הללויה יריבו כולם
"הללויה" נחשב לאחד הלהיטים הגדולים של המוזיקה הישראלית, אבל עבור יוצריו מדובר בקללה ארוכת שנים. המפיקים, שלמה צח וחיים שלף, חוייבו לשלם לסולנית גלי עטרי מאות אלפי שקלים; על ביתו של המלחין קובי אושרת הוטל השבוע עיקול; והפזמונאית שמרית אור עדיין מרגישה מקופחת. שיר ארס
בתחילת השבוע שעבר צילצל הטלפון בביתו של המלחין קובי אושרת. על הקו היה נציג של ההוצאה לפועל. "אתה עומד לקבל צו עיקול על הרכוש שלך", הזהיר את אושרת הנציג. "יש נגדך חוב של מאות אלפי שקלים. כדאי שתעשה משהו, אחרת תישאר בלי כלום". "אבל למה?", תהה אושרת ומיד נענה: "הכל בגלל 'הללויה'".
"הללויה" בביצוע להקת "חלב ודבש" הוא אחד השירים היפים והמצליחים ביותר שנכתבו בישראל. פעם אפילו רצו לעשות ממנו הימנון לאומי. אבל עבור יוצרי השיר, אלה שהיו אמורים לרפד בזכותו את חשבון הבנק שלהם בלא מעט מזומנים, הוא הפך לשדה קרב רווי במאבקים משפטיים, עיקולים והשמצות הדדיות.
אם קובי אושרת היה יכול לחזור אחורה בזמן לאירוויזיון ,1979 ספק גדול אם היה מלחין את "הללויה". דווקא השיר שמהווה את אחת ההצלחות הגדולות בקריירה שלו, הפך עבורו עם השנים לבור פיננסי עמוק. עכשיו הוא נאלץ להתמודד עם צו עיקול שהוצא נגדו ועם השמצות עסיסיות של שלמה צח וחיים שלף, אמרגני להקת חלב ודבש ושותפיו לניצחון באירוויזיון. לפני כשלושה חודשים חייב בית משפט השלום בתל אביב את אושרת לפצות את צח ושלף בסכום של כ־800 אלף שקלים עבור חלקם בזכויות על השיר. פסק הדין הזה חתם סאגה משפטית ארוכה ומפותלת שמתנהלת מאחורי הקלעים של אחד הלהיטים האהובים של המוזיקה הישראלית.
"הוא היה חבר טוב שברח ברגע שהתחיל הקרב, השאיר אותנו בודדים במערכה", תוקף צח את אושרת. עבור צח כבר מזמן לא מדובר רק בסכסוך כספי. "זה לא מספיק להיות מלחין גדול, צריך להיות גם בן אדם. בשבילי אמון וחברות זה הדבר הכי חשוב ולא רק כישרון. אנחנו נגרום לו לשלם לנו את כל הסכום, בסביבות 800 אלף שקלים, עד השקל האחרון. אנחנו נעקל לו את כל התמלוגים של אקו"ם ואת כל ההכנסות שהוא צריך לקבל, ניקח לו גם את הבית אם צריך. זה עיקרון מבחינתי, הוא לא יצליח להתחמק".
אושרת מצידו מרגיש פגוע ונבגד. "הם טוענים שהייתה בינינו שותפות, אבל זה לא היה מעולם. השניים האלה הקימו שותפות שנקראת 'אורות,' בינינו לא הייתה שותפות. הקמנו איזשהו הסכם שהיה תקף רק לשיר אחד. הסכמנו שאנחנו מפיקים את 'הללויה' ביחד. הם החליטו לתבוע אותי וגררו אותי לתהליך משפטי מאוד לא נעים. אני לא חושב שאי פעם עוד יהיה לי קשר עם אנשים שנתתי להם את המתנה הכי גדולה שהם קיבלו בחייהם והם עוד רואים עילה לתבוע אותי. אני אעשה כל מה שביכולתי כדי להוכיח את צדקתי ואני מאמין שהצדק יצא לאור".
