יהודים נוסעים לאומן בראש השנה כי הם מחפשים חוויה. נמאס להם מהתפילות הרגילות בבית הכנסת השכונתי או בישיבה והם רוצים משהו אחר. ההכנות לנסיעה, העלייה למטוס, המפגש עם הנוסעים הקבועים. אפילו גיוס הכסף לקראת הנסיעה מסעיר את האדרנלין בדם ונותן להם תחושה של הכנה לימים הנוראים. יהודים יורדים-לרגל לאומן כי הדתיות שלהם משעממת אותם. הם באמת רוצים להתפלל בכוונה ואם באוקראינה זה מאוד שונה ממה שיש בארץ הם יסעו לאוקראינה. באותה מידה אם הטרנד היה לנסוע לקבר הגאון מוילנא או להתפלל במקום המשוער של קבר משה רבינו – הם היו נוסעים. מישהו היה מוצא את הפסוק המתאים, רב אחד היה מוסיף ציטוט על העולם הבא הצפוי למתפלל ליד הר נבו, כמה מאכערים היו משיגים דיל טוב וקדימה למטוס. אם הרבנים החיים הם לא משהו, למה לא להתפלל ליד רבנים מתים. יהודים נוסעים לאומן כי הם אוהבים להיות חלק מהעדר ומהרוח הנושבת. זו גם נסיעה לחוץ לארץ אבל לא סתם טיול. זו מטרה קדושה: להתפלל ולהתעלות ליד הצדיק ולהרגיש שאתה ממש משקיע בעבודת השם ולא מסתפק כמו כולם בסתם תפילות בבית הכנסת בארץ. אלול זה הרי "אני לאומן ואתם לא. ארץ ישראל וירושלים, עם כל הכבוד, לא קדושות כמו אומן שבאוקראינה. נסיעה לאומן היא חלק מגל הניו-אייג', חיפוש נואש אחר רוחניות חדשה. החיים הדתיים של אנשים דתיים, ממש כמו החיים של אנשים חילונים, אינם מספקים אותם עוד. את החילונים שולחת הרוחניות לאסטרולוגים ולנומרולוגים (וגם לקברי צדיקים) ולסדנאות רייקי ושיאצו והשד-יודע-מה. הם מתרפקים על רוחניות ב-400 שקל לשעה ומחפשים את השלום שיתחיל בתוכם. אצל דתיים רבים מדי, אומן זו הודו שלהם. שמירת מצוות לבדה כבר לא מפעימה אותם, לימוד אינטלקטואלי ודאי שאיננו ממלא את הנפש הסוערת. הם מחפשים משהו אחר, נקודת ציון שנתית שיש בה גם נסיעה, גם מידה מסוימת של הקרבה ואי-נוחות. הם מתנדנדים בין יהדות של חובה לבין יהדות של חוויה. כן, מצ'עמם להם. לכן הברסלבים רוקדים ברחובות על גגות של מכוניות. אחרים צועקים ביערות, אחרים מחפשים ריגושים דתיים אחרים. הם עושים זאת כדי להתחזק, כדי להתקרב, כדי להתרגש. שהרי להתרגש זו מצוות-עשה. שקולה ההתרגשות כנגד כל המצוות. בזכותה של קדושת החוויה וההתרגשות שולחים תלמידי תיכון למסעות זיכרון בפולין, ונערי התנחלויות תופסים ראש על הגבעות הרחק מההורים. כולם מחפשים ריגושים והתרגשויות. משהו חדש ומסעיר להיאחז בו, נסעת – נגעת ומה שיותר רחוק יותר קרוב. כבר מאוחר לשכנע את מי שרכש כרטיס, אבל גם בראש השנה הזה אלפי יהודים טובים ומסורים מארץ ישראל הקדושה מעדיפים להתפלל בבית קברות, בגולה הדוויה, באוקראינה הטמאה. מה זה קשור ליהדות.