבדי.

 

הגיע הזמן להיות ממוקדת מטרה, קר ככל שזה נשמע

אני לא מכה על חטא ולא מאשימה את עצמי. זו היתה זכותי המלאה לחפש אהבה כמו בסרטים. תמיד יש תקווה שאולי זה יקרה, ולמה לחיות כל החיים בתחושת פספוס? העניין הוא שהחיפוש אחר אהבה כזאת צריך להיות עד גיל מסוים. וכבחורה שחצתה את גיל 30, אני צריכה להכיר במציאות הכואבת ולהבין שהשעון הביולוגי מתקתק והגיע הזמן להיות ממוקדת מטרה. קר ככל שזה נשמע, זאת האמת, ועלי לפעול כדי להשיג את המטרה הנכספת – זוגיות בריאה, מערכת יחסים מחייבת שתוביל להקמת משפחה.

 

הבעיה שלי היתה שרציתי להרגיש. רציתי לחוות פרפרים בבטן, זיקוקים בלב וניצוצות באוויר. רציתי לחוש משיכה בלתי נשלטת ותשוקה חייתית למושא האהבה שלי. תודו שזה נשמע כיף, ואני רציתי להיות על גג העולם. הייתי בררנית מדי ופסלתי כל אחד על שטויות שאני אפילו מתביישת להעלותן על הכתב. כל אחד היה מקבל את החותמת "לא עשה לי את זה" ונגמר הסיפור. בלי לתת צ'אנס, בלי לנסות אפילו.

 

רציתי את הקליק הזה שכולם מדברים עליו, ורציתי אותו במיידי. לא הבנתי שיש דברים שחשובים יותר, שכל הדברים שאני רוצה הם דברים שעוברים אחרי כמה חודשים או אחרי כמה שנים ושעליהם אי אפשר לבסס מערכת יחסים אמיתית לטווח ארוך. מה שחשוב באמת זה האדם שמולי, איך הוא מתנהג אלי, איך הוא מתנהג לאחרים, האם הוא חכם, בעל חוש הומור, קשוב, אכפתי, מבין ומפרגן.

 

הייתי צריכה להגיע לזה בעצמי, בדרך הקשה

אלו הן מסקנות שלא הייתי יכולה להגיע אליהן כך סתם פתאום, וגם לא הייתי יכולה להקשיב לעצות של אנשים קרובים שטענו כך כל הזמן. הייתי צריכה להגיע לזה בעצמי בדרך הקשה. מה לעשות? ככה לומדים הכי טוב. כך אני גם אהיה יותר שלמה עם ההחלטות שאקבל ועם המעשים שאעשה.

 

היום אני מבינה דבר מאוד חשוב, ויסלחו לי אלה שעדיין מאמינים באהבה נוסח הוליווד. אם להיות בוטה, יש דבר כזה שנקרא לאהוב, ויש להתחתן - וזה בפירוש לא אותו הדבר! בחורות נבונות יודעות את זה ועושות את ההפרדה.

 

אותם בחורים ש"עושים לי את זה", אלה שמרגשים אותי ומלהיבים אותי, הם לא בהכרח אלה שיהיו בני זוג קבועים ומסורים. הם מעין הרפתקה חולפת, זיכרון מלהיב ותו לא. איתם אי אפשר לבנות חיים אמיתיים.

 

אני לא אומרת שצריך עכשיו לצאת עם כל אחד ולא משנה מה. ברור שצריכה להיות תקשורת והבנה, ואפילו משיכה, אבל בוודאי לא צריכה להיות אותה תשוקה פראית והתאהבות שאופיינית יותר לגיל הנעורים. היום אני חייבת להפסיק לחפש את אותה התלהבות רגעית ולהתחיל לחפש בהתמדה בן זוג לחיים.

 

כשאני מסתכלת על רוב חברותיי שהתחתנו מעל גיל 30, אני רואה שהן עשו שיקול הגיוני ולא נסחפו להתרגשות בלתי מוסברת. הן חשבו מהראש, לא מהלב. ואכן הן חובקות היום בעל וגם ילד או שניים ומנהלות מערכת יחסים רגילה ונורמלית.

 

בבואי לדייט הבא שלי, אני לא אמורה לחפש את הקליק הידוע. אני צריכה לחשוב על המטרה שלי באופן שקול, כיאה לבחורה חכמה והגיונית שרוצה לכבוש את היעד שהציבה לעצמה. זה עדיין לא מאוחר בשבילי להתחתן ולהקים משפחה, ולכן במקום לראות מולי איזה מושא תשוקה ומשיכה, אני צריכה לחשוב על מה באמת חשוב והכרחי – האם הבחור מולי רציני בכוונותיו, האם הוא יהיה בן זוג טוב ואבא טוב. אלה הקריטריונים שצריכים להנחות אותי.