לא הכל דבש
המאבק המשפטי סביב השיר התחיל כבר בשנת .1981 גלי עטרי, הסולנית שביצעה את הללויה על בימת האירוויזיון הודחה מ"חלב ודבש" זמן קצר לאחר הזכייה והוחלפה בלאה לופטין. בתביעה שהגישה נגד צח ושלף תבעה עטרי את חלקה בהכנסות מהשיר ופיצויים על הפגיעה בשמה הטוב ובמוניטין שלה בעקבות סילוקה מהלהקה. קובי אושרת - שהחזיק ב־40 אחוז מהזכויות על השיר לפי מסמכים שנמצאו בידיהם של צח ושלף - נותר מחוץ לתביעה. 12 שנה ארך המשפט ובסופו הורה בית המשפט לצמד האמרגנים לשלם לעטרי פיצויים בסכום של כ־800 אלף שקלים.
מיד עם הינתן פסק הדין פנו צח ושלף לאושרת בבקשה שישתתף בתשלום הפיצויים לעטרי. אושרת, שלא היה כלול בכתב התביעה של הזמרת, סירב. "אושרת חתם על כל הצ'קים לעורכי הדין במשפט נגד גלי. הוא בא להעיד נגדה, הוא היה איתנו לאורך כל הדרך ורק כשהוא היה צריך לשלם הוא פתאום נעלם", מספר בכעס שלף. "באתי אליו וביקשתי שהוא יחתום אצל עורך דין שהוא חלק מהסיפור, אבל הוא טען שהוא לא חלק מהשותפות והתחיל להתחמק מהשיחות איתנו ומבקשות התשלום שלנו. פתאום, כשזה לא היה לו נוח, הוא החליט שהוא לא חלק מהשותפות הזאת".
לאושרת יש גירסה אחרת לגמרי. "החברים היקרים שלי טוענים בלהט רב שאם הם הפסידו במשפט אז גם אני צריך לשלם. זה רק שניהם הפסידו לעטרי. אני בטמטומי הרב עוד עזרתי להם להילחם נגדה כי היא הרגיזה אותי נורא באותה תקופה. בגללה הפסדנו קריירה בינלאומית מאוד גדולה, חברת התקליטים בחו"ל אמרה שאנחנו כמו להקת 'אבבא' ושיש לנו סיכוי מאוד גדול".
אתה קצת מיתמם. אתה לא יכול להתכחש לפסק הדין שהוצא נגדך לאחרונה.
"אני מוכן לדבר רק על השיר. לא רוצה להתעסק ברפש הזה".
אם שואלים את גלי עטרי הסכסוך הזה נמצא כבר מזמן מאחוריה. הדברים שיש לצח, שלף ואושרת להגיד עליה לא ממש מעניינים אותה. גם פסק הדין הטרי שניתן לאחרונה בפרשה לא מעורר בה נוסטלגיה. "היה לי משפט מולם במשך שנים", אומרת עטרי. "לדעתי זה המשפט הכי ארוך שהיה למישהו בעולם הבידור. אני גמרתי את המשפט, ניצחתי בצדק, ואני לא רוצה לדבר על זה יותר. חצי מהחיים שלי העברתי עם הברדק הזה ותודה לאל סיימתי עם זה, אז לא רואה סיבה להיכנס לזה. כל מה שהם אומרים הוא שקר אחד גדול מהצד שלהם, ואני לא רוצה להגיב. תבעתי אותם לא רק על הכסף אלא גם על ההתנהגות שלהם, השקרים שלהם והעלמת המסמכים. כל בתי המשפט הוכיחו שצדקתי".
טופ אוף דה פלופ
באביב 1979 הכל נראה אחרת. על בימת האירוויזיון הראשון שנערך בישראל עלתה הסולנית גלי עטרי כשמאחוריה להקת "חלב ודבש". ביחד הם ביצעו את השיר "הללויה" שזכה למחיאות כפיים סוערות ובזכייה ישראלית שנייה ברציפות בתחרות. הזכייה גם הפכה את השיר למכרה זהב - מקור להכנסות של מאות אלפי דולרים. "הללויה" נמכר בקרוב לשלושה מיליון עותקים ברחבי העולם, תורגם לעשרות שפות והגיע אפילו ל־20 הגדולים באנגליה ולהופעה היסטורית של שיר ישראלי בטופ אוף דה פופ , תוכנית המוזיקה הבריטית הנודעת.
"חיפשנו שיר שיוכל לזכות בתחרות", מספרת הפזמונאית שמרית אור שכתבה את המילים לשיר. "חיפשתי מילה שתהיה ישראלית אבל גם בינלאומית, משהו שלא יפסלו בוועדת השירים ויסחוף את המדינה. זו הייתה משימה כמעט בלתי אפשרית. פתאום הייתה לי הברקה, המילה 'הללויה.' זו מילה שמעוגנת עמוק בלב הנצרות אבל היא עברית לחלוטין. צילצלתי לקובי והוא התלהב מהרעיון. השיר נכתב כמו כפפה ליד".
