אני מתבייש בך, אריאל!
מכתב גלוי לאריאל זילבר בעקבות הופעתו בקלטת הקוראת לשחרור יגאל עמיר ממדריכו ב"שומר הצעיר", ח"כ רן כהן
אריאל היקר,
אתה בטח זוכר אותי, רן כהן, המדריך שלך בשומר הצעיר, בעודך ילד מתבגר בגן שמואל. נער פרוע ואנטי ממסדי היית כבר אז, ואתה בטח זוכר כמה מקרים בהם ההורים שלך, ברכה צפירה ובן עמי זילבר זכרם לברכה, הגיעו אלי חסרי אונים לגבי התנהגותו של בנם, ואני כמדריך בתנועה ניסיתי ככל יכולתי לדבר על ליבך ולעזור.
היו אלה משובות ילדות ונעורים בלתי מזיקות, וכאשר גדלת והפכת לזמר ואמן אשר אומר את אשר על ליבו ומבטא זאת בדרכו האומנותית, זכרתי לך חסר נעורים, ואהבתי אותך ואת שיריך אותם אני עדיין אוהב ביותר.
הווידאו
סרט הקורא לשחרור יגאל עמיר
אפרת וייס
סרט הקורא לשחרורו המוקדם של רוצח ראש הממשלה מופץ ב-150 אלף עותקים ברחבי הארץ. בין המופיעים בסרט: אמו של הרוצח ורעייתו, והמוסיקאי אריאל זילבר. הצצה ראשונה לתמונות שיעמדו במוקד הסערה
שנינו בגרנו והשתנינו מאז. הבלורית שעיטרה את ראשי נעלמה, וגם בשערך כבר זרקה שיבה. עם השנים הסתבר כי מחלוקת פוליטית עמוקה מפרידה בין שנינו. אחרי שהתגברתי על התמיהה כיצד זה חניך השומר הצעיר הסוציאליסטי הפך לתומך נלהב בדיכויו של עם אחר, כיבדתי את זכותך לדעותיך העצמאיות ולהבעתן בכל אופן שתחפוץ. אין ספק, שהצלחת לבעוט במוסכמות של כר הגידול של שנינו, ולהוכיח שוב כי אצלך שום דבר אינו מובן מאליו וכי אתה בודק ומאתגר כל הנחת יסוד ועושה בה כרצונך. גם אני לא תמיד הייתי צייתן והלכתי בדרכי העצמאית אך נשארתי נאמן לעקרונות ולערכים.
אבל הפעם, אריאל היקר, לכלכת. הפעם הלכת צעד אחד גדול רחוק מדי. אני רוצה להאמין כי נטייתך שלא לקחת שום דבר כמובן מאליו ולהיות "איפכא מיסתברא" על כל דבר היא שהניעה אותך, אבל זה באמת כבר מוגזם.
בבית הכלא בישראל יושב אדם שרצח לא רק את בן האנוש יצחק רבין, לא רק את ראש ממשלת ישראל הנבחר יצחק רבין, אלא רצח גם דרך, מסלול, תקווה, שנבחרה באופן דמוקרטי ע"י רוב העם, והסיט אותה ממסלולה לחלוטין. רבין היה בעיני רוב העם גם התקווה לשלום ולביטחון וגם לצדק חברתי ואנושי. את זה החבר החדש שלך רצח בדם קר.
זכותך לא להסכים עם הדרך, אבל על כללי המשחק אסור שתהיה מחלוקת, אחרת יישמט הבסיס לחיינו המשותפים במסגרת הקרויה דמוקרטית. כללי משחק אלה מקובלים על כל השכבות וכל החוגים הפוליטיים, מלבד ההזויים ביותר והמסוכנים ביותר, אשר לצערי אתה נותן להם יד.
להופיע בקלטת המופצת ע"י תומכי יגאל עמיר והקוראת לשחרורו – זו חציית קו אדום. זוהי תועבה שאי אפשר להשלים איתה. יגאל עמיר צריך להנמק בכלא עד יומו האחרון, ודינו אינו כדין כל רוצח אחר. הוא הרים ידו על העם בישראל ועל הדמוקרטיה הישראלית, ועל זה אסור לנו לעבור בשתיקה.
ועל כך, אריאל זילבר – אני מתבייש בך.
שלך, המדריך לשעבר בשומר הצעיר, רן כהן.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