 

לא נראה לי שמי מחברותי שהתחתנה הרגישה בפגישות הראשונות שעפו ניצוצות. הן הרגישו דברים אחרים, חיפשו את התכונות הנכונות, ראו פוטנציאל לזוגיות ולהקמת משפחה, ראו מישהו שאפשר לסמוך עליו. עם כל הכבוד, תאוות בשרים לא יכולה להחזיק קשר לאורך זמן. חברוּת טובה דווקא כן. ואלה הדברים המהותיים והחשובים שאיתם אפשר לבנות חיים משותפים עם מישהו.

 

זה נשמע כאילו כל מה שאני רוצה הוא להשיג בעל, וכשמנסחים זאת כך, זה באמת נשמע רע . אבל לפחות אני לא מייפה את המציאות ולא מתכחשת לה. אני חושבת שכל אחד רוצה בסופו של דבר להתחתן ולהקים משפחה. אף אחד לא רוצה להזדקן לבד.

 

אני לא מאלה שאומרות שטוב לי לבד. זה לא שאני לא יכולה לחיות בלי מישהו, אני יכולה, אני פשוט לא רוצה. אז נכון, אני יכולה לעשות מה שבא לי בכל זמן ובלי לדווח לאף אחד או לספק הסברים, אבל כמה כבר אפשר ליהנות מהרווקוּת ולבלות כל הזמן? עד מתי אפשר לצאת עם בחורים שונים ולהסתפק במין מזדמן ולא מחייב? גם אני רוצה להגיע אל המנוחה ואל הנחלה. אם היום אני אטרקטיבית, הרי שבעוד כמה שנים זה לא יהיה המצב, וכל התנהגות שהיום נראית סבירה תיחשב פתטית בעוד עשור.

 

בחורות נשואות נחשבות מוצלחות מבחינה חברתית הרבה יותר מרווקות, ולא חשוב איך נראים חיי הנישואים שלהן או איך הן עצמן נראות ומתפקדות ביומיום. מובן שבמאה ה-21 רווקה עד גיל 30 עדיין לא נחשבת כישלון רציני, אבל מעל הגיל הזה אנשים כבר מתחילים להעיר ולתהות מה דפוק אצלה. לפני שבוע פגשתי בסופר מישהי שלמדה איתי בתיכון. הזדעזעתי לראות כמה היא נראית רע: השמינה מאוד, מוזנחת, וחיוכה חושף שיניים לא ממש לבנות וגם לא ישרות. היא לא למדה כלום, ולא עובדת. אבל מה, נצמדו אליה שני זאטוטים חמודים, ולכן היא מרגישה מספיק טוב ומספיק בטוחה בעצמה כדי לשאול אותי אם התחתנתי. וכשעניתי לה שלא, היא המשיכה לשאול אם יש לי מישהו ברקע ומה אני חושבת לעשות בעניין.

 

שוב אצטרך להגיד שגם השנה אין לי בן זוג

לא סתם הגעתי למסקנות החותכות האלו דווקא בתקופה הזאת. החגים הם תקופה נוראית לבודדים. הרי עוד מעט יתקשרו אלי אנשים לאחל לי שנה טובה, כאלה שלא דיברתי איתם מראש השנה שעברה או מפסח, או סתם לא דיברתי עימם כמה חודשים. ומובן שגם השאלה על הזוגיות האובדת שלי תגיע. ושוב אצטרך להגיד שגם השנה אין לי בן זוג, ששום דבר לא השתנה מהשנה שעברה ואז לשמוע עצות, הערות, ביקורת או אפילו דברי ניחומים.

 

כעת, משהגעתי להבנות ברורות בעניין, אני באמת מקווה שאפעל בהתאם, ושאלו לא סתם דיבורים באוויר.

רוב הסיכויים שדווקא זוגיות שתצמח ותיבנה לאט תחזיק מעמד יותר מזוגיות שתיווצר מכימיה מיידית. אומרים שמה שנדלק מהר כבה מהר, ואולי עדיף ללמוד להכיר אחד את השניה בהדרגה מלהתאהב במבט ראשון, אם בכלל יש דבר כזה.

 

בעוד שבועיים מתחילה לה שנה חדשה, ואני מתכוונת להתחיל אותה ברגל ימין, עם אותן החלטות שהגעתי אליהן ועם נחישות והתמדה בדרך לכיבוש המטרה.

 

האימייל של אורית

 

  • גם לכם יש החלטות לגבי מציאת אהבה וזוגיות בשנה החדשה? כיתבו לנו.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: ויז'ואל/פוטוס
המטרה: בעל וילדים
צילום: ויז'ואל/פוטוס
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים