האם אטלנטיס קיימת?

מדי יום מגיעות למערכת האנציקלופדיה עשרות שאלות בתחומים שונים ומשונים. כדי לחלוק את העושר עם כולכם, נציג מדי שבוע לקט שאלות נבחרות ואת התשובות שניתנו להן.  

יש לכם שאלה? כתבו לנו.

שאלה 1:  אני סקרנית לדעת, מה מקור האגדה על יבשת אטלנטיס (בהנחה שזו באמת אגדה) ואיפה היא אמורה להיות ממוקמת?

תשובה: לגולשת היקרה שלום, אטלנטיס נזכרת לראשונה בדיאלוגים "קריטיאס" (Critias) ו"טימאוס" (Timaeus) מאת הפילוסוף היווני אפלטון, המהווים את המקורות העיקריים לאגדה. בדיאלוגים, שנכתבו בשנת 360 לפנה"ס, מספרים כוהנים מצרים לשליט אתונה סולון על אי "גדול יותר מאסיה הקטנה ומלוב גם יחד" ששכן באוקיינוס ממערב למצר גיברלטר.

בכתבי אפלטון מתוארת אטלנטיס כתרבות מפותחת מאוד, ששגשגה ב-9,500 לפנה"ס לערך, לפי המניין המקובל כיום. בתחומי האי ניצבו מספר מבנים מפוארים, ובהם טבעות מלאכותיות עשויות אדמה אשר ביניהן נחפרו תעלות מים שחצו אותן גשרים. הבתים היו מצופים זהב, ובמרכז העיר ניצב מקדש לפוסיידון. בנוסף, היה האי משופע במתכות יקרות, בצמחייה עשירה ובבעלי חיים רבים. השלטון היה מופתי, ובין תושבי אטלנטיס, אשר נודעו בעשרם הרב ובחוכמתם, שררה הרמוניה תמידית.

על פי המסופר בכתבי אפלטון, תושבי אטלנטיס צברו כוח רב ויצאו למסעות כיבושים ברחבי אגן הים התיכון. לאחר שהשתלטו על מרבית העמים באותה תקופה, הובסו בסופו של דבר על ידי האתונאים. האלים כעסו על רשעותם של תושבי אטלנטיס ועל חטאיהם, ומשום כך הענישו אותם בסדרה של רעשי אדמה ושיטפונות, שכתוצאה מהם נבלע האי בים.

כיום, רוב רובם של החוקרים תמימי דעים כי תיאורו של אפלטון אודות אטלנטיס הוא בדיה בלבד, שנועדה לתאר מופת של מדינה אידיאלית. למרות זאת, במשך השנים הועלו תיאוריות רבות לגבי מיקומה של אטלנטיס ונכתבו בנושא אלפים רבים של ספרים, שחלקם הגדול עסק בתיאורים בדיוניים של תרבותה ושל תושביה, וכמעט כולם התעלמו מציון מיקומו של האי אצל אפלטון. בין שלל המקומות שאיתם זוהתה אטלנטיס היו יבשת אמריקה, האיים הקנריים, אירלנד, כרתים, מדבר סהרה, בוליביה, סמוך לחופיה המזרחיים של קפריסין, פתחה של תעלת לה מנש ואפילו אנטארקטיקה ומספר איים באוקיינוס השקט. למעשה, אטלנטיס "התגלתה" כמעט בכל מקום על פני הגלובוס. מידע נוסף על האי האגדי תוכלי למצוא בערך - אטלנטיס.

שאלה 2: אתם יכולים להסביר לי איך מודדים רייטינג?

תשובה: לגולש היקר שלום. נתוני הרייטינג, בעברית - מִדרוּג, נמדדים בצורה שונה בכלי תקשורת שונים (לרוב בהתאמה למדיום: אינטרנט, טלוויזיה, רדיו וכו'), אולם סביר להניח שכוונתך לנתוני הצפייה בתוכניות הטלוויזיה בערוצים המשודרים בישראל (בעיקר: ערוץ 1, ערוץ 2 וערוץ 10). נתונים אלה נמדדים על ידי גוף בשם הוועדה הישראלית למדרוג, אשר יוסד ומומן על ידי הגופים המשדרים עצמם.