"כשקיבלתי את השיחה ישבתי ליד הפסנתר", נזכר אושרת. "שברתי את הראש על איזשהו משפט מוזיקלי שהיה לי והיא הקריאה לי את השורה הראשונה של השיר, מיד ידעתי שיש לנו שיר מנצח". עם המילים והמנגינה השניים פנו ב־1978 ללהקת "הכל עובר חביבי", שהתלהבה מהשיר והקליטה אותו. אבל ועדת השיפוט של פסטיבל הזמר והפיזמון לא התלהבה ודחתה את השיר.
אבל אושרת לא ויתר. "כבר חשבתי שלא יקרה כלום עם השיר הזה", נזכרת אור, "אבל אז גיליתי שאושרת הלך לאמרגנים שלמה צח וחיים שלף וסגר איתם על הפקת השיר מחדש מבלי ליידע אותי. הביאו לי את זה כעובדה מוגמרת, את החתונה החדשה הזאת שאני לא חלק ממנה".
צח ושלף לקחו את הללויה בתור פרויקט. הם החליטו להרכיב להקה חדשה במיוחד עבור השיר, וכך נולדה "חלב ודבש" שכללה את יהודה תמיר, ראובן גבירץ ושמואל בילו. בגלל שהשיר נכתב במקור לשלושה גברים וסולנית הם החליטו לצרף להרכב את אחת הזמרות המובילות בארץ באותה תקופה. ההצעה המקורית הייתה להביא להרכב את ירדנה ארזי או לאה לופטין אבל אושרת התעקש על גלי עטרי, שנבחרה בסופו של דבר לשיר את הלהיט שהפך אותה לאחת הכוכבות הגדולות באותה תקופה.
אחרי חודשיים של השמעות מרתוניות ברדיו, הגיע "הללויה" כאחד הפייבוריטים הגדולים לזכייה באירוויזיון שנערך בבנייני האומה בירושלים. ואז החלו הבעיות. בדקות שלפני ההופעה באירוויזיון נולד הסכסוך הגדול בין עטרי לצח, שלף ואושרת. "עטרי עמדה שם ואמרה שהיא לא מוכנה לעלות לבמה", נזכרת אור. "היא פשוט התנערה מהשלישייה ששרה יחד איתה את השיר. עטרי החליטה פתאום לדרוש שהלהקה תיקרא 'גלי עטרי וחלב ודבש.' ובאנגלית: 'מילק אנד האני וויז גלי.' לא הייתה להם ברירה, הם הסכימו". עטרי בתגובה: הכל שטויות. לא רוצה להתייחס לזה.
אחרי מאבק צמוד מול ג'ינגס חאן הגרמניים, אן מארי דוד הצרפתייה ובטי מסייגו מספרד, עלו דניאל פאר וארזי לבמה והכריזו: הזוכים הם גלי עטרי ולהקת "חלב ודבש". "התחרות נגמ רה בחצות אבל יצאנו משם רק בשלוש בבוקר", אומר אושרת. "אנשים לא הפסיקו לחבק אותנו ולברך על הזכייה. בשש בבוקר כבר יצאנו לשדה התעופה להופעה הראשונה שם ומשם המשכנו לסיבוב הופעות גדול".
ההצלחה של "הללויה" הייתה יוצאת דופן, בטח עבור להקה ישראלית. אפילו מלכת הולנד הזמינה את "חלב ודבש" להיות הלהקה היחידה שתופיע בטקס חילופי השלטון במדינה.
אבל רגע השיא של חלב ודבש היה ההופעה בתוכנית המוזיקה טופ אוף דה פופ . "נשארתי בארץ כי בדיוק נולד לי ילד", נזכר צח, "קיבלתי טלפון בהול מלונדון ומהצד השני של הקו קובי אושרת בוכה לי שגלי לא רוצה לעלות לבמה אם לא משנים את הקרדיט. ביקשתי לדבר איתה ואמרתי לה שבחוזה שלנו כתוב מפורשות שבחוץ לארץ השם של ההרכב הוא רק 'חלב ודבש.' היא אומרת לי שזה לא מעניין אותה ושהיא דורשת שיכתבו גם גלי עטרי ואם לא, היא לא עולה לבמה. מה לעשות? התקפלנו". ממרחק הזמן עטרי לא מעוניינת לפתוח שוב את תיבת הפנדורה הזאת. "זה מאחוריי", היא אומרת ביובש. "אין לי מה להגיב על זה".
