האנטומיה של גריי

עד היום לא ברור מה היתה הסיבה האמיתית לביטול ההופעה של "אברגריי" בישראל לפני כשלוש שנים. ההודעה הרשמית לביטול התייחסה ללוגיסטיקה ובעיות עם סידורי הטיסות שנשארו באפלה. "אני לא זוכר מה קרה שם", אומר מתופף הלהקה יונאס אקדהל ל-ynet, "ואני לא סתם אומר את זה בגלל שאני לא רוצה לספר לך, אני בשיא הרצינות לא זוכר מה קרה. אני אצטרך לחזור אלייך בעניין הזה".

עם או בלי זיכרון, הפעם הלהקה מגיעה אלינו במלוא כוחה ומצטרפת לאמני המטאל הרבים שפקדו את ישראל באחרונה. פרוגרסיב מטאל, פאוור מטאל, ממש לא אכפת לחבריה איך תגדירו את הסגנון - "אברגריי" (Evergrey) תנחת בבארבי בתל-אביב ב-1 בדצמבר.

אברגריי. ינפשו בישראל

"אני מאוד מתרגש", ממשיך אקדהל, "זה מרגיש ממש טוב שאנחנו יכולים לבוא, כי אני יודע שהרבה מעריצים התאכזבו שבסופו של דבר לא הגענו בפעם הקודמת. שמעתי ש'נייטוויש' ניגנו אצלכם לא מזמן בפני 3,500 אנשים, זה ממש קול. שמעתי שישראל ממש יפה ומגניבה ואני רוצה לראות אותה באמת, בניגוד למה שרואים בחדשות, כי התקשורת כנראה לא מראה את ישראל בדרך הנכונה. אנחנו מתכננים להישאר ארבעה ימים".

כמו הרבה מלהקות המטאל שמסתובבות בעולם, גם "אברגריי" מגיעה משבדיה, שם חבריה התחנכו מוזיקלית. בימים אלה הם אוספים את כל ההשראות הסובבות אותם ומייצרים אלבום שביעי, אותו הם מגדירים כאלבום "הכי כבד שאי פעם עשינו". יום אחרי יום, הם נפגשים באולפן הביתי של זמר, גיטריסט ומייסד הלהקה, טום אנגלנד, מייצרים ומקליטים חומרים חדשים. 

"אני גדלתי על להקות כמו 'איורופ'", צוחק אקדהל ומתייחס לאמנים גדולים שיצאו משבדיה, "גם כל החבר'ה האחרים בלהקה הקשיבו ללהקות רוק שבדיות. אבל כשהתבגרתי נכנסתי יותר ויותר לסגנונות מוזיקליים אחרים והיום אני כבר לא מקשיב למוזיקה שמגיעה משבדיה כמו שהייתי מקשיב בעבר. היום אני ממש חזק בתוך המטאל. זה מדהים שיש לנו כל כך הרבה להקות טובות שמגיעות משבדיה, במיוחד מהעיר שלנו, גטבורג. זה די מיוחד וכנראה זה מה שהפך את הסאונד של העיר לכל כך מזוהה".

משהו מסריח בממלכת אברגריי

אבל לא הכל טוב ויפה בממלכת "אברגריי". אנגלנד, המייסד, הוא בעצם החבר היחיד שנותר בלהקה מאז שנות התשעים, וכבר שנים שהחברים בה באים והולכים.

אנגלנד. "איך הוא מצליח להישאר שפוי"

"לכולנו יש אהבה אחת, אבל לחלק מאיתנו היו מטרות ושאיפות אחרות בחיים", מסביר אקדהל, שנמצא בלהקה כבר כחמש שנים, "אלה שעזבו הרגישו שהם רוצים לעשות משהו אחר, או שהם לא הרגישו שהלהקה זה ה-דבר שלהם בחיים. תמיד מדובר בצעד ענק אחורה כשאתה מאבד חבר בלהקה. זו עצירה פתאומית לכולנו וזה הופך להיות קשה וקשה יותר בכל פעם שמישהו אחר עוזב, זה נורא כואב.

"אני לא מבין איך טום מצליח להישאר שפוי עם כל העזיבות האלה. אבל הוא מאוד עקשן, ואני מעריץ אותו בגלל זה, הוא מחזיק את הלהקה בחיים. בסופו של דבר, תמיד מצאנו מישהו שהוא טוב יותר ללהקה, וזה הפך אותה לטובה יותר".

גם כשהם נמצאים בדרכים ועוברים מבמה לבמה ברחבי העולם, אפשר להרגיש בחיי הלהקה את העליות והירידות. "אנחנו נורא אוהבים לצאת לסיבובי הופעות, בגלל זה אנחנו עושים מוזיקה, לשאוב את האנרגיה מהמעריצים", הוא אומר, "אז כשאתה בדרכים לכמה חודשים, אתה יכול בדרך כלל להתעצבן, אבל אז אין הבדל גדול מבין אם אנחנו באוטובוס, על הספה בבית, או בפאב בעיר".

לסיכום, אקדהל מביא עוד חיסרון אחד מהחיים בדרכים. "בסיבוב הופעות אין לך את הפריווליגיה להתרחץ בכל יום", הוא מודה, "אבל זה לא סיפור גדול. אם יוצא לך להתקלח אז זה פאנקינג אדיר, אבל אם לא, אז היי, לא צריך להתלונן. כשכולם לא מתקלחים ומריחים אותו דבר, אז במילא זה לא מפריע".

• האזינו לשירים וצפו בקליפים בעמוד המייספייס של הלהקה
  

• רוצים להעביר אינפורמציה מטאלית מהשטח? שאלות? בקשות? תלונות? שלחו לנו מייל.