מה מקור השם פלסטין?

מדי יום מגיעות למערכת האנציקלופדיה עשרות שאלות בתחומים שונים ומשונים. כדי לחלוק את העושר עם כולכם, נציג מדי שבוע לקט שאלות נבחרות ואת התשובות שניתנו להן. 

יש לכם שאלה? כתבו לנו .

שאלה 1: למערכת האנציקלופדיה שלום, אולי תוכלו לענות לי על השאלה - מה מקור השם פלסטינאים, האם יש למילה משמעות בערבית?

תשובה: לגולש היקר שלום, בשנת 135 לספירה, לאחר הכנעת מרד בר כוכבא בידי הרומאים והשמדת מרבית האוכלוסייה היהודית של ארץ ישראל, שונה שמה של פרובינקיית יהודה על ידי הרומאים ל- Syria Palaestina (סוריה הפלשתית, על שם הפלשתים, עם לא-שמי שישב בעבר בחלק מהארץ). זמן קצר לאחר מכן התקצר השם ל- Palaestina. מאז נקראה הארץ בשם זה בשפות לועזיות רבות, והוא אף התגלגל לשפה הערבית לקראת סוף ימי הביניים. המונח "פִילַסְטִין" בערבית היה שגור במאה ה-19 לציון חלק גדול מארץ ישראל שממערב וממזרח לנהר הירדן, אך רק לקראת סוף המאה ה-19 קיבל משמעות פוליטית לאומית.

עם כינון שלטון המנדט הבריטי בארץ ישראל (לאחר כיבוש הארץ במלחמת העולם הראשונה) נקבע שמה של ארץ ישראל לפי המקובל בשפה האנגלית באותה עת - Palestine, ובהתאם לכך כונו כל התושבים (יהודים וערבים כאחד) של ארץ ישראל ועבר הירדן - Palestinians. עם הפרדתו של עבר הירדן המזרחי והקמת אמירות עבר הירדן (1923), נקבע השם לציון תושבי ארץ ישראל בלבד. יהודי ארץ ישראל, שנקראו כאמור אף הם פלסטינאים בידי השלטון הבריטי, לא אימצו את הכינוי, ואילו ערביי ארץ ישראל סיגלו לעצמם עם השנים את השם, בין השאר כסמל להבלטת ישותם הלאומית הנפרדת משאר ערביי האיזור.

שאלה 2: מה מקור הביטוי בטל בשישים?

תשובה: לגולש היקר שלום, בדיני הכשרות של הדת היהודית נשאלת השאלה מה דינו של מאכל מותר, אם התערבב בו דבר-מה אסור לפי דין (למשל, כד חלב שנפלה לתוכו חתיכת בשר). התשובה, לפי המשנה (נדרים פרק ו' משנה ו', דף נ"ב), היא: "נתערב באחר, אם יש בו בנותן טעם – אסור". כלומר, אם טעמו של המאכל האסור מורגש, חל איסור על השימוש במאכל כולו.

ומכאן מתבקשת שאלה נוספת, כיצד יודעים אם הטעם מורגש או אינו מורגש (שהרי אסור לאכול אותו כל עוד קיים ספק). על כך יש תשובות שונות, לפי סוגי המאכלים: בכמה מקרים, כל כמות שהיא של אסור בתוך מותר פוסלת אותו; במקרים אחרים הפרופורציה יכולה להיות 1:100 או 1:200; אבל ברוב המקרים, הפרופורציה היא 1:60. כלומר, אם כמות האסור בתוך המותר היא 1:60 או פחות, האיסור בטל. ומכאן – בטל בשישים, כלומר אינו ניכר ואינו משפיע.

שאלה 3: רציתי לדעת איך נראית אלמנה שחורה ולמה קוראים לה ככה?

תשובה: לגולש היקר שלום, אלמנה שחורה הוא מין עכביש ממשפחת הכדורניים (Theridiidae), הארסי והמסוכן ביותר מבין העכבישים הנפוצים בארץ ישראל. אורך הנקבה עד כ-17 מ"מ, אורך הזכר רק כ-5 מ"מ. צורת הגוף כדורית (מכאן שמה העברי של המשפחה - כדורניים). צבע הבוגר שחור, לעתים בוהק. לרוחב הגחון נמשכים פס או שני פסים אדומים. גוף הצעירים מנומר בשורות של כתמים אדומים הבולטים על הרקע השחור. האלמנה השחורה טורפת חרקים, עקרבים, טחביות וזחלים קטנים.

אלמנה שחורה (צילום: אימג'בנק / GettyImages)

במין אלמנה שחורה מצויה התכונה הקרויה דו-צורתיות זוויגית – שוני ניכר בצורה בין שני הזוויגים (זכר ונקבה). במיוחד, הזכר קטן בהרבה מהנקבה. לאחר ההזדווגות, יש שהנקבה טורפת את הזכר. הדבר קורה רק לעתים נדירות, אבל זהו מקור האגדה שנתנה למין העכבישים הזה את שמו.