רק אחרי שהשינוי אכן נעשה הלהקה עלתה לבמה. ההופעה אמנם זכתה למחיאות כפיים סוערות, אבל לא סוערות כמו היחסים בין חברי הלהקה, שמאותו הרגע הפכו מתוחים. כל התקריות האלה גרמו לצח, שלף ואושרת לקרוא לעטרי לשיחה אישית בחדר המדרגות של הבניין בו היו משרדי ההפקה ובסופה הוחלט לסיים את דרכה בלהקה ולצרף במקומה את לאה לופטין להרכב. זה גם היה הרגע בו נגוז החלום להפוך את חלב ודבש להצלחה בינלאומית.
ההפתעה הבאה כבר בדרך
ואיפה שמרית אור בכל הסיפור? הפזמונאית שכתבה את מילות השיר נמצאת הרחק מקו האש, או כפי שצח מגדיר זאת בדרכו הציורית: "אושרת דפק את שמרית, הוא החליט לא להציע לה להיכנס לפרויקט הזה כי הוא רצה להיות המפיק היחיד".
"ההסכם בין צח ואושרת", מסבירה שמרית, "אותו הסכם שאני לא הייתי מודעת לו, היה הסכם הפקה ושותפות על כל מה שקשור ללהקה הזאת וזה אומר הכל. התקליטים, ההופעות, המוצרים הנלווים. כל השנים חייתי בידיעה שהם שותפים בשיר ואני לא. זה היה הצעד הראשון הלא הוגן שנעשה כלפיי על ידי הפרטנרים שלי. למרות שהם חשבו שלא שמתי לב, אני לא טמבלית והבנתי את זה מהר מאוד".
למה לא עשית כלום?
"בתמימותי לא ניצלתי את הזכויות שלי על השיר כי לא רציתי לעצור את התהליך הטבעי של ההתגלגלות וההצלחה. הם התייחסו לזה כאילו למילים אין משמעות להצלחה של השיר, מבחינתם אפשר היה גם לשיר שם 'לה, לה, לה.' יש אנשים שחשבו שגם אם השיר היה נקרא 'אליהו' הוא היה מנצח באירוויזיון. לא הוצע לי בשום צורה שהיא להיות שותפה פה למרות שאני חושבת שחלקן של המילים, כולל כמובן הכותרת של השיר הכריעו בכל מה שקרה לו. בטח שלא זכינו רק בזכות המנגינה הזאת. מי שניסה לחלוב את הפרה הזאת ככל האפשר לא חשב שאני ראויה למשהו פה. בהחלט נהגו כאן מאוד לא בהגינות כלפיי".
אושרת פוטר את הטענה הזאת בגיחוך. "היא רק כתבה את המילים ועל זה היא מקבלת תמלוגים", הוא אומר. "אני נכנסתי לשותפות כמפיק, הייתי המפיק המוזיקלי של השיר. אם היו הפסדים אז הייתי מכסה אותם יחד עם השותפים שלי".
"סגרו את הכל מאחורי הגב שלי", טוענת שמרית אור, אבל מוצאת בכך גם נקודה חיובית. "לפחות אף אחד לא תבע אותי. מי שפתח עיניים גדולות וניסה להרוויח יותר ויותר כסף בסוף הפסיד. אני נשארתי אולי עם פחות כסף, אבל עם השיר שיישאר שלי לתמיד".
גם אושרת מנסה להישאר אופטימי למרות החובות הגדולים וההפסד במשפט. "כל הסיפור של השיר הזה הוא תעלומה בעיניי", הוא אומר. "השיר נפסל בשנה הראשונה ובגלל זה הוא לא נלחם ראש בראש מול 'אבניבי,' הוא עבר מלהקה ללהקה ובסוף נעצר ב'חלב ודבש,' הוא נכתב במקריות והפך ללהיט. אני מאמין שהשיר הזה עוד לא סיים את חייו. יקרה איתו משהו מאוד גדול בחו"ל, אני בטוח בזה. גם 28 שנה אחרי, 'הללויה' הוא השגריר הכי טוב שיש לנו, והוא עוד יפתיע את כולנו".
לפנייה לכתב/ת 