במסגרת פעילות הוועדה תוכנן והוקם מערך מדידה לשיעורי צפייה טלוויזיונית (על פי שיטת Peoplemeter) המבוסס על מדגם סטיסטי בן 468 משפחות - 1,400 איש. המשתתפים במדגם נבחרים על פי מספר מאפיינים סוציולוגים ובאופן יחסי ומייצג לציבור הצופים כולו. כל אחד ממקלטי הטלוויזיה בבתי המשפחות המשתתפות במדגם מחובר למכשיר מדידה, המזהה ומתעד את מועדי החלפת הערוצים, ומועדי פתיחת וסגירת המקלט. בנוסף ניתן לכל משפחה שלט, באמצעותו מסמן כל אחד מבני המשפחה מתי החל וסיים לצפות. על בסיס הנתונים הנאספים ובעזרת כלים סטיסטיים, מחושבים נתונים משוערים לגבי נתוני הצפייה בציבור הישראלי כולו.

שאלה 3: האם פלטינה ופלוטוניום עשויים מאותו חומר?

תשובה: לגולש היקר שלום, על אף הדמיון היחסי בשמותיהם, פלטינה ופלוטוניום הינם שני יסודות כימיים נפרדים. פלוטוניום הוא יסוד כימי מתכתי רדיואקטיבי. הוא הופק לראשונה באופן מלאכותי ב-1940 ע"י גלן סיבורג, ע"י הפצצת אורניום באלקטרונים, ורק אח"כ התגלה שהוא מצוי גם בטבע. נקרא על שם כוכב הלכת הננסי פלוטו. גם הפלטינה היא יסוד כימי מתכתי (הנמנה עם המתכות היקרות). הפלטינה היתה ידועה לתושבי אמריקה הדרומית,  ו"נתגלתה" שם ב-1735 ע"י החוקר הספרדי אנטוניו דה אוז'ואה (Ulloa), שנתן לה את שמה (platina, בספרדית "כסף קטן").

שאלה 4: מערכת אנציקלופדיה ynet שלום רב, ידוע כי על שטרות הכסף בארה"ב מוטבע הביטוי in god we trust - באל נשים מבטחנו. רציתי לדעת, ממתי מוטבע הביטוי הנ"ל בשטרות ולמה? תודה רבה.

תשובה: לגולש היקר שלום, הדרישה להטביע במטבעות הכסף של ארה"ב סיסמה כלשהי שתביע אמונה באלוהים עלתה לראשונה בתקופת מלחמת האזרחים האמריקנית, שעוררה (לפחות בצפון) רגשות דתיים עזים. בעקבות פניותיהם של חברי קונגרס ואנשים מן הציבור הרחב, בדק משרד האוצר את העניין ומצא כי חוק משנת 1837 מפרט בדיוק את הסיסמאות והסמלים שמותר להטביעם במטבעות אמריקניים; משום כך, היענות לדרישה חייבה חוק מיוחד של הקונגרס. הועלו כמה הצעות, שמתוכן נבחרה בסופו של דבר הסיסמה In God We Trust (באלוהים מבטחנו), והוטבעה לראשונה במטבע בן שני סנטים שהונפק ב-1864 (עד אז לא היה מטבע בערך זה). בעקבות זאת קיבל הקונגרס חוק נוסף, ב-1865, שהורה כי סיסמה זו תוטבע בכל המטבעות שמנפיק האוצר האמריקני, ובלבד שיש על פניהם מקום מספיק להכלתה. לפיכך, הסיסמה הופיעה על המטבעות הקטנים ביותר (1 ו-10 סנט) רק מאז 1909 ו-1916, בהתאמה, שאז נמצאו האמצעים הטכניים להטבעתה.

ב-1956 קיבל הקונגרס חוק שקבע כי In God We Trust היא הסיסמה הלאומית של ארצות הברית, ומאז 1 באוקטובר 1957, היא מופיעה גם על כל שטרי הכסף האמריקניים. עם זאת ראוי לציין כי מפעם לפעם היו מקרים של הופעת מטבעות ושטרות בלי הסיסמה הזאת, כנראה בגלל היסח הדעת של רשויות ההנפקה. לצערנו, לא הצלחנו לברר מתי הופיעה לראשונה הגרסה הנפוצה יותר של הסיסמה הלאומית האמריקנית: In God we trust – everyone else pays cash.