שאלה 4: מדוע ליבת כדור הארץ עדיין חמה? הבידוד שקליפת כדור הארץ לא מספיק כדי שליבת העולם לא תתקרר אחרי כ-5 מיליארד השנים שכדור הארץ קיים?

תשובה: לגולש היקר שלום, הטמפרטורה במרכז כדור הארץ אכן גבוהה למדי ומגיעה לפי הסברה, לכ-5,000 קלווין. טמפרטורה גבוהה זו מוסברת באמצעות שלושה גורמים: (א) התנגשויות גושי החומר שיצרו את כדור הארץ היו כרוכות בשחרור כמויות גדולות של חום, שחלקו נפלט לחלל, אך היתר נותר בכדור הארץ. (ב) שקיעת חומרים כבדים (ובייחוד ברזל) פנימה, בהשפעת הכבידה, היתה כרוכה בכמות גדולה של חיכוך - תהליך הפולט חום רב. שני הגורמים הללו פעלו במהלך היווצרותו של כדור הארץ, כלומר לפני 4.6 מיליארד שנה.

מכאן עולה שאלתך מדוע לא הוקרן החום הזה לחלל במשך כל הזמן שעבר מאז? לכך יש שתי תשובות: ראשית, קרום כדור הארץ אינו מוליך חום טוב, ומונע במידה רבה את הקרנת החום המגיע אליו מלמטה. שנית, וזהו הגורם (ג) לטמפרטורה הגבוהה של פנים כדה"א, התפרקות חומרים רדיואקטיביים בגלעין ובשכבות שמעליו מפצה במידה רבה על אותה כמות של חום שאובדת בכל זאת דרך הקרום.

שאלה 5: האם זה נכון שאחרי הקמת המדינה ב-1948 תכננו לעשות חוקה למדינת ישראל? ואם כן למה זה לא קרה?

תשובה: לגולשת היקרה שלום, אכן מייד עם הקמת מדינת ישראל החלו מנהיגיה לדון באפשרות לחוקק חוקה פורמלית. בשנת 1949 הועבר באסיפה הלאומית (הרשות המחוקקת באותה עת) חוק המסמיך אותה, (בשמה החדש "כנסת ישראל"), לשמש הן כרשות מכוננת (אסיפה שתפקידה לכונן חוקה פורמלית) והן כרשות מחוקקת (אסיפה שתפקידה לחוקק חוקים רגילים). מכאן ואילך התנהל ויכוח ממושך ונוקב בדבר הצורך לחוקק חוקה. התומכים הפנו לנוהג המקובל במרבית מדינות המערב, ובאופן ספציפי לחוקה האמריקנית, והדגישו את חיוניות החוקה לחברה מתוקנת. המתנגדים, שרבים מהם היו חברים בקואליציה, הציגו, בין השאר, את הטעמים הבאים: א. בשל צרכים ביטחוניים וכלכליים חיוניים של המדינה הצעירה, אין בשלב זה הצדקה להגבלת הרוב על מנת להגן על זכויות המיעוטים.  ב. ראוי שמדינת ישראל, התגשמות החזון הציוני, תגדיר את חובות האזרחים ולא את זכויותיהם (עמדה זו נוסחה על ידי דוד בן גוריון). ג. חוקה חילונית מנוגדת למסורת היהודית ולחוקי הדת (עמדה זו הוצגה על ידי המפלגות הדתיות, שגרסו כי לעם היהודי כבר יש חוקה – התורה – ואין לו צורך ביותר מזה.).

הוויכוח הסתיים ביוני 1950, אז הכריזה הכנסת, בתוקף תפקידה כאסיפה המכוננת, על אימוץ החלטת הררי (על שמו של של חבר הכנסת יזהר הררי, שהציע אותה). על פי ההצעה הטילה הכנסת על ועדת חוקה, חוק ומשפט להכין הצעת חוקה למדינה, אשר תורכב מפרקים נפרדים, כל אחד מהם חוק יסוד בפני עצמו, ובעתיד יאוגדו כלל הפרקים לחוקת המדינה. בהחלטה לא נקבע מועד להשלמת התהליך ולא נקבעו הנושאים שבהם יעסקו חוקי היסוד. החלטת הררי היתה הצעת פשרה, אשר שירתה בפועל את המתנגדים לחקיקת החוקה.

חקיקת חוקי היסוד התנהלה לאורך שנים. חוק היסוד הראשון שנחקק הוא חוק יסוד: הכנסת (1958). מאז ועד שנת 1991 נחקקו חוקי יסוד נוספים, אשר עסקו בענייני הממשל. אף לא אחד מהם התמקד בענייני זכויות. בין החוקים האמורים: חוק יסוד: מקרקעי ישראל (1960), חוק יסוד: הממשלה (1968), חוק יסוד: נשיא המדינה (1964), חוק יסוד: משק המדינה (1975), חוק יסוד: הצבא (1976), חוק יסוד: השפיטה (1984), חוק יסוד: מבקר המדינה (1988). רק בשנת 1992 חוקקו שני חוקי היסוד העוסקים בזכויות: חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, וחוק יסוד: חופש העיסוק (חוק המגן על זכותו של אדם לעסוק במשלח יד כבחירתו).