מנכ"ל קרן תרבות אמריקה ישראל פורש מתפקידו

במהלך ארבעת העשורים האחרונים נקשר שמו של גדעון פז עם שמה של קרן התרבות אמריקה ישראל שבראשה עמד במשך שנים ארוכות. לפני שבועות ספורים הודיע פז על כוונתו לפרוש מתפקידו כמנכ"ל, והשבוע, אחרי דיונים ארוכים, הודיע הנהלת הקרן בניו יורק כי קיבלה את בקשתו. החל מינואר הקרוב תחליף את פז בתפקיד אורית נאור, לשעבר נספחת התרבות של ישראל בוושינגטון.

על פי בקשת ההנהלה, ימשיך פז לשמש כיועץ לקרן במהלך השנתיים הבאות ויקים מחדש את המועצה המייעצת של הקרן בישראל. פז, בעל זכויות רבות בחיי התרבות בארץ, שימש במשך שנים כעוזר לציר הכלכלי של ישראל בניו יורק וכנציג משרד האוצר הישראלי בארה"ב. עם סיום תפקידו, בשנת 1965, מונה לתפקיד מנהל קרן התרבות אמריקה-ישראל בניו יורק ובשובו ארצה חמש שנים מאוחר יותר המשיך לנהל את הקרן בארץ.

פז. "מודאג מעתידה של התרבות הישראלית".

בשנות השמונים פרש מהתפקיד, ניהל את פסטיבל האביב בירושלים ומאוחר יותר עמד בראש פסטיבל ישראל ובראש התזמורת הסימפונית ירושלים רשות השידור. במקביל עסק באמרגנות ובין האמנים הרבים אותם הביא לישראל היו גם להקת המחול של פינה באוש, מוריס בז'אר ובלט שטוטגרט. בשנת 2000 התבקש פז לחזור ולנהל את קרן התרבות אמריקה ישראל בארץ, נענה להצעה ושימש כמנכ"ל עד לימים אלה.

"זו לא החלטה ספונטנית, זה תהליך ארוך שהבשיל", אומר פז, "עברתי את גיל הפרישה ממזמן וחשבתי שהגיע הזמן לוותר על היומיום ולפנות זמן לדברים אחרים. אשאר בקרן כיועץ והכוונה היא להקים מחדש את המועצה המייעצת שפסה מן העולם בשנות השמונים ואחראית על התווית מדיניות". כשהוא מתבונן אחורה בזמן נדמה שפז מרוצה מהעשייה האדירה שהותיר מאחוריו. "אין כמעט מוסד תרבותי אחד שהקרן לא תמכה בו בשלב כזה או אחר של התפתחותה", הוא אומר ומכוון בין היתר לתזמורת הפילהרמונית, להקמת אמנות לעם, תיאטרון מחול ענבל והאנסמבל הקאמרי הישראלי שלימים הפך לתזמורת הקאמרית הישראלית כמו גם לייסודם של בנייני אמנות כמו היכל התרבות בתל אביב ובצלאל בירושלים.

בתחילת שנות פעילותה היתה הקרן תומכת מרכזית במוסדות תרבות מתיאטרונים, דרך מקהלות ועד תזמורות ולהקות מחול, אך במשך השנים עברה מרבית תמיכתה לפרויקטים ולמלגות ע"ש משה שרת.

"מפעל המלגות שכולל כיום 1100 מלגות שונות מדי שנה הוא מפעל ייחודי וזה עיקר עבודתנו", אומר פז.

במדינה שבה הולך תקציב התרבות ופוחת מדי שנה למרות היקף הפעילות ההולך וצומח, פז, שמכהן כחבר בדירקטוריונים של לא מעט גופי תרבות, מודאג עד מאוד. "אני תמה כיצד מוסדות אינם נסגרים פה כשהתמיכה הממשלתית והעירונית לתרבות היא פשוט מבישה", הוא אומר, "היקף הפעילות אדיר באופן יחסי למדינה כל כך קטנה כמו ישראל. גופים ומוסדות תרבות נפתחים כמו פטריות אחרי הגשם וגם היוצרים הבודדים הולכים ורבים. כל אלה צריכים לחיות מאותו התקציב שהולך ומצטמצם והמצב הולך ומחמיר. גם גוף כמו שלנו, שפועל בתקציב של כ-2.5 מיליון דולר בשנה, קצרה ידו מלהושיע. חייבת להיות פה התערבות ממשלתית עם מחשבה אסטרטגית לעתיד הרחוק שכעת נראה עגום".

אז מה עושים?

"אם היה גאידמק שכזה בא ונותן 500 מיליון שקל לתקציב התרבות, הוא היה משנה את התמונה בארץ".

את פז תחליף כאמור, אורית נאור, בוגרת האקדמיה למוזיקה ע"ש רובין בתל אביב וחלילנית מקצועית, זכתה לאורך השנים במלגות הקרן. בשנת משנת 2003 שימשה במשך שלוש שנים כנספחת התרבות של ישראל בוושינגטון ובתקופת כהונתה הביאה לחשיפה ולקידום התרבות הישראלית בארה"ב. בשיתוף עם ספריית הקונגרס האמריקני הקימה את סדרת הקולנוע הישראלי וקונצרטים שנתיים של מוזיקאים ישראליים המתקיימת עד היום. במהלך כהונתה אירחה בוושינגטון בין היתר את התזמורת הפילהרמונית הישראלית, רביעיית אביב, הרביעייה הירושלמית, להקת בת שבע, להקת המחול ענבל פינטו ואבשלום פולק ואת ההצגה "המלט" של התיאטרון הקאמרי ששולבה בפסטיבל שייקספיר בבירה האמריקנית. נאור תלווה את אירועי 70 השנה להיווסדה של הקרן בארץ שיחולו בעוד כשנתיים.