שאלה 5: למערכת האנציקלופדיה שלום, כותבים כל הזמן בעיתונות הכלכלית על הפרטת בנק לאומי ובנקים אחרים. רציתי לשאול, האם המדינה היא זו שהקימה את הבנקים? ואם לא, איך זה שהיא הבעלים שלהם? זה מוזר, כי בנקים זה מוסד פרטי בדרך כלל.

תשובה: לגולשת היקרה שלום, התשובה לשאלתך מורכבת מעט, ועל כן נחלקה למספר סעיפים:

א. בנק אינו בהכרח מוסד פרטי, אופי הבעלות מושפע מן השיטה הכלכלית הנהוגה במדינה בה הוא פועל ומחוקיה. אך נכון יהיה לומר כי בעולם המערבי נהוג כי בנקים מסחריים הינם בבעלות פרטית או ציבורית (כלומר מניותיהם מוחזקות בידי הציבור) ולא בבעלות ממשלתית.

ב. לכל בנק מסחרי בישראל יש סיפור היסטורי נפרד. עם זאת, אף אחד מן הבנקים המסחריים הגדולים בישראל (בנק הפועלים, בנק לאומי, בנק דיסקונט, בנק המזרחי, הבנק הבינלאומי) לא הוקם על ידי מדינת ישראל. בנק לאומי אותו העלית בשאלתך, הינו גלגולו המודרני של בנק אפ"ק, אשר הוקם על ידי ההסתדרות הציונית העולמית.

ג. ובכן, כיצד הפכה מדינת ישראל לבעלים של בנק לאומי ובנקים נוספים? התשובה לשאלה זו טמונה בפרשה שהסעירה את כלכלת ישראל בראשית שנות ה-80 וזכתה לכינוי - ויסות מניות הבנקים.

בשנות ה-80 חלה עלייה מהירה בתשואה של מניות הבנקים בישראל שנסחרו בבורסה ("לאומי", "הפועלים", "דיסקונט", "המזרחי" ו"כללי"). עלייה זו לא לוותה בגידול מקביל ברווחיותם של הבנקים, אלא נבעה מוויסות מתמשך של שערי המניות. בפועל התבצע תהליך הוויסות כך שיועצי ההשקעות בבנקים עודדו את לקוחותיהם לרכוש מניות בנקים (ואף ללוות הון לשם כך). גופי ההשקעה בניהול הבנקים רכשו אף הם את מניות הבנקים, ופעולות הרכישה הביאו לעליית שערי המניות. ציפיות הציבור להמשך התשואות הגבוהות גברו, ולכן הנפיקו הבנקים עוד מניות.

באוקטובר 1983 הגיעה החגיגה לסיומה - באותו חודש ציפה הציבור המשקיעים לפיחות גדול, ומשום כך חלה "בריחת" כספים מן הבורסה, לרכישת מטבע חוץ או נכסים צמודים לו. תחילה ייבאו הבנקים הון רב מחוץ לארץ, כדי להמשיך בוויסות, וכדי לתמוך בשערי מניותיהם בגובהם המלאכותי; אך הבריחה מהמניות הייתה כה גדולה, עד שלא יכלו עוד להתמיד בכך ושערי המניות החלו לצנוח במהירות.

על מנת למנוע את התמוטטות המערכת הבנקאית בישראל נחלצה המדינה לעזרה - ב-6 באוקטובר 1983 הוחלט להפסיק את המסחר במניות לשבועיים. במהלך הפסקת המסחר גיבשה הממשלה את הסדר מניות הבנקים ועם חידוש המסחר במניות עם חידוש המסחר במניות נערכה עסקה מורכבת שבמסגרתה רכשה הממשלה, למעשה, את מניות הבנקים מהציבור. הוצאות האוצר לביצוע עסקה זו מוערכות בכ-7 מיליארד דולר. בעקבות מהלך זה עברו הבנקים לבעלות המדינה, אם כי היא לא ניהלה את הבנקים בפועל. כעבור שנים החליטה הממשלה להפריט את הבנקים שבבעלותה.

מעוניינים לרכוש מנוי לאנציקלופדיה ynet? לחצו כאן.