שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    אחריות חברתית ומקרה בית הקפה
    יש הטוענים שה'אחריות החברתית', אופנה מחייבת בקרב בעלי עסקים והאלפיון העליון, היא מצג שווא - ויש הסוברים שצריך לאפשר להון להוכיח את רצינות כוונותיו. פרופ' דני גוטוויין מודיע שהזדמנות כזו הגיעה, והיא מוטלת לפתחה של עפרה שטראוס

    בישראל של עידן ההפרטה, ה'אחריות החברתית' הפכה לאופנה מחייבת בקרב בעלי העסקים והאלפיון העליון, מעניקה להם מעין נופך של קפיטליסטים נאורים. כך למשל הקוד האתי של חברת שטראוס מכריז כי, "אנו שומרים על זכויותיהם הקבועות בחוק ובהסכמים של כל עובדינו, ומתגמלים את כולם בהוגנות... אנו מתחייבים לספק לעובדינו סביבת עבודה משוחררת מאיומים ואלימות". יתר על כן, עפרה שטראוס, העומדת בראש החברה, חוזרת ומביעה

    את דאגתה נוכח התרחבות הפערים הכלכליים המאיימת על החברה הישראלית - העשירים נעשים עשירים יותר והעניים עניים יותר, כלשונה - באופן המזכיר פעילים חברתיים יותר מאשר בעלת הון. 
     

    סוציאליסטים חשדנים טוענים כי הדת החדשה היא סוג עדכני של אופיום להמונים - וכי באמצעות האחריות החברתית ההון מזהם את הכרת קורבנותיו ומעקר את יכולת המאבק שלהם, דבר שהפך לצורך דחוף נוכח עלייתה של האג'נדה החברתית, ההופכת בהדרגה להכרה מעמדית המזינה התנגדות למשטר ההפרטה. חשדנות זו מעוררת ביקורת מכיוונים שונים: יש הטוענים כי אם לא יועיל לא יזיק; יש הרואים בכך ביטוי לברית ההולכת ומתגבשת בין החלקים המתקדמים יותר של ההון לעובדים; ויש הסוברים כי בכל מקרה יש לאפשר להון להוכיח את רצינות כוונותיו. הזדמנות זו הגיעה עתה, והיא מוטלת לפתחה של עפרה שטראוס.

     

     

    אחריות חברתית או מצג שווא?

    בסניף אונ' תל-אביב של רשת בתי הקפה עלית קופי (לשעבר קופי טו גו), שבה שותפה שטראוס, פרצה השבוע שביתה. זאת לאחר שהנהלת בית הקפה סירבה לחתום על הסכם עם העובדים, למרות ההסכמות שהתגבשו בין הצדדים במהלך המשא ומתן שניהלו. מעדויותיהם של העובדים במקום עולה כי בסתירה לקוד האתי של שטראוס, הם אינם מתוגמלים באופן הוגן. תנאי העבודה שלהם הם דוגמה לאופן שבו הופכים העשירים לעשירים יותר והעניים לעניים יותר, תהליך ששטראוס רואה בו, כזכור, סכנה לחברה הישראלית.

     

    שטראוס חברה בארגון "מעלה", המאגד עסקים המקדמים אחריות חברתית, "מתוך הנחה כי לניהול אחריות חברתית יש ערך עסקי-כלכלי". בקוד האתי של "מעלה", בפרק המתייחס לחופש ההתאגדות, מצוין כי "הפירמה מכבדת את זכות עובדיה להתאגד ולנהל משא ומתן משותף". עולה אפוא שכבעלים של עלית קופי שותפה שטראוס להפרת אחד מעקרונות האחריות החברתית להם היא מטיפה. לכן אם

    שטראוס רוצה להראות שאחריות חברתית איננה רק מצג שווא, כפי שהיא נחזית להיות, אזי זו ההזדמנות שלה: היא ושותפיה צריכים לחתום על חוזה קיבוצי עם עובדי בית הקפה. דומה שגם לפי גרסת "מעלה", זהו גילוי בסיסי של אחריות חברתית.

     

    אבל לא כדאי לסמוך רק על ההכרה המוסרית והאחריות החברתית של שטראוס. "מעלה" הרי כבר הסביר כי "לניהול אחריות חברתית יש ערך עסקי-כלכלי". בשטראוס מן הסתם יבינו את הנזק שעשוי להיגרם לעסקיהם אם יימשך הסכסוך: צעדי המחאה עלולים להתרחב לסניפים אחרים; תומכי העבודה המאורגנת - והם הולכים ומתרבים ככל שהפרטת שוק העבודה מגבירה את ניצול העובדים והופכת אותו לאלים יותר - עשויים להתייצב מול רשתות השיווק והמרכולים ולהסביר לציבור שאפשר להתקיים גם בלי המוצרים של עלית, שהיא חלק מחברת שטראוס.

     

    אפשר להניח שצעדי המחאה שיגדילו את המחיר העסקי-כלכלי של השביתה יעוררו את האחריות החברתית של שטראוס ושותפיה, ואולי אף יביאו לשיפור בתנאי ההעסקה של העובדים. מהלך כזה לא יפתור את הוויכוח בשאלת האחריות החברתית. לוויכוח הזה נחזור בשש, אחרי השביתה.

     


     

    המכללה החברתית-כלכלית מונעת בידי פעילים ואנשי אקדמיה המלמדים בה בהתנדבות, ופועלת כדי להקנות לתלמידים בכל הארץ ידע ביקורתי ותיאורטי על החברה הישראלית - לצד כלים מעשיים לשינוי חברתי. מדור שבועי מגיש שיעורים מתוך תוכנית הלימודים של המכללה. לכל השיעורים לחצו כאן

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    רוח טובה
    יד שרה
    כיתבו לנו
    מומלצים