בלעדי ל"ידיעות אחרונות": מירי מסיקה

"בכיתה א' ידעתי בעל פה את כל השירים והמורה עשתה מבחנים למקהלה וקיבלה אותי. באתי הביתה מאושרת ואמא שלי אמרה לי 'מירי'לה, המורה כנראה חירשת'. נעלבתי, אבל זאת אמא שלי - תמיד תגיד את האמת. והיא צדקה. למחרת, כשבאתי לשיעור מוזיקה המורה הסתכלה בשמות ואמרה לי 'לא מרים, את לא פה'. עד היום אני זוכרת את הצעדים שלי החוצה, כשכל הילדים מסתכלים", נזכרת מירי מסיקה, ההצלחה הגדולה ביותר של המוזיקה הישראלית בשנים האחרונות.

גם אחרי שהדיסק הראשון שלה מכר 80 אלף עותקים והשני כבר הגיע ל-30 אלף, מסיקה עדיין צמאה לחיזוקים. כאלה שישכיחו את הילדים שהחרימו אותה בכיתה, את הבחורים שלא רצו אותה ואת אותה מורה שלא נתנה לה לשיר. בראיון אישי לרז שכניק שמתפרסם בסוף השבוע במוסף "7 לילות", מסכמת מסיקה שנה סוערת, שבה נפרדה מבעלה, חזרה הביתה והבינה סוף סוף שעשתה את זה.

"הרגעים שאני מבינה שהצלחתי הם אלה שבהם אני עם זמרים שכל חיי הערצתי. אבל זה כמובן לא הופך אותי לגדולה כמוהם. תמיד ארגיש קטנה ליד פוליקר, שלמה ארצי או יהודית רביץ. פעם התגנבתי להופעה של ארצי והוא העלה אותי לבמה ושרנו יחד את 'אחרי הכל את שיר' ואני הפכתי לשלולית מהדמעות. הגשמתי חלום".