האם אמרו לך פעם?

ההמולה הרבה שרחשה אמש במבואת האולם הגדול של צוותא הביכה את נעמי פולני. "נו, חבר'ה, מה אתם רוצים שאומר?", היא הפליטה תחינה. האישה שהשאירה את חותמה על הזמר העברי והבמה אינה מתורגלת במיני כיבודים. היא מעדיפה את העבודה הקשה על מחיאות הכפיים.

ובכל זאת, במדינה שממעטת להוקיר או לתגמל את יוצריה, אירוע המחווה שנערך לפולני אינו ברור מאליו. "נעמי פולני היא אישה צנועה, קשה לה לקבל את כל האהבה הזו", אמר השחקן, הזמר ויוזם האירוע, בועז פייפר. "היא חושבת שלא מגיע לה כי בעיניה היא בסך הכל עשתה את העבודה כמו שצריך, למרות שכולנו יודעים שנעמי היתה זו שהכתיבה את הבון-טון של התרבות והזמר העברי, שבלעדיה לא היו הלהקות הצבאיות, התרנגולים, החמציצים. גם הגשש החיוור לא היה הגשש החיוור בלי הטאץ' המיוחד שלה".

פולני ורוטבליט. היצירות המדהימות שלה טבועות בכולנו

זו היתה חגיגה משולשת – יום הולדת שמונים, פרס יקירת צוותא ופרס מיוחד מטעם אקו"ם על תרומתה לזמר העברי. "יצירות המופת הקטנות שעשתה מכל פזמון, הרגישות המדהימה שלה לתנועה, למילה, לעברית והמחוות התיאטרליות, המחוליות והמוזיקאליות שלה הילכו ומהלכים עלי קסם עד היום", אמר רוטבליט רגע לפני שהזמין את פולני לבמה לקבל את הפרס, "זה פרס צנוע שאנו מעניקים לך כאות תודה. מפעל החיים של נעמי פולני טבוע עמוק בכל אחד מאיתנו שחווה את היצירות המקסימות והנדירות שיצרה למען כולנו".

פולני ומירי אלוני. מפסלת באנשים

רבים וטובים הגיעו לחלוק כבוד לאמא של הלהקות הצבאיות ובהם קובי רכט ועדנה גורן, קרן הדר ומירי אלוני. "נעמי פולני היא הנעורים שלי בשנות החמישים והשישים", התוודתה אלוני שעבדה עם פולני בלהקת הנח"ל. "היא היתה הבמאית הראשונה שעבדתי איתה ובמובן מסוים היא קלקלה אותי כי זה להתחיל ישר מהטופ. נעמי היתה מפסלת באנשים. היא היתה מגיעה עם תרשימים מהבית וידעה בדיוק מה היא רוצה. זו היתה זכות גדולה לעבוד איתה ובית ספר נפלא. מה שלמדתי ממנה אני נושאת עד היום ואני מודה לה על כך".

כיבודים, כמו שאמרנו, זה לא בדיוק כוס התה של פולני ובכל זאת ניתן היה להבחין בשיעות רצונה מהערב. "יש פה צוות מבצעים פשוט נהדר. זה יוצא מן הכלל", אמרה בהתרגשות. "את מבסוטה?", שואל אותה פייפר. "כן, יופי. זה נהדר לקבל מתנות, אני לא מכחישה. תודה רבה. נהדר. נו די, חבר'ה. מספיק", ענתה לו והלכה אל מאחורי הקלעים.