מדוע אין גינות לכלבים ברוב ערי ישראל?
בעלי כלבים בערים ממורמרים: מחד מונעים מהם לשחרר את הכלבים בגינות ציבוריות, ומאיימים עליהם בקנסות כבדים, ומנגד העיריות אינן מקימות בעבורם מתחמים מגודרים בהם ניתן לשחרר את הכלבים מהרצועות. משרד החקלאות: ב-90 אחוז מהערים הגדולות אין גינות לכלבים למרות בקשותינו. מרכז השלטון המקומי: בעידן של מאבק על תקציבי חינוך ורווחה, מדובר בנושא שהוא מותרות מה שגם שלעיתים מעורר התנגדות בקרב התושבים
תשאלו כל בעל כלב מה הכי מציק לו בגידול כלבו בעיר והוא כנראה יתלונן על העדר מקום בו הוא יכול לשחרר את חברו הטוב שירוץ חופשי - בלי חשש מפקחים, קנסות, ילדים או גינות מטופחות. האיסורים הרבים על הכנסת כלבים לגינות ציבוריות בערים בארץ הפכו לתופעה רווחת, ובעלי הכלבים ממורמרים.
במשרד החקלאות טוענים כי רק במספר מצומצם של ערים גדולות בישראל קיימים מתחמים וגינות המיועדות לרווחת הכלבים. "בכ-90 אחוז מהערים הגדולות לא קיימות גינות כפי שאמורות להתקיים", אומרים במשרד. "מזו תקופה ארוכה שלחנו מכתבים לרשויות המקומיות, הצענו כלים וייעוץ מתאים במטרה לעזור בתהליך האיתור וההקמה, אך למרות פגישות עם ראשי רשויות ואין ספור פניות לשלטון המקומי, לא נעשה דבר".
חוסר האחידות הקיים בין הרשויות המקומיות בנוגע להקצאת מתחמים לכלבים, קיים גם בעבירות הנוגעות להחזקתם. רק בחודש שעבר הוחלט על ידי משרד החקלאות, ביוזמה משותפת עם משרד המשפטים, וועדת החוקה בכנסת, לאחד את גובה הקנסות המנהליים בכל רחבי הארץ. במשרד החקלאות קובלים על כך ש"מצד אחד העיריות מבקשות מהאזרחים לשמור חוק בעת הטיול עם הכלבים, להחזיקם קשורים לרצועה כדי להבטיח את שלום הציבור ובריאותו, אך מצד שני, במרבית מהמקרים, העיריות לא מספקות לבעלי הכלבים אלטרנטיבה ראוייה במקומות מוגדרים מראש".
הווטרינר ד"ר אבי ליליאן, סבור כי לגינות הכלבים יש מספר אספקטים חברתיים ורפואיים התורמים לבריאות הכלב. "כיום לא מספיק לטייל עם הכלב רק כדי שהוא יעשה את צרכיו. להבדיל מבני אדם, כלבים אינם מתיישבים בשרותים ועושים את צרכיהם, אלא לכל מתן הצרכים ישנן השלכות חברתיות בולטות", מסביר ליליאן.
"הכלבים מצהירים באמצעות סימון בשתן ועשיית הצואה על הטריטוריה שלהם. התקשורת עם כלבים אחרים חשובה לכלבים מבחינה פסיכולוגית, ועצם העובדה שהכלב מחלץ את עצמותיו, תורמת לזירוז פעולת המעיים. מן הראוי לספק לכלבים מקומות מתאימים לכך", אומר ליליאן.
"העיריות גובות מבעלי הכלבים אגרה לחיסון כלבת בסך 124 שקל, מתוכה עלות החיסון הינה זעומה ביותר, כך שמרבית הסכום נחשב כמס לעירייה ומן הראוי שהעיריות יוכלו לעשות שימוש נבון בסכומים הנגבים, ולתרום לרווחת הכלבים ובעליהם באמצעות הקמת מתחמים מתאימים".
האם הקמת גינה מיוחדת לכלבים מחייבת השקעה כספית עצומה? לדברי גורמים במשרד החקלאות עיקר ההשקעה מתבטאת בתיחום שטח בעל קרקע חולית וגידורו. "יש להתאים את גודל השטח לפי גודל קהל היעד, ויתכן כי בערים בהן רשומים מספר רב של כלבים, יש להקצות מספר שטחים", מבהירים במשרד. "אנו לא מחייבים בהתקנת מתקני הפעלה לכלבים או מתקנים לשקיות לאיסוף צואת כלבים או אפילו בהתקנת ברזיית מים להולכים על ארבע, אלא רק לקחת איזור חולי שיהיה קרוב ככל שניתן לבתי מגורים של בעלי כלבים ובו יוצב שילוט ברור".
מוטי דנוס, דובר מרכז השלטון המקומי מסר בתגובה: "הנושא אינו זר לרשויות המקומיות כלל וכלל, אך עדיין עבור רשויות רבות, גדולות כקטנות, גינות כלבים הן בגדר מותרות. במצב בו המלחמה הקיומית היומיומית שלנו הינה על תקציבי חינוך, רווחה, קליטה, שיפור איכות חיי התושבים ותשלום משכורות לעובדים - נושא הקמת גינות הכלבים נדחק לקרן זוית.
"דוע לנו על ערים שהקימו גינות לכלבים, והללו מטופלות ומתוחזקות כיאות, אך ידוע גם על מקומות בהם תושבים הביעו התנגדות עזה לגינות אלו ודרשו מהעירייה לפנותן. שנושא זה, על אף שנשמע ראוי ונכון, יכול, למרבה ההפתעה לגרור התנגדות מצד הציבור, ויש להתחשב גם בכך".
