שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    עד 2030 יופסק השימוש בגזים הפוגעים באוזון
    בכנס של האו"ם במונטריאול הסכימו 191 מדינות להפסיק לחלוטין את הייצור והשימוש בגזים וכימיקלים מסוג HCFC הגורמים לנזק לאוזון שבאטמוספירה. המועד - עשור שנים מוקדם מהצפוי. סין, היצרנית מספר 1 בעולם, קצרה שבחים על נכונותה להצטרף ליוזמה. מומחים: צעד חסר תקדים במאבק בהתחממות הגלובלית

    נציגי 191 מדינות שהתכנסו בוועידה של האו"ם במונטריאול, קנדה, הסכימו בסוף השבוע לפעול לעבר הפסקה מוחלטת של השימוש בגזים הפוגעים באוזון. על פי ההסכם, הייצור והשימוש בגזים מסוג HCFC יופסק לגמרי, באופן הדרגתי, במדינות המפותחות בתקופה בין 2010 לבין 2020 - ובמדינות המתפתחות בין 2010 ל-2030 - בשני המקרים, עשור מהר יותר מכפי שהבטיחו לעשות זאת.

     

    ראש תוכנית שמירת הסביבה של האו"ם, אכים שטיינר, בירך על ההסכם כ"צעד חיוני" במאמץ הבינלאומי להאט את שינוי האקלים הגלובלי, והדגיש במיוחד את נכונותה של סין לתמוך בהסכם. "זוהי אולי פריצת הדרך החשובה ביותר במשא ומתן הבינלאומי בנושא הסביבה בחמש או שש השנים האחרונות", אמר.

     

    "השימוש במילה 'היסטורית' מופרז לעיתים אבל לא במקרה של ההסכם הזה שהושב במונטריאול. לממשלות הייתה הזדמנות פז להתמודד עם האתגר הכפול, של התחממות כדור הארץ ושמירת שכבת האוזון והן עמדו בו".

     

    ההסכם נוטע אופטימיות בקרב מומחים ושוחרי סביבה, לקראת כינוס הוועידה השנתית של עצרת האו"ם בניו יורק החל מיום שני, שנושא ההתחממות הגלובלית עומד בראש סדר היום שלו. בכינוס ינסו הממשלות לפרוץ את המבוי הסתום שמונע גיבוש אמנה בינלאומית בנושא פליטת גזי חממה במקומה של אמנת קיוטו שתוקפה יפוג בעוד חמש שנים.

     

    עשור מוקדם מהצפוי 

    המדינות שהשתתפו בכינוס במונטריאול, וביניהם נציג ישראל, רוני סרי מהמשרד להגנת הסביבה, הסכימו כאמור להפסיק את השימוש בגזי HCFC עשר שנים לפני המצופה. לפיכך משתנה לוח הזמנים שהוצב בעת גיבוש פרוטוקול מונטריאול בשנת 1987, ששם לו למטרה לעצור את השימוש בגזים אלה ובכימיקלים דומים שעדיין נמצאים בשימוש כחומרי קירור בתעשיה, לאחר שהחליפו חומרים מזיקים יותר מסוג CFC.

     

    נציג האו"ם שטיינר אמר המשמעות בכך היא חיסכון של כמה מיליארדי טונות של גזי חממה שהיו נפלטים לאטמוספירה, והדבר מדגיש עד כמה חשובה הסכמה בינלאומית בנושא הסביבה. מומחים אמריקנים ציינו כי הקדמת לוח הזמנים תפחית ב-47 אחוז את כמות הכימיקלים המזיקים לשכבת האוזון הנפלטים לאטמוספירה.

     

    שר איכות הסביבה של קנדה, ג'ון ביירד כינה את ההסכם, שהושג לאחר דיונים של שבוע, כהצלחה נוספת של פרוטוקול מונטריאול, "שאין עוררין על היותו חיוני בשמירה על שכבת האוזון והאטת ההשלכות ההרסניות של התחממות כדור הארץ... זהו ציון דרך משמעותי במאבק הבינלאומי בשינוי האקלים...".

     

    מטרתו המקורית של פרוטוקול מונטריאול הייתה להאט את התרחבותו של החור בשכבת האוזון, ובסופו של דבר להחזיר את הגלגל לאחור ולשקם את שלמות השכבה שמגינה על כדור הארץ מפני קרינת השמש המזיקה, ותורמת להתרבות מקרי סרטן העור ולהתחממות הגלובלית. אלא שמאז שנחתם, בשנת 1987, נעצרה ההתרחבות של החור באוזון והמוקד של היוזמה הופנה למאבק בהתחממות.

     

    שטיינר שיבח את מחוייבותה של סין, אחת מהיצרניות הגדולות בעולם של גזי HCFC, לעמוד בתנאי ההסכם. "אנו מדברים על נוסחה של חלוקת העול, במסגרתה צריכה הקהיליה הבינלאומית לסייע במיוחד לאומות כמו סין... שהפגינו במונטריאול רצון ראוי לציון להגיע להסכמה רחבה". 

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: נאס"א
    הדמיה של החור באוזון מעל אנטרקטיקה באוקטובר אשתקד
    צילום: נאס"א
    מומלצים