לאזרח את הפיראטים

נראה שישראל הרשמית עדיין לא מבינה שככל שיהיו כאן יותר כלי תקשורת – הכוח יתפזר בצורה יותר מתקבלת על הדעת. רוב התקשורת בארץ היום משקפת אליטה חילונית-אשכנזית ליברלית (אם לא שמאלנית), והיא לא מדברת אל אותם מגזרים בארץ שאינם ממהרים להסתפח לאליטות או לחשוב כמותן.
תחנות הרדיו הפירטיות של ש"ס קמו כי לא היה לציבור שלהן שום מקום אחר שבו יוכל להשמיע את קולו, להתנהל על-פי סדר היום שלו, לשמוע את השפה שלו ואת המוזיקה שלו. מאותה סיבה בדיוק עדיין משדרות כאן לא מעט תחנות רדיו פיראטיות אחרות : ערביות, רוסיות, תחנות חילוניות לעניינים ייחודיים ותחנות דתיות שאינן קשורות לש"ס. וכדאי לא לשכוח את ערוץ 7.
בכרמיאל, למשל, תוכלו להקשיב לתחנה שמשדרת שעתיים יומיות של מוזיקה לריקודי עם. יש מי שרוצים לשמוע את זה, אבל מה לעשות, הרדיו החוקי שלנו לא משדר ריקודי עם, או אולדיז, או מוזיקה תורכית, או מערכונים, או דעות לא ממוסדות.
תחנות הרדיו של ש"ס קמו בלא רשיון משום שבמדינת ישראל אי אפשר היום לקבל רשיון להפעלת תחנת רדיו, אי אפשר אפילו להגיש בקשה כזאת. ככה זה.
רדיו הוא אמצעי התקשורת ההמוני, הזול, המיידי והישיר ביותר. בעיקר במדינה שבה העיתונות הכתובה מצומצמת כל-כך וריכוזית, והטלוויזיה מצומצמת וריכוזית עוד יותר. מדינה כזאת חייבת לאפשר לאזרחיה, על מגזריהם השונים, להתבטא ולצרוך את תרבותם. חובה אם כן להקים בדחיפות מנהלת שידורים שתעשה סדר בתדרים, שתפסיק את החגיגה של גלי צה"ל וקול ישראל התופסים יחד חצי מהסקאלה, ותאשר הקמת תחנות למי שחפץ בהן ומוכן לעמוד בתנאים ובדרישות בסיסיים, כמקובל במקומות עתירי ערוצים בעולם. המצב הקיים היום הוא בסך הכל סתימת פיות בחסות המדינה, לכל מי שאיננו חלק מן האליטה הקיימת.

מרב מיכאלי היא אשת תקשורת