אסד חוזר למשחק
כמו שחקן פוקר ממולח, מחזיק הנשיא הסורי את הקלפים קרוב לחזה: ירצה - ירגיע את לבנון והארגונים הפלסטיניים; ירצה - יעלה את הכל בלהבות. את ההשפעה של טהרן ודמשק, כנראה גם אנאפוליס לא תשנה
ממש בדקה התשעים - בעקבות "הבהרות" מוושינגטון בעניין הגולן - החליטה גם סוריה לקפוץ על העגלה ולצאת לאנאפוליס. כל זה היה צפוי. אך מתחת לפני השטח - בשעה שבישראל עסוקים עד מעל לראש בוועידת השלום ובדרג משתתפיה - מתרחשים במזרח התיכון עוד כמה אירועים, שמאירים את הוועידה באור מעט אחר.
בשורה התחתונה, מדובר בשלב נוסף בקרב האיתנים שמנהלות ארצות-הברית ואיראן על ההשפעה באזורנו, כשזירות המאבק רק משתנות: באנאפוליס, מנסה ממשל בוש להפגין את עוצמתו, כשהוא מכנס את ישראל והפלסטינים בתמיכת הליגה הערבית - כולל סעודיה, סוריה ולבנון. במקביל, מוכיח ציר טהרן-דמשק את כוחו בזירות האחרות: לבנון המתערערת, עיראק הבוערת ורצועת עזה הלא-יציבה.
שוב ושוב מוכיחה איראן עד כמה רבה אחיזתה ב"סהר השיעי" - מעיראק, דרך
גם למשחק המסוכן, שמתנהל בימים אלה בלבנון, יש השפעה משמעותית וכמעט ישירה על ישראל. תזכורת: מאז המלחמה האחרונה מצויה המדינה בשיתוק פוליטי בין שני מחנות עיקריים - הגוש האנטי-סורי, הנתמך על-ידי המערב, והאופוזיציה בראשות חיזבאללה ובחסות איראן וסוריה. בסבב הקודם נסוב המאבק סביב דרישתו של נסראללה לקבל חברות בכירה בממשלה - כזו שתקנה לו זכות וטו על ההחלטות החשובות להן דמשק מתנגדת (וכך למשל לטרפד את הקמת בית-הדין הבינלאומי לחקירת רצח ראש הממשלה חרירי ושאר ההתנקשויות). מהלך זה נתקע, אולם המשבר עתה חריף יותר ונוגע לסוגיה דרמטית: זהותו של נשיא לבנון הבא. השחקנים הם אותם השחקנים.
עולים לרגל לדמשק
מדהים היה לראות בשבוע שעבר את נציגי אירופה ורוסיה עולים לרגל בזה אחר זה לדמשק, כדי לבקש מאסד סיוע בנושא הלבנוני. אפילו מלך ירדן שבר נתק ממושך, וקפץ לביקור היסטורי כשבאמתחתו חבילת פיתויים לנשיא סוריה: עזור בנושא הלבנוני, בוא לאנאפוליס וקבל שיפור מיידי ביחסים עם ירדן, מצרים וסעודיה - מי שהפנו עורף במלחמה האחרונה ולאחריה. גם נשיא צרפת סרקוזי התרצה והרים טלפון, אחרי שהבין, יחד עם האמריקנים, שאין ברירה: כדי להביא להצלחת אנאפוליס ולמנוע כאוס בלבנון, חייבים לגייס את אסד.
הכל משחקים ב"משחק הדמוקרטי" על הנשיאות. "א-נהאר" 25.11.2007
בגבול הפרוץ עם עיראק, בתמיכה בארגוני הטרור הפלסטיניים וגם בלבנון, מוכיחה דמשק פעם נוספת שידה (לצד היד של טהרן) ניצבת היטב על הברז. תרצה? תכבה את האש; לא תרצה? תעלה את הסדר בביירות בלהבות.
וזה בדיוק מה שרצתה בסוף השבוע: למתוח עוד קצת את המצב, כדי להוכיח לג'ורג' בוש ולעולם כולו שהיא באה לאנאפוליס בתנאים שלה. לא מתוך חולשה.
"אין ספק שלסוריה יש עדיין שליטה רבה בלבנון", הסבירו בשיחה עם ynet גורמים לבנונים מתוך לבנון ומחוץ לה. "סוריה משחקת את המשחק הכפול, כפי שתואם את האינטרסים שלה. היא איבדה את רמת-הגולן, אחר-כך את לבנון, ועתה היא מנסה - באמצעות הקלף הלבנוני - לחזור בחזרה למשחק". וכמו שחקן פוקר מיומן, אסד - שלא מזמן הושפל בתקיפת חיל-האוויר בשטחו - יושב עם הקלפים קרוב לחזה.
וכך ממשיכה סוריה במשחקה הכפול: נעתרת להזמנה של וושינגטון - ודבקה בברית עם איראן; באה לאנאפוליס - אך בדרג נמוך יותר משאר ארצות ערב; לא מאמינה לישראל - אך מייחלת לוועידה דומה עמה, אולי במוסקבה; ממשיכה לתמוך בארגוני הסירוב - אך מבטלת כינוס מיוחד שלהם, עד כדי דיווחים על קרע בינה לבין חאלד משעל וצמרת החמאס.
מה יוליד המשחק המסוכן הזה? עוד מאותו דבר: דיבורים על שלום מצד אחד, ומשחקי כוח בלבנון ובשאר הזירות מן הצד השני. בלבנון יימשך המתח הפוליטי, כשחיזבאללה כבר מאותת על חוסר שביעות רצון מריכוז כוחו של הנשיא הפורש בידי הממשלה. ואת ההשפעה שלסוריה ולאיראן יש בביירות - וגם בירושלים - שום ועידת שלום לא תשנה בזמן הקרוב.
נתקלתם בדיווח מעניין מהעולם הערבי? ספרו לנו דרך הדואר האדום .